דרושי ציצית דרוש ד'

אין ללמוד בספר זה ללא הדרכה מרב ירא שמיים, לימוד קבלה נועד אך ורק למי שמילא כרסו ש"ס ופוסקים ועומד בתנאים שרבי חיים ויטאל מציין בהקדמת עץ חיים ללימוד הקבלה.

ונבאר עתה ענין הציצית דע כי הציצית הוא הארות יוצאים מאלו המוחין הנז' בסוד אור מקיף היוצא מן אוה"פ של המוחין דרך שערות ז"א כנ"ל בדרושים הקודמים בענין הציצית כי סודו הוא אור מקיף וכל מ"ש בענין הציצית בדרוש הזה הוא בבחי' אור מקיף ואל תטעה עם היות שאנו מבארים דרך סתם והטעם הוא כי כל מה שיש במוחים הפנימים הוא ממש כך במוחין דאור מקיף דרך השערות בסוד ציציו' כנ"ל:

ודע כי ב' מיני ציציו' הם התכלת והלבן ר"ל כי בזמן שב"ה קיים היה חוט תכלת עם הלבן ובזמה"ז לא יש כי אם לבן. והענין הוא כי כבר נתבאר ב' מיני בחי' מוחין יש בז"א אם מצד אבא אם מצד אימא אמנם המוחין דמצד אבא אין לנו עתה עסק בהם לפי שהאור היוצא מהם הוא סוד הציץ של כ"ג שהוא ממוחין דאבא ולכן נקרא ציץ דכורא כנז' בפ' שלח לך דף קע"ד ב' בר"מ וע"ש. אבל הציצית הוא ממוחין דאימא ולכן נקרא ציצית בלשון נקבה וזהו הטעם שציץ של כ"ג היה נתון למעלה מן התפילין ולמטה מן המצנפת והטעם הוא כי גם התפילין הם אורות מוחין דאימא כנז"ל אבל הציץ הוא ממוחין דאבא וזהו הטעם שהיה מפותח על הציץ קדש לה' כמו שידעת שכל קדש הוא באבא בסוד קדש לי כל בכור. ונודע כי כל קדושה היא בסוד המוחין ובפרט באלו מוחין דאבא וגם במה שהודעתיך באד"ר דקכ"ח ע"ב בענין ת' אלפי רבוא עלמין דאתפשטו מחוורא דרישא דא"א כי אבא הוא הוי"ה דע"ב דיודין ובה ד' יודין וכל יו"ד כלולה מק' וה"ס ק"ש ועם הד' יודין עצמן הרי קדש, והיה אור המוחין דאבא בוקע משני צדדי האזנים ובמצח, אור החכמה וחסד מצד ימין. ואור בינה וגבורה מצד שמאל, והיו האורות מתפשטין בכל המצח ונלע"ד כי שם ההויה הכתוב בו היה ג"כ עד"ז י"ה מצד זה ו"ה מצד זה ואמנם אני מסופק במה ששמעתי ממורי ז"ל אם הציץ היוצא ממוחין דאבא הוא ע"ד תפילין היוצאים ממוחין דאימ' וכפי זה היו ג"כ בחי' ציציו' יוצאין מן מוחין דאבא כמו שיוצאי' ג"כ ציציו' ממוחין דאימא או אם נאמר דממוחין דאבא לא היו יוצאים רק אורות הציץ לבד וצ"ע:

ונבאר ענין הציציו' כי הנה נת"ל כי שני מיני ציציו' הם הא' מלבן ותכלת כמו שהיה בזמן שבהמ"ק קיים והב' כולו לבן כמו שאנו נוהגים עתה בזמן הזה והנה שני בחי' אלו של הציציו' שניהם ממוחין דאימא לבד לא מאבא אלא שהציציות דתכל' ולבן הוא יוצא ממוח חכמה דאימא אשר בתחלה היתה בינה דאבא כנ"ל ולכן היה נוהג בזמן שב"ה קיים אבל ציצית הלבן שאנו נוהגים בו היום הוא מד' מוחין הכלולים בבינה דאימא שהיא עצמה בינה דאימא בתחילה וזהו הטעם שאין לנו תכלת בזמן הזה והרי נתבאר לך ענין הד' ציציות שהם מוח א'. וגם אמרנו שהם ד' מוחין כנז"ל בדרוש שקדם לזה והכל א' כי הם ד' מוחין הכלולים במוח בינ' דמצד אימא כנז' האמנם משני מוחין דחו"ג אין ציציות בפני עצמן כי אינן סוד מוחין אלא בחינת מכריעין ולכך נטפלין להם כמשי"ת לקמן:

ונבאר תחילה ענין הציציות שהיו נוהגים בזמן שביהמ"ק קיים מתכלת ולבן היוצאין ממוח חכמה דאימא שהית' תחילה בינה דאבא והנה בחכמה זו דאימא יש בה ד' שמות יה"ו וכנגדם הם ארבע ציציות בארבע כנפות הטלית ובאלו הארבע שמות יש א"ל אותיו' לפי שג' שמות הראשונים כל אחד יש בו ח' אותיות כנגד שמונה חוטין שבכל כנף אבל השם האחרון דמילוי ההין אין בו אלא ז' אותיו' ולכן היו ז' חוטי לבן ואחד של תכלת משלים לח' חוטין. והענין הוא כי השם הד' ה"ס מילוי ההין וכל ההין הם במלכות וגם בחי' התכלת הוא מלכות כנודע אשר ה"ס הה' אחרונ' דהויה החסיר' משם יה"ו וכדי להשלים חשבון הל"ב חוטין אנו לוקחים את המל' שהיא התכלת עמהן כדי להשלימן אבל כפ"ז לא היה צריך להיות התכלת אלא חוט בכנף רביעי ולא בכל ציציות מהד' אבל הענין הוא כי עיקר הבחי' המשלמת לל"ב חוטין הוא בכנף רביעי שהוא במילוי ההין שה"ס הנקב' כנ"ל אלא שגם בשאר ג' ציציו' אנו מניחים בהם תכלת דרך רמז בלבד יען כי הם דכורין ואינן צריכין אליו והנה אף בזה הכנף הד' אין אנו לוקחים המלכו' עצמה שא"כ היתה הוי"ה שלימה והרי אין כאן אלא שלש אותיו' יה"ו בלבד אבל מה שאנו לוקחין הוא המילוי שלה בלבד והענין הוא כי מן הה"א אחרונה של ההוי"ה הכוללת או"א וזו"ן יוצאת הוי"ה א' במילוי ההין הרומזת במלכות וכשנקח אותיו' מילוי המילוי של ההויה ההיא יהיו כ"ג אותיות כמנין חוט כזה יו"ד ו"ו דל"ת ה"ה ה"ה וא"ו וא"ו ה"ה ה"ה וזהו סוד החוט החסר ממנין הל"ב חוטין כנ"ל ואנו משלימין אותו ע"י המילוי הזה בסוד התכלת והנה בפסוק לא נזכר חוט אלא פתיל תכלת והוא לרמוז כי בסוד המלכות הנקרא פתיל תכלת היא ג"כ כלולה מעשר כנודע ונמצא כי יש בה עשרה הויות דההין שכל הויה בגימ' ב"ן ועשרה פעמים ב"ן הם בגימ' פתיל ובזה ית' לך ענין התכלת כי יש מאמרים בזוהר ובתיקונים שנראין דפליגי אהדדי וכולם הם אמת כי התכלת הוא בג' מקומות וכולם א' והוא כי הלא הוא בחי' המל' שבחכמ' דאימא הנק' בתחילה בינה דאבא וכנגד ט"ל אותיות שיש בארבע שמות אלו דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הם ט"ל כריכות שבציצית שהם י"ג חוליות:

והנה מן החו"ג של המוחין דאימא אינם יוצאין ציציות בפני עצמן כי הם נכללין בשני המוחין העליונים וזהו הטעם שצריך שיהיו החוטין כפולים ושזורים ודבר זה הוא לעיכובא כי הם בחי' חו"ג אשר אינם נחשבים למוחין בפני עצמן אבל נכללין בעליונים ולהורות זה צריך להיותם כפולים ושזורים יחד. האמנם באלו הציציות של התכלת שבזמן בהמ"ק אשר אינם אלא ממוח חכמ' דאימא ומוח חסדים אשר למטה מהם בדעת הם נכללים בציציות התכלת (והלבן) והנה הם ל"ב חוטים אחרים שהם כנגד ל"ב אותיות שיש בד' שמות אהו"ה שבמוח החסד דאימא שהיה נק' תחילה גבורה דאבא כנ"ל ואלו הל"ב דחסדים נכללים עם הל"ב דחכמ' דאימא ונעשים ל"ב חוטים שזורין יחד והבן זה והנה ע"י היות ל"ב חוטין באלו החסדים היה בנו כח להשלים גם את הציציות דחכמ' דאימא לל"ב חוטין עם התכלת שאם לא כן לא היה בנו כח להוסיף החוט ההוא החסר למעלה:

ונבאר עתה הציציות שאנו נוהגים בזמן הזה שהם לבן בלתי תכלת כי אמת הוא שאף בזמן הזה אין אור חכמ' דאי' נפסק מלהאיר ולצאת בסוד הציציות הנז' עם התכלת אלא שאין לנו עתה כח שיעשה הדבר ההוא על ידינו אבל ודאי הוא שג"כ הוא יוצא בהתלבשותו בציצית היוצא ממוח בינה דאימא וא"כ כפי זה מוכרח הוא שיהיה הציצית דחכמה דאימ' רמוז בציצית דבינ' דאי' כמשי"ת למטה בע"ה. והנה כדוגמת מה שנתבאר בציציות היוצאים מחכמה דאימא כך הוא ממש בציציות היוצאים מד' מוחין הכלולין במוח בינה דאימא לפי שאין בנו כח עתה רק עד מח בינ' דאימא ולא יותר והחילוק שביניהם הוא כי שם היה חסר חוט א' להשלימן לל"ב ולכן הניחו בו חוט של תכלת שהיא המלכות לחברה עמהם כנ"ל אבל בבינה דאימא יש ל"ב אותיות שלימות בד' שמות שבהם כנגד ל"ב חוטין וכולו לבן כי אין צורך אל תכלת שהוא מלכות להשלימם ובזה תבין איך גם בזה"ז שאין לנו תכלת אין התכלת מעכב את הלבן כנז' במשנה והלבן לבדו הוא מצוה גמורה מה"ת והוא כי להיות שהם ב' מיני ציציות א' מחכמה דאימא וא' מבינה דאי' ולכן התכלת אינו מעכב את הלבן והלבן אינו מעכב את התכל' ואלו הכל היה בבחי' א' היה ראוי שהלבן היה מעכב את התכלת והתכלת את הלבן. עוד יש חי' אחר כי בטלית של תכלת היו החוטין השזורין והכפולין מבחי' החסדים דאימא הנכפלות והנכללות עם חוט החכמ' דאימא כנ"ל אבל בטלית הלבן שלנו החוטין השזורים והכפולים הם בחי' הגבורות דאימא הנכללות בחוטי בינה דאימא ע"ד הנ"ל ממש:

ועתה נבאר מש"ל כי אף בזה"ז יוצא האור של מוח החכמ' דאימ' בסוד ציציות בהתלבשות ציצית בינה דאימא אלא שאינו על ידינו וא"כ מוכרח הוא שיהיה נרמז ציצית חכמה בציצית בינה דאימ' והענין הוא כמש"ל כי המוחין דז"א נקרא חיים שהם חיי המלך כמבואר אצלינו בסוד התפילין ושני המוחין האלו שהם חו"ב דאימ' נק' שנות חיים כי עיקר שם חיים הוא בחו"ב ולא בדעת. וגם נק' שנות כי השמות שלהם הם בגימ' שנות:

והנה כל הארות אלו המוחין אינם יוצאים בגלוי תוך ז"א אלא מן החזה ולמטה אחר כלות יסוד דאימא וכולם עוברים בתוכו ויוצאין לחוץ וכבר הודעתיך שהיסוד נק' יוסף העולה בגימ' קנ"ו והענין הוא כי יסוד דאימא לוקח קנ"ו אורות מאלו המוחין ושאר האורות יוצאין מתוכו לחוץ בגופא דז"א ואם תסיר קנ"ו משנו"ת ישארו ת"ר כמנין ציצית ונמצא כי מספר האורות היוצאים מיסוד דאימא הנעשים ציצית הם ת"ר אורות כמספ' ציצית וזכור ואל תשכח מה שהקדמתי לך לעיל בתחילת הדרוש כי כל דרושינו זה הוא בסוד אוה"מ בלבד שה"ס הציצית אשר הוא כדמיון מה שיש באוה"פ ודע כי זה שכתבתי לך כי היסוד הלוקח קנ"ו אורות הוא היסוד דאימא זהו מה שכתבתי מדברי מורי ז"ל. וגם הבנתי מדבריו הבנה אחרת והיא יותר אמיתית בעיני והוא מה שהודעתיך במ"א שזווג הנעשה בתפלת המנחה הוא מישראל עם לאה אשר איננ' מתפשטת רק עד החזה דז"א ושם בחזה ההוא יש בחי' יסוד אשר בו מזדווג ישראל עם לאה הנז' ושם ביארנו עניינו והנה גם היסוד הזה ראוי לקרותו יוסף ג"כ כי הנה הוא יסוד דכורא וגם כי יוסף עצמו שהוא בחי' יסוד למטה הוא העולה למעל' בסוד הזווג הנז' כמ"ש בפרשת פקודי דהיכלות כי יוסף איהו לתתא ואיהו לעילא וזה היסוד הוא הלוקח קנ"ו אורות לצורך זווג לאה והשאר הם נעשים בחי' הציציות כנז' ולכן אין הציציות נתלים אלא מן החזה ולמטה כנ"ל בדרוש שקודם לזה וע"ש:

והנה לפי שהן נמשכין דרך היסוד דאימא אשר נודע כי הוא שם אהיה במילוי ההין והוא בגימ' כנף עם הכולל וז"ש מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק כנף שהיא אהיה דההין גם אפשר לומר כי גם כל הג' אחרונות שבה שהם נה"י יש בהם שם א' של אהיה דההין כמבו' אצלינו כי בהיותם באימא עצמה יש שם אהיה דיודין בג"ר שבה ואהיה דאלפין בג' אמצעיות שבה ודההין בג' אחרונות שבה והנה כשנכנסים נה"י שבה בז"א אז נעשה מהן פרצוף א' שלם מי"ס ואז נעשה אהיה דיודין בנצח ודאלפין בהוד וההין ביסוד ואם כך הוא נמצא כי הד' מוחין לוקחין מהארת לבוש הבינה אשר להם והם ד' אהיה דההין שה"ס ד' כנפות הטלית ובבחי' ראשונה שאין אהיה דההין אלא ביסוד עכ"ז בעוברם דרך שם לוקחים ההארה משם והוא בסוד אהיה דההין והם ד' כנפות ארבע פעמים כנף. והנה גם בסוד זה המלבוש הנק' כנף הוא ג"כ מורה על שם ציצית כי ד"פ כנף הם בגימ' ציצית. והנה אחר צאתם לחוץ אע"פ שכולם לקחו הארה מאהיה דההין הנז' עכ"ז מציאותן של עצמן לא נתבטלה והוא כי נודע כי בחו"ב חו"ג דמוחין דאבא יש בהם ד' הויות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן וכנגדם באימא הם ד' אהיה במילואם ב' הראשונים ביודין והג' דאלפין והד' בההין וא"כ אלו הד' מוחין היוצאין הם ד' בחי' אלו של אהיה. והנה ב' הציציות מהם הם כלפי פנים דז"א ושני הציציות מהם הם כלפי אחו' דז"א ושני הציציות שהם כלפי אחוריו הם לצורך נוק' דז"א ושל כלפי פניו הם לצורך יעקב והענין הוא כי הד' אהיה אלו הם בגי' יתר"ו ואם תסיר מהם י"ו אותיות הפשוטות ישאר ת"ר כמנין ציצית הרי כמה פעמים רמזנו ענין הציצית:

ועתה נבאר ענין הי"ו אותיות הנז' מה נעשה בהם בהסירנו אותם כנז' והוא כי השני אהיה דיודין הם מצד פני' והם ליעקב שהם גימ' שכ"ב כי הוא בחי' טפת הזכר ולכן נרמז בלשון שכיבה ושני אהיה דאלפין ודההין הם לרחל מצד אחורי הז"א והם בגי' רצ"ה עם הכולל וכשתסיר מהם ח' אותיות הפשוטו' כנז' ישארו רפ"ז שהוא רפ"ו ע"ה וה"ס פרו ורבו כי בכח אלו הנקבה פרה ורבה וה"ס מנצפך העולה פר"ו עם הכולל והנה אם תצרף ח' אותיות הנז' עם שכ"ב הנז' של יעקב ועם ח' אותיות אחרות הפשוטות של שני אהיה דיודין דיעקב יהיו כולם גי' וישכב וז"ס מש"ה וישכב עמה בלילה ההוא כי אלו שני אהיה הנז' נותנן אליה בעת שוכבו עם הנקבה והוא ג"כ סוד וי"ש כ"ב שהם כ"ב אותוון כי הה' אותיות מנצפ"ך הכפולות כבר לקחתם רחל ובזה לא פליג עם מש"ל בדרוש אחר בענין הציצית שאמרנו כי כל הד' ציצית הם לרחל וב' דרושים אלו מכוונים אל האמת כי בתחי' לוקחת רחל ב' ויעק' ב' אח"כ בעת הזווג שחוזרו' פב"פ אז ניתנים אליה כל הד' הנז':

 

לעילוי נשמת מורנו ורבנו עטרת ראשנו רבי יצחק בן שלמה לוריא אשכנזי ולמורנו ורבנו עטרת ראשנו רבי חיים בן יוסף ויטאל ובנו רבי שמואל.

לעילוי נשמת ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים ומתים, לרפואת כל עם ישראל החיים והמתים - ולשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתא.

בס''ד - כל הזכויות שמורות ל - ''ויקיטקסט'' תחת רשיון ''GNU Free Doc.' 

שינוי גודל גופנים
ניגודיות