דרושי ציצית דרוש ה'

תוכן עניינים

אין ללמוד בספר זה ללא הדרכה מרב ירא שמיים, לימוד קבלה נועד אך ורק למי שמילא כרסו ש"ס ופוסקים ועומד בתנאים שרבי חיים ויטאל מציין בהקדמת עץ חיים ללימוד הקבלה.

ענין הציצית והתפילין וההפרש אשר ביניהם כבר הודעתיך כי הציצית הוא בחי' אוה"מ אל ז"א וזהו בשני מציאות הא' הוא בזמן היותו בסוד העיבור תוך אימא עילאה והשני הוא בזמן היניקה וענין זה איננו חסר לעולם לפי כי שני בחי' אלו דעיבור ויניקה אינן חסרים אפי' לבחי' העולמות אחר החרבן ויש להם אור מקיף אפי' בבחי' העולמות אבל התפילין הוא אור מקיף מבחי' זמן הג' דז"א הנק' גדלות דמוחין והוא יותר גדול ומעולה מבחי' הציצית וענין זה לאחר החורבן חסר לעולמות החיצונים כנודע כי אחר החורבן אין זווג אלא לבחי' הנשמו' שהם פנימיות העולמות ואין זווג לבחינת העולמות בימי החול שאז נאמר הן אראלם צעקו חוצה כי המלאכים הם חיצו' בבחי' העולמו' ואין להם זווג בימי החול. ובזה תבין למה צריך ללבוש הציצית קוד' התפילין לפי שהציצית הוא בחי' אוה"מ לב' בחי' הראשונות שהם עיבור ויניק' אשר כנגדם הם ד' כנפות ציצית קטן כנגד עיבור וטלית גדול כנגד יניקה ואין טלית ג' כנגד הגדלות של המוחין ולכן אח"כ מניחין התפילין שהם כנגד זמן הגדלות של המוחין גם בזה תבין טעם למה צריך שהטלית יכסה על התפילין והוא לפי שהציצית הוא כנגד העולמות החיצונית והתפילין כנגד אור מקיף של בחי' הנשמו' שהם פנימיות העולמות ולכן הציצית החיצון יכסה על מקום התפי' שהם הפנימיות גם בזה תבין טעם איך גדולה קדושת התפילין מקדושת הטלית ואמנם ענין הציצית הוא זה וכתיב ויטע אשל בבאר שבע כי אברהם שהוא סוד מימי החסד גורמין להצמיח שערות הראש שהם דמיון אשלים ואילנות ויש ג' מיני שערות אדו' שחור לבן ר"ת אש"ל:

והנה שערות רישא דנוק' דז"א הם אדומים כמ"ש ודלת ראשך כארגמן. ודז"א הם שחורות כמ"ש קצוותיו תלתלי' שחורות כעורב ודא"א הם לבנות כמ"ש לבושיה כתלג חוור ושער ראשיה כעמר נקי. והנה ענין השערות דז"א ה"ס הציצית כמו שית' כבר ידעת כי קוצא חד דשערי יש ברישא דא"א נגיד עד רישא דז"א ומכה ובטש במוחין דז"א שהם כפולים מצד אבא ומצד אימ' כנודע ומוציא הארתם לחוץ ומן ההארה היוצ' ממוחין דמצד אבא נעשה בחי' הציץ של כ"ג וזהו ציץ דכורא ולכן לוקחו ז"א לעצמו והאר' היוצאת ממוחין דמצד אימא נעשה הציצית נוקב' ולכן ג"כ נותנו ז"א לנוק' כמשי"ת נמצא כי ציץ וציצית הוא מאות צ' של צלם דאבא וצלם דאימ'. והנה ענין הציצית ה"ס הארה עליונה של ל' דצלם שנעש' אור מקיף לז"א והוא סוד בחי' הטלית. [אמר הכותב חיים הנה פליג דידיה אדידי' בתחי' אמר שהוא צ' דצלם ולבתר קאמר שהוא בלמד דצלם]:

והנה ענין המקיף הזה כבר ידעת עניינו כי אוה"מ היוצא משערות אריך שהוא כתר הם מקיפין לו לעצמו וכן החכמה המקיף שלה הוא לעצמה אבל אוה"מ דבינה הנק' פום ממלל רברבן משם יוצא אור מקיף לו"ק תחתונות והנה מקיף ז"א הוא הטלית וצריך לבאר למה הציצית נקרא תשמישי מצוה והתפילין תשמישי קדושה והענין כי הציצית נק' תשמישי מצוה לפי שהם מאירים אל הנוק' דז"א הנק' מצוה אבל התפילין הם נק' תשמישי קדושה לפי שהם בחי' אור מקיף אל המוחין דז"א הנק' קדושה והנה שערות רישא דז"א יש בהם ג' בחי' ואלו הם קוצים ממוח הדעת וז"ש קווצותיו תלתלי' כי הקוצים הם מי' שמות אלקים שבדעת ה"ג וה"ח מבחי' הקטנות כנודע כנ"ל כי הציצית אינו מן הגדלות והנה עשרה פעמים אלקי' הם גי' ת"ל ת"ל. ת"ל חסדים ות"ל גבורות ועם ן' אותיות שבהם עשרה פעמים ה' הרי ן' הרי תלתלים. והנימין הם ממוח הבינה והשערות הם ממוח החכמה ודע כי השערות הם קטנים והם אור מקיף לז"א עצמו והנימין הם בינונים והם אור מקיף ללאה והקוצים הם ארוכי' והם אור מקיף לרחל. ודע כי השערות למעלה הם שחורים לפי שהחסד' הם מכוסים תוך יסוד אימא וגם להיותם מבחי' מוחין דקטנות דאלקים שהם דינים אבל כאשר נמשכים מן החזה ולמטה ומתגלי' אז מתלבני' חוטי הציצית כנודע שהם שחורים כי ה"ס דינים דדכור' קשין ברישא ונייחין בסופה וגם כי אח"כ בבא מוחין דגדלות נבקע היסוד דאימא שבמקום החזה ויוצא הארה משם ומאיר ומלבין חוטי הציציות השחורות שבבחי' הקטנות ולטעם זה צריך ליקח ולקבץ כל הד' ציציות בעת הק"ש וישימם כנגד החזה והלב כי שם מקום גילוי הארת החסדים דגדלות כדי שיתלבנו הציציות ויתמתקו הדינים שבהם ואמנם הם ח' חוטין לפי שכיון שהחוטים הם השערות היוצאות מן מוחין דקטנות והנה בדעת דז"א יש בו מצד אבא ב' אלקים שהן ארבע וכן בדעת דמצד אימא יש בו ב' אלקים שהן ארבע סך הכל ח' אלקים. אמר הכותב חיים נלע"ד שטעה השומע וכן צ"ל שהם ד' מוחין דמצד אבא וארבע דמצד אימא וכולם בחי' אלקים וכן עד"ז יש בו ד' מוחין דמצד אבא שהם ד' יה"ו במילוי ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן וד' אחרים מצד אימא שהם ד' אה"י ב' דיודין וא' דאלפין וא' דההין וכולם מבחי' מוחין דגדלות ולכן היו ח' חוטין ג"כ ומ"ש רז"ל שנקב הציצית בטלית לא יפחות מקומו משיעור קשר גודל הטעם הוא לפי שכשנכנסים הנ"ה דאימא בתוך ז"א אינו נכנס רק ב' פרקים שבהם לבד וכשבוקע ירד השפע וחוזר לאחוריו וחוזר ומסתלק מן אלו ב' פרקים שנכנסו תחילה והיו בלתי הארה כלל אבל בפרקים השניים לא נסתלק מהם השפע והאור לגמרי כי עדיין נשאר בהם קצת רשימו של הארה ולכן שם במקו' ההוא שיש בו קצת רושם הארה צריך לעשות נקב הציצית כדי שיהיה להם קצת הארה ע"כ:

 

לעילוי נשמת מורנו ורבנו עטרת ראשנו רבי יצחק בן שלמה לוריא אשכנזי ולמורנו ורבנו עטרת ראשנו רבי חיים בן יוסף ויטאל ובנו רבי שמואל.

לעילוי נשמת ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים ומתים, לרפואת כל עם ישראל החיים והמתים - ולשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתא.

בס''ד - כל הזכויות שמורות ל - ''ויקיטקסט'' תחת רשיון ''GNU Free Doc.' 

דילוג לתוכן