דרושי הפסח דרוש ח'

אין ללמוד בספר זה ללא הדרכה מרב ירא שמיים, לימוד קבלה נועד אך ורק למי שמילא כרסו ש"ס ופוסקים ועומד בתנאים שרבי חיים ויטאל מציין בהקדמת עץ חיים ללימוד הקבלה.

והוא דרוש שני בענין ספירת העומר הנה נתבאר לעיל כי גדלו' הזה דז"א היה לפי שעה בליל ראשון של פסח כדי שיוכלו ישראל ליגאל ואחר יום ראשון של פסח מסתלקי' כל המוחין הנז' וחוזר לקדמותו לבחי' ג' כלילן בג' וזהו הטעם שאין אומרים הלל גמור אלא ביום ראשון של פסח בלבד. ואח"כ מליל שני ואילך אנו חוזרים להמשיך המוחין הנז' שנכנסו בליל פסח ונסתלקו ועתה חוזרים לכנס כפי סדר המדרגו' כל מדרג' ביום שלה ע"י מצות ספי' העומר בנ' יום שבין פסח לעצרת. ונודע כי אין הכתר נמנה לעולם ואינו נכנס במספר רק מן החכמה ולמטה והנה כאשר נספור ונמנ' שבעה ספירות שיש מן החכמ' דז"א ולמטה והם חב"ד חג"ת ושם הוא מקום התחלת בנין הנקבה מלכו' מאחורי הת"ת כנודע ועמה הם ז' ספי' וכנגדם אנו סופרים ז' שבועו' אלו לפי שאי אפשר שיזדווגו זו"ן עד היות ז"ס אלו בנוים ומתוקנים ואז תהיה ראויה היא לזווג. ולהיות כי כל א' מאלו הז' היא כלולה מכולם לכן לא הספיק ז' ימים אלא ז' שבועות וכל שבוע כולל ז' ימים ונמצא כי בכל שבוע מאלו הז' שבועות נתקנת ספי' הא' מז"ס הנז'. באופן כי בשבוע הא' נתקן מוח החכמה בז' בחי' כו' ובשבוע הז' נתקנת המלכות בכל ז' בחינות:

והנלע"ד כי יש בזה ב' כוונות ושתיהם אמיתיות. הא' היא כי בשבוע א' נגמר ליכנס מוח החכמה ובו כלולים כל ז' בחי' הראויות למצוא תוך המוח הזה כי הנה צריך שיהיה כולל בתוכו חב"ד חג"ת מלכות וכולם נרשמים ונמצאים שם במוח החכמה וכעד"ז בכל הז' ספירות הנז'. והב' הוא כי מוח החכמה מתפשע בכל ז' ספי' אלו כיצד הנה בחכמה מתפשט חלק הראוי לה וכן מתפשט מן החכמה בבינה חלק הראוי להתפשט בה ועד"ז בכל הז' עד המלכות. והנה ב' פי' אלו הם הפכיים זה מזה ואפשר ששניהם כא' טובים. ואמנם הפי' הא' הוא היותר אמיתי כפי מה שמצאתי כתוב בקונטרס מן העת ששמעתי הדרוש הזה ממוז"ל. ונבאר עתה סדר השבועות. שבוע א' נתקן כל החכמ' ולכן הוא בסוד הוי"ה דע"ב דיודין. שבוע הב' בבינ' והוייתה בס"ג. שבוע הג' החסדים אשר בדעת והיא הויה דמ"ה דאלפין. שבוע הד' הגבו' שבדעת והיא הוי' דב"ן דההין. שבוע הה' חסד והיא הוי"ה דע"ב. שבוע הו' גבו' והיא הוי"ה דס"ג. שבוע הז' בת"ת ומל' ששניהם יחד להיותם דבוקים אחור באחור יחד ולכן הם בחי' שבוע א' בלבד. ואמנם לפי שהם ב' ספירות ראוי לכוין בב' הויות והם בהויה דמ"ה כנגד ת"ת והויה דב"ן כנגד מלכות דכר ונוקבא:

עוד יש כוונה אחרת וגם היא אמיתית והענין הוא כי הנה בכל מוח ומוח יש ז' בחי' וכן בכל מדה ומדה יש ז' בחי' וכנגדם הם ז' שבועו' כמ"ש. ונתחי' לסדר בז' ימים שיש בכל שבוע ושבו' ונתחיל משבוע א'. שבוע א' נתבאר שהוא מוח החכמה ואלו הם ז' בחי' ודע כי אין סדרן עתה כמו בליל פסח כי אז נכנסו ביחד בבת א' אבל עתה נכנסין א' לא' ממט' למע' ואין שינוי רק שהקטנות הא' נכנס אחר גדלו' א' אבל בליל פסח היה נכנס אחר גדלות ב' והטעם עצמו אשר ביארנו שם הוא כאן אלא שעתה שכבר נכנסו בליל פסח אין צורך עתה רק שיכנס אחר גדלות הא' ואיננו צריך להתאחר אחר גדלו' ב' וזה סדרו. יום א' חכמ' דגדלו' א' דאבא והוא קודם לאי' והיא הויה דע"ב. יום ב' גדלו' א' דאי' והיא הוי"ה דע"ב. יום ג' קטנות הב' שם אכדט"ם בבחי' ה' אותיותיו בלבד כנז"ל בליל פסח. יום ד' גדלות ב' דאימ' והיא הוי"ה דע"ב. יום ה' קטנות הא' והוא אלקים דיודין. יום ו' רשימו דגדלו' ב' דאבא והיא הויה דע"ב. יום שביעי גדלות ב' עצמו דאבא והיא הוי"ה דע"ב. שבוע שני כולה בבינה ולכן כולה בהויה דס"ג. יום א' בינה דגדלות א' דאבא והיא הויה דס"ג. יום ב' בינה דאי' דגדלות א' והיא הויה דס"ג. יום ג' קטנות שני דמוח בינה והוא אכדט"ם בבחי' היותו מתחלק לא"ם ג"ל כנז"ל בליל פסח. יום ד' בינה דאימא דגדלו' ב' והיא הויה דס"ג. יום ה' קטנות א' דמוח בינה והוא שם אלקים דמילוי ההין. יום ו' רשימו דבינה דגדלו' ב' דאבא והיא הויה דס"ג. יום ז' גדלות ב' עצמו דבינה אבא והיא הויה של ס"ג. שבוע ג' כולה בחסדים דדעת וכולה בהוי"ה דמ"ה. יום א' גדלות א' דחסדי' דאבא והיא הויה דמ"ה. יום ב' גדלות א' חסדים דאי' והיא ההוי"ה דמ"ה. יום ג' קטנות שני דחסדים והוא אכדט"ם העולה ג"פ יב"ק והם ע"ה אותיות כנ"ל בכוס ג' דליל פסח. יום ד' גדלות ב' דחסד דאימא והוא הויה דמ"ה. יום ה' קטנות א' דחסד והוא אלקים דאלפין ואות א' דמילוי ה"א ציורה יו"י. יום ו' רשימו של גדלות ב' החסדים דאבא והוא הויה דמ"ה. יום ז' גדלות ב' דחסד דאבא והוא הוי"ה דמ"ה. שבוע ד' כולה בגבו' דדעת וכולה בהויה דב"ן. יום א' גדלות א' דגבורה דאבא והיא בהויה דב"ן. יום ב' גדלות א' דגבור' דאימא והיא הויה דב"ן. יום ג' קטנות ב' דגבורה דאו"א והוא אכדט"ם בבחי' חשבון ע"ד. יום ד' גדלות ב' דגבור' דאימא והיא הויה דב"ן. יום ה' קטנות א' דגבורה והוא שם אלקים באלפין ואות א' במילוי ה"א ציורה יו"ד. יום ו' רשימו דגדלו' ב' דגבו' אבא והיא הויה דב"ן. יום ז' גדלות ב' עצמו דגבו' אבא והיא הויה דב"ן. שבוע ה' היא בספירת החסד ולכן היא ממש כדוגמ' שבוע א' שהית' בספי' החכמה. שבוע ו' היא בספירת הגבו' ולכן היא ממש כדוגמת השבוע הב' שהיתה בבינה. שבוע ז' צריך לכוין בה ב' כוונות שבוע ג' ושבוע ד' ביחד כי עתה היא בסוד ת"ת כנגד החסדים ובסוד מלכות כנגד הגבורות. וצריך ליתן טעם אל קצת השינוים הנ"ל והוא כי סיבת כניסת גדלות א' דאבא קודם דאי' הוא לפי שכיון שבליל פסח נכנסו כל המוחין לכן עתה הספיק טעם ההוא שיכנס עתה גדלו' א' דאבא בתחי' לפי שהוא אור יותר גדול ובו נכלל מוח אי' גם ענין כניסת קטנות הא' אחר גדלות ב' דאימא הוא לסיבה הנ"ל בליל פסח כי הוא דינים קשים ושלא יתאחזו בו החיצו' אינו נכנס עד שיכנס גדלו' ב' דאימא אבל אין צורך שיתאחר עד כניס' גדלות ב' דאבא ג"כ. גם ענין הצטרכות ב' לילות ליל ו' וליל ז' לגדלות ב' דאבא הטעם הוא כי עיקר ליל פסח היתה בעיקר ד' כוסות שבהם נרמזו ד' מוחין דאימא אבל גדלות ב' דאבא לא נכנסו רק דרך רמז קטן בענין המצה אחר שנכנסו כל שאר המוחין ולכן הוצרך עתה ב' לילות כי בליל הא' נכנס תוך הגולגולת דז"א ומניח בו קצת רושם ובליל הב' נכנס הוא עצמו כנ"ל והם סוד ליל ששי וליל ז':

ועתה צריך ליתן טעם למה כל השבוע א' נק' חול המועד וי"ט כיון שאחר יום א' נסתלקו כל המוחין כנ"ל וגם ענין יום ז' של פסח שהוא יו"ט גמור. אבל הענין הוא כי להיות שכבר כל המוחין נכנסו בליל פסח הא' ובהכרח הוא כי שם הניחו רשימו שלהם וקצת ההארה ההיא ובשבוע הא' חוזר מוח החכמ' ליכנס לגמרי והנה מוח זה גדול מכולם כי כולם נרשמי' ונכללים בו בסוד כולם בחכמ' עשית והוא עיקר כולם ולכן השבוע הא' היא מכלל חג המצות אבל עכ"ז אינה רק קדוש' חול המועד קלה בלבד כיון שלא נגמר מוח החכמה לכנס לגמרי עד יום ו' של שבוע א' כי אז נשלם לכנס אפי' גדלו' ב' דאבא דמוח החכמה כנ"ל והנה יום ו' לעומר הוא ביום ז' של פסח ולכן הוא יו"ט גמור ואע"פ שלא נכנס רק הרשימו מספיק לפי שכבר נשלם מוח החכמה ולכן ליל ז' של פסח הותר זווג התחתון כי כיון שנכנס מוח החכמה כבר יש בחינת הזווג כי הוא עיקר כל המוחין אבל יום ז' לעומר שהוא יום ח' של פסח נקרא אסרו חג לפי שאז נכנס עצמות גדלות ב' דאבא דמוח החכמה אבל אינו יו"ט ממש כיון שכבר הרשימו נכנס בליל ז' של פסח ואין נק' יו"ט אלא על שם חידוש הנעשה מחדש אבל זה אינו חידוש כי כבר נכנס הרשימו ליל שלפניו:

 

לעילוי נשמת מורנו ורבנו עטרת ראשנו רבי יצחק בן שלמה לוריא אשכנזי ולמורנו ורבנו עטרת ראשנו רבי חיים בן יוסף ויטאל ובנו רבי שמואל.

לעילוי נשמת ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים ומתים, לרפואת כל עם ישראל החיים והמתים - ולשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתא.

בס''ד - כל הזכויות שמורות ל - ''ויקיטקסט'' תחת רשיון ''GNU Free Doc.' 

דילוג לתוכן