דרושי העמידה דרוש ב פירוש תיבת ברוך

דף הבית ספרי קודש אונליין שער הכוונות לאר"י ולמהרח"ו זיע"א דרושי העמידה דרוש ב פירוש תיבת ברוך

אין ללמוד בספר זה ללא הדרכה מרב ירא שמיים, לימוד קבלה נועד אך ורק למי שמילא כרסו ש"ס ופוסקים ועומד בתנאים שרבי חיים ויטאל מציין בהקדמת עץ חיים ללימוד הקבלה.

הנה במלת ברוך צריך אתה לכרוע כריעה א' ואל תכרע עתה רק גופך בלבד ובמלת אתה תכרע פ"ב ואז תכרע את ראשך וז"ש בתיקונים דבעי למכרע ואו לגבי הא יוד לגבי הא פי' כי ואו הוא גופא ויוד הוא רישא ובמלת ידוד תזקוף שני זקיפות. בתחל' תזקוף גופך לבד וזהו ענין הא תתא' לגבי ואו ואח"כ הזקיפ' הב' הוא שתזקוף ראשך וזהו ענין הא עלאה לגבי יוד והנה נמצא בס' התיקונים שצריך לכרוע בשם אהיה ר"ל במלוי יודין ולזקוף בשם ההויה ר"ל במלוי יודין ג"כ. ועתה נבאר בפרטות דברים אלו. הנה נת"ל כי בק"ש לא נכנסו בז"א זולתי המוחין דו"ק בלבד מצד אימא אבל הג"ר דמוחין דמצד אימא וכל הט' מוחין דמצד אבא כולם נשארו למעלה בסוד אור מקיף על ראשו. והנה ע"י זווג או"א הנרמז בג' שמות ה' אלקינו ה' בפ' שמע ישראל נכנסו ו"ק דמוחין ועתה צריך לעשות זווג אחר אל או"א בברכה זו כדי להכניס בו ג' המוחין הראשונים דמצד אימא ע"י תוספת הארה שתמשך בז"א ע"י זה הזווג הב' דאו"א ויכנסו ג"כ אח"כ כל הט' מוחין דמצד אבא ע"י תוספת הארה וכמשי"ת בע"ה:
והנה הג"ר דמצד אימא הם למעלה בסוד אור מקיף ברישא דז"א. וכבר ידעת ענין שם הויה אשר כוללת כל עולם האצילות באופן זה א"א בקוצו של יוד אבא ביוד אימא בה' ראשונה ז"א בואו נוקבי' בהא אחרונה וגם מלבד הויה זו עוד יש הויה אחרת כוללת בחי' ז"א כולו עד"ז כי הכתר שלו רומז לקוצו של יוד וחו"ב לי"ה ו' קצוותיו לואו והמל' נוקבא דידיה באות הא אחרונה. וגם מלבד זה עוד יש הויה אחרת כוללת ספי' הת"ת לבדה של ז"א כמבואר אצלינו בשער שמות הספי' וזכור היטב הקדמות אלו למה שנבאר עתה. גם צריך שתדע כי בחינת אימא הנכנסת ומתפשטת ומתלבשת תוך ז"א והמוחין דז"א מלובשים בתוכה כנודע הנה בחי' אימא זו היא נקרא שם אהיה במלוי יודין שהיא בגי' צלם המתפשט תוך ז"א בסוד אך בצלם יתהלך איש והנה כמו שביארנו בשם הויה כי ג"ר נרמזו בשני אותיו' י"ה וז"ת נרמזו בב' אותיו' ו"ה כן הוא ממש בשם אהיה כי ג' מוחין עלאין נרמזו בשני אותיות א"ה והמוחין דו"ק תתאין רמוזים בשני אותיו' י"ה ונמצא שעדיין לא נכנסו ברישא דז"א אלא ב' אותיות אחרונות י"ה משם אהיה שהם בחינת מוחין דו"ק. גם צריך שתדע כי ז"א נעשה ע"י כ"ב אותיו' האלפא ביתא כנודע. והנה הם מתחלקות בו לג' חלוקות בג' קוין שלו ז' אותיות הראשונות בקו ימינו וז' אותיות שניות בקו שמאלו וח' אותיות הנשארות בקו האמצעי שלו וכן נזכר בזוהר פ' בראשית די"ו ע"ב וזהו סדרן אבגדהו"ז בחסד חטיכלמ"נ בגבורה סעפ"צ קרש"ת בת"ת כך פי' מורז"ל וז"ס להנחיל אוהבי יש אשר סודו ביארו בזוהר פ' תרומה דקס"ו ע"ב כי ש"י עולמות אלו שריין תחות כורסיי' תחות עלמא דאתי כו' והענין הוא שהתבונה המתלבשת תוך ז"א לתת לו מוחין נקראת עלמא דאתי מפני שתמיד אתי ונמשך ההוא שפע גו רישא דז"א ואלו הי"ש עולמות הם הכ"ב אותיו' עצמם אשר הם בבינה וכולם מתחלקו' בז"א. האמנם עיקרם הם למעלה בג"ר דז"א אבל הארתם יוצאת ונגלית לחוץ במקום שנגמר ונשלם היסוד דאימא שהוא בחזה דז"א כנודע ואז משם ואילך הם מתחלקין לג' קוים ונמצא שעיקר הארתם הם בחג"ת דז"א וז"ש בזוהר דאינון תחות עלמא דאתי שהוא במקום סיום היסוד דאימא הנקרא עלמא דאתי שהוא בחזה דז"א. גם פירושו הוא באופן זה כי מקום אלו הכ"ב אותיו' הם למטה ממקום מוח הבינה דז"א עצמו אשר גם היא נקרא עלמא דאתי. האמנם שרשם האמיתי הוא בג' מוחין עלאין אלא שהארתם מתגלה למטה בחג"ת דז"א אבל אין ענין זה רק כאשר הט' מוחין כולם נכנסים בז"א אמנם עתה שעדיין לא נכנסו רק המוחין דו"ק נמצא כי כל הארה של אותם הכ"ב אותיות שבבינה הנמשכין אל ז"א הם עדיין על רישא דז"א וההארה שהיתה נמשכת בחג"ת דז"א היא עתה ברישא דז"א ובג"ר שבו מתחלקות אלו הי"ש עולמות שהם הכ"ב אתוון הנז' ועוד נשארים מן אלפא ביתא ה' אותיות אחרות הכפולות הנקר' מנצפ"ך:
וכבר הודעתיך כי אלו ה"ס הה"ג הנז' בזוהר ואנו מזכירין אותם פעמים רבות. והיותם אותיות כפולות הוא לפי שיש בדעת דז"א ה' חסדים וה"ג ובהכנס כל המוחין ברישא דז"א היסוד שלו הוא כולל כל הכ"ב אתוון כנזכר בזוהר על פסוק וישכב במקום ההוא וי"ש כ"ב פירושו כי הי"ש עולמות הנז' ה"ס הכ"ב אתוון עצמן וכולם נתונים תוך היסוד דאימא בהיותה מלובשת תוך החזה דז"א ומשם יוצאים הארותיהם ומתגלים בז"א ונחלקים כל הכ"ב אתוון בחג"ת דז"א. וגם הב' עיטרין ניתנים הה"ג עצמן אל הנקבה והה"ח מתפשטים בו"ק דז"א כנודע אבל עתה כל החו"ג הם למעלה על רישא דז"א בסוד אור מקיף כי עדיין לא נכנס היסוד דאימא והנה מן אותה העת שאמרנו תהלות לאל עליון גואלם כו' כנ"ל. אשר אז מלכא נפיק לקבלה ר"ל שאז מתחלת הארת הדעת בהיות' למעלה להאיר דרך קו האמצעי תוך ז"א עד היסוד בו ומאז ואילך מתחיל לכנס הארת הדעת והארת החו"ג תוך ז"א אבל שרשם נשאר למעלה:
דרושי העמידה דרוש ב פירוש תיבת ברוך+A1402:A1408
ברוך בכאן תכרע גופך בלבד ותכוין להוריד ו' לגבי ה' פי' כי הלא המלכות היא ה' תתאה והיא עתה בהיכל קה"ק דבריאה וצריכה לעלות ולכן אנו מכוונים להוריד הו' לגבי ה"א תתאה להעלות' והנה זה הואו הוא בחי' ת"ת דז"א שהוא סוד הואו כנ"ל והוא בחי' גופא דז"א ולכן גם בענין הכריע' צריך לכרוע הגוף לבד לא הראש וצריך להמשיך בתחל' הארה מן המוחין אל הת"ת דז"א כדי שיוכל לרדת ולהעלות את המלכות ולכן צריך לכוין להוריד שני אותיות י"ה האחרונות שבשם אהיה אל זו הואו ואח"כ להוריד זו הואו לגבי הא שהיא מלכות אשר בהיכל קה"ק דבריאה וכבר נת"ל ביאור ענין זה. אבל כאן נבארהו בקצרה והוא כי הנה המוחין דו"ק הם רמוזים בשני אותיות י"ה האחרונות שבשם אהיה. ואלו שני אותיות י"ה הם עתה בג"ר דז"א ולכן אנו מורידין הארה מאלו ב' אותיות י"ה שהם המוחין דו"ק העומדים עתה בג"ר דז"א ואנו מורידין אותם אל ג' אמצעיות דז"א ומשם ולמטה אשר הם רומזים באות ו' של ההויה הכוללת את כל ז"א כנז' ואז תוכל לרדת ואו זו דז"א עד הה' שהיא המל' ויעלנה למעלה. אמנם צריך לכוין כי ב' אותיות י"ה הנז' הנה הם מלאים ביודין כזה יוד הי והסיבה הוא לפי שהם בחי' מוחין וכל מוחין הם מלוי יודין כנודע. אבל אותיות וה יהיו פשוטים לפי שהם בחי' גופא שהוא הת"ת דז"א הנקרא ו' והמלכות נקרא ה' וכיון שאינם בחי' מוחין אינם ממולאים במלוי. גם צריך לכוין כי עתה חיבור אלו הד' אותיות הנז' נעשה מהם שם ידוד שהם שני אותיות י"ה אחרונות משם אהיה ושני אותיות ו"ה אחרונות משם הויה והרי איך בכריעה ראשונה יש בה הויה. גם תכוין כי שני אותיות י"ה הנז' הנה הם במלוי יודין יו"ד ה"י שהם בגי' ל"ה ועם שני אותיות ו"ה הפשוטות יהיה הכל גי' מ"ו ותכוין בזה אל אותיו' המלוי דהויה דע"ב דיודין כי נמשך הארה מן אבא ומן חכמה דז"א אשר שניהם הם הויה דיודין ומשניהם יורד הארה למטה והארה זו הוא זה המלוי שלהם שהוא בגי' מ"ו כנז':
והנה זו ההארה היא סוד מש"ל כי ה"ס הארות הכ"ב אתוון שביסוד הבינה הנקרא ברוך וענין זה תכוין במלת ברוך אמנם אינם כ"ב אתוון עצמן לפי שהם עדיין על רישא דז"א בסוד אור מקיף אמנם הוא הארה היורדת משם בג"ר דז"א אשר אלו הם הארות יותר מועטות וגרועות מן הארת הכ"ב אתוון המתפשטות בחג"ת דז"א אחר שנכנסו כל המוחין בתוכו להיותו מקום צר כנ"ל ואמנם זו ההארה של אלו הכ"ב אתוון תכוין בשני אותיות ב"ך שבמלת ברוך ותכוין להורידן מן יסוד דבינה אשר עומד למטה בראש ז"א ואיננו ממש עצמותו אלא הארתו בלבד כנ"ל ותכוין להוריד מן הארת יסוד דאימא הנקרא ברוך אלו הכ"ב אתוון הנרמזות גם כן במלת ברוך. גם תכוין כנ"ל והוא להוריד הארת הה"ג דברישא דז"א כי הגבו' עצמן הם ג"כ למעלה אמנם הארתם בלבד תוריד עד המלכות ע"י הכריעה הנז' והנה הארה הזו היא בגי' ברוך ע"ד שביארנו בתפלת ר"ה שה"ס כ"ו ע"ב ק"ל שהם בגי' ברוך ושם נתבאר ביאורו. גם תכוין כי הנה עתה המלכו' צריכה לעלות בתחיל' באחורי ז"א וצריך להמשיך כל הארות הנ"ל דרך אחור ז"א והנה הפנים דז"א הוא בחי' כ"ו שבמלת ברוך שהוא בגי' שם הויה אלא שהוא במלוי אלפין שעולה מ"ה ואח"כ עובר דרך אחוריים דז"א שה"ס ע"ב ק"ל שהם רבוע האחוריים דהויה דמ"ה דאלפין כנז' הרי נתבאר מלת ברוך שהיא כ"ו ע"ב ק"ל בב' פירושים. גם תכוין כי הלא כל זה נמשך אליה ע"י גלוי היסוד העליון דאבא שהתחיל להאיר כמבואר לעיל בענין תהלות לאל עליון גואלם ברוך הוא ומבורך כו' ותכוין להמשיך מן ברוך ההוא אל היסוד דז"א הנקרא גם הוא ברוך והוא הקצה היותר תחתון שבכל ו"ק הגוף הנרמז בכריעה הראשונה בסוד ו' לגבי ה' ומן היסוד שהוא סיום זה הו' משם יורד אל הה' ואז גם המלכות נעשה גם היא בחי' ברוך ע"ד הנז' וז"ס סמיכת גאולה לתפלה כנ"ל. גם תכוין כי על ידי כריעה זו של ו' לגבי ה' עולה הה' שהיא המלכות עד כנגד אחורי היסוד דז"א ממש הנקרא ברוך. והנה עליה זו היא עליה ראשונה של המלכות גם תכוין כי ע"י עליה זו עלתה ג"כ עמה היכל קה"ק דבריאה וכל שאר העולמות כלולים בו כי לטעם זה נקרא זה ההיכל של קה"ק דבריאה גם הוא ברוך בסוד ריבוייא דברכאן שכולל כל העולמות בתוכו כנז' בזוהר פר' פקודי וביארנוהו לעיל. וכבר הודעתיך במקומו כי ה' בחי' יש אל המל' בתחי' היא נקודה קטנה ועוד היא נגדלת כמדת היסוד ממש כמוהו ובשיעור גדלותו. וכמבואר אצלינו בפ' וכל בשליש עפר הארץ שהוא שליש מדה אחת לבד וזו ההגדלה הוא שנגדלה עתה במלת ברוך כנז':
עוד נגדלה גדלות ג' והוא שתהיה מדה א' שלימה ככל המדות הגדולות שהוא שתהיה כשיעור מדת הת"ת שהוא גופא דז"א שהוא מדה אחת גדולה ולא כמדת היסוד שהוא מדה קטנה עוד נגדלת גדלות ד' והוא שנעשית פרצוף גמור אלא שהוא פרצו' קטן כשיעור פרצוף הנקרא יעקב שהוא כשיעור שיש מן החזה דז"א עד רגליו עוד נגדלת גדלות ה' והוא שנעשית פרצוף גדול שוה בשוה בכל קומת ז"א. והנה זה הגדלות הגדולה מכולם אינו אלא בזמן תפלת השחר של שבת כמו שיתבאר בע"ה שם במקומו. אבל עתה במלת ברוך הגדילה גדלות שני הנ"ל והוא שגדלה כשיעור מדת היסוד דז"א אלא שעומדת עמו אב"א:

 

לעילוי נשמת מורנו ורבנו עטרת ראשנו רבי יצחק בן שלמה לוריא אשכנזי ולמורנו ורבנו עטרת ראשנו רבי חיים בן יוסף ויטאל ובנו רבי שמואל.

לעילוי נשמת ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים ומתים, לרפואת כל עם ישראל החיים והמתים - ולשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתא.

בס''ד - כל הזכויות שמורות ל - ''ויקיטקסט'' תחת רשיון ''GNU Free Doc.' 

דילוג לתוכן