דרושי הפסח דרוש ה':

אין ללמוד בספר זה ללא הדרכה מרב ירא שמיים, לימוד קבלה נועד אך ורק למי שמילא כרסו ש"ס ופוסקים ועומד בתנאים שרבי חיים ויטאל מציין בהקדמת עץ חיים ללימוד הקבלה.

בענין גלות מצרים וענין פרעה כבר נתבאר אצלינו כי בגלות מצרים חזר ז"א להיות בבחי' קטנות ונסתלקו ממנו המוחין דגדלות ואז לא היו מתפשטי' בו רק ה' חסדי' וה"ג מבחי' הקטנות והם סוד ה' דמי' טהורים וה' דמי' טמאים שבאשה והם סוד מש"ה ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך כו' והנה עשר הויות הם ה"ח וה"ג מצד אבא ועשר אהי"ה הם בסוד אחוריים העולים דם שהם עשר דמי' הנז' ה' חסדים וה"ג מצד אי' ואז פרעה שהוא סוד העורף ומצרים שהוא מצד הגרון היו יונקים משם בהיות החסדים והגבורו' ההם בגרון וזמ"ש מתבוססת בדמיך מ"ת בוססת ר"ל כי הקלי' הנק' מת שהוא אבי אבות הטומאה דרגא דמותא היתה בוססת ונאחזת בדמיך שבגרון ר"ל ב' דמיך שהם דמים טהורים ודמים טמאים ובצאת ישראל ממצרים שהוא ממצר הגרון ונתפשטו למטה בגוף אז נפסקו הדמים ההם ולא יוכלו פרעה ומצרים לינק מהם ואז החסדי' והגבו' שהיו בתחילה בגרון ירדו ונתפשטו למטה בגופא דז"א. ונמצא כי ענין ליל פסח הוא בסוד המוחין דקטנות והם שלשה פעמים אלקים דיודין בחכמה ודההין בבינה ודאלפין בדעת אבל הא' בציור יו"י הוא בחסדים והא' בציור יוד הוא בגבו' והנה המצה הוא בסוד שתי מוחין הנק' חו"ב ואע"פ שהם של קטנות אין שום אחיזה אל הקליפה ונקרא מצה שמורה כי הוא שמורה מן המזיקין וכמשז"ל על פ' ליל שמורים הוא לה'. ולכן מצה היא בגימטריא ע"ב ס"ג שהם סוד חו"ב שתי המוחין ואמנם היו שלשה מצות לפי שאות ה' יש בה ג' ציורים או ד"ו או ד"י או וו"ו כנודע. ושלשה ציורים אלו הם בה' זו שבשם אלקים הנ"ל והנה כנגד ציור ד"י אנו בוצעין המצה העליונה להמוציא שיעור כזית שהוא י' שלימה וכזית מן המצה הפרוסה שהיא סוד ד' כמו שיתבאר וכנגד ציור ד"ו אנו בוצעין מצה האמצעית לב' וצריך שהחלק הא' יהיה יותר גדול כנגד הו' והחלק הב' יהיה יותר קטן כנגד ד' וכנגד ציור וו"ו אנו עושים זכר למקדש כהלל כו' במצה שלישי שהיא רמז אל שלשה וו"ו הנז' וכן הוא מצה שלישי. גם רמז שהיה כורך שלשה דבריאה ביחד שהם בשר הפסח ומצה ומרור כנגד שלשה ווין. ואמנם מוח הדעת החיצונים מתאחזים בחסדים וגבו' אשר בו ולכן נאסרו בחמץ והשאור כי החמץ הוא בחסדים והשאור אשר חימוצו יותר קשה הוא בגבו' כי שם מתאחזים יותר. והנה שאר הוא חסר ו' והוא אלקים של הגבו' דקטנות במילוי יודין הוא ש' מן שא"ר והאחוריים פשוטים שלו הם ר' מן שאר וכללו' השם עצמו שהוא אלקים כפשוטו הוא א' מן שאר ולהיות כי בימי הפסח הוא זמן היניקה של ז"א כנז"ל אינו נגדל עד חג השבועות לכן נצטוינו שלא יראה בפסח לא חמץ ולא שאור כדי שלא יינקו החיצונים מן החו"ג של הקטנות דז"א וצריך לבער אותם מקודם הפסח כדי שלא יתאחזו בהם החיצונים. והנה ענין הד' כוסו' של ליל פסח הם כנגד ג' אלקים במילויהם כי כן כוס הוא בגי' אלקים. והנה כוס הא' הוא כנגד אלקים דיודין שבמוח החכמה ולפי שהחכמה נקרא קדש כנודע לכן הקידוש של ליל פסח נאמר על הכוס הא'. והכוס הב' הוא כנגד אלקים דההין שבמוח בינה ולכן בו נזכר ההגדה של סיפור יציאת מצרים. ונודע כי בכח נ' שערי בינה יצאו ישראל ממצרים וגם כי הסיפור עצמו הוא בבינה כי היא סוד הגרון הנק' קול עילאה דמינה נפקו קול ודיבור. והכוס הג' והד' הם כנגד חסדים וגבו' ושניהם הם אלקים במילוי אלפין אלא שהא' שבחס' היא צורת יו"י ושבגבו' היא צורת יו"ד ולפי ששניהם כלולים יחד במוח הדעת לכן בין ג' לד' לא ישתה וענין המרור בגי' מו"ת והוא בחי' הדינים הקשים שצריך לטחנן וללעסן בשיניים כדי למתק המרירו' שבהם כנודע בסוד השחקים הטוחנים מן לצדיקים לעת"ל וז"ש מ"ש רז"ל בלע מרור לא יצא כי צריך ללועסו ולטוחנו. כדי למתק הדינים שבו. וענין החרוסת הוא זכר לטיט והוא בסוד לאה כי אנו צריכים למתק הדינים שבה ג"כ והנה או' י' שבאמצע ב' הטיתין עולה לכאן ולכאן ט"י י"ט והוא סוד מילוי ההויה דאלפין שעולה י"ט והוא בגי' חו"ה וב"פ י"ט הם לאה ורחל:

 

לעילוי נשמת מורנו ורבנו עטרת ראשנו רבי יצחק בן שלמה לוריא אשכנזי ולמורנו ורבנו עטרת ראשנו רבי חיים בן יוסף ויטאל ובנו רבי שמואל.

לעילוי נשמת ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים ומתים, לרפואת כל עם ישראל החיים והמתים - ולשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתא.

בס''ד - כל הזכויות שמורות ל - ''ויקיטקסט'' תחת רשיון ''GNU Free Doc.' 

דילוג לתוכן