דרושי העמידה דרוש ב פירוש תיבת אלקינו

דף הבית ספרי קודש אונליין שער הכוונות לאר"י ולמהרח"ו זיע"א דרושי העמידה דרוש ב פירוש תיבת אלקינו

אין ללמוד בספר זה ללא הדרכה מרב ירא שמיים, לימוד קבלה נועד אך ורק למי שמילא כרסו ש"ס ופוסקים ועומד בתנאים שרבי חיים ויטאל מציין בהקדמת עץ חיים ללימוד הקבלה.

אלקינו תכוין כי הוא באימא כי כל מקום שנזכר מלת אלקינו הוא או באימא או בקו שמאלי וכיוצא בזה במלת אלקינו שבשמע ישראל נתבאר עד"ז שאלקינו הוא באימא ואלקי אבותינו תכוין באבא ובדע' המזווג לאו"א וסוד הענין הוא כי הנה עולם האצילות כולו מתחלת בי"ס וחו"ב שבהם ה"ס הנק' או"א ומחס' ולמטה עד סוף ו"ת נק' ז"א ונמצא כי ג' אבות הם ג' ספי' חג"ת הכלולים בז"א נמצא כי אלקי אבותינו הוא אבא אשר הוא אלקי חג"ת שהם אבותינו בסוד אברהם יצחק ויעקב. גם צריך לדעת מה שהודיענו מורי ז"ל והוא כי ברכת אבות הזו שאנו מבארים עתה הוא בבחי' מוחין הפנימיים אבל עוד יש בה פי' ב' והוא בבחי' מוחין המקיפים. ונלע"ד שהוא הכונה הב' דברכת אבות שכתבתי' לקמן אחר נוסח התפלה באותיותיה וע"ש היטב מאד כי היא רבת התועלת אם תשים לבך ודעתך אליה גם שמעתי ממורי ז"ל כי אותו הפי' שביארנו בברכת אבות דר"ה היא ממש כברכת של תפלת החול דשחרית ואין הפרש ביניהם אלא בענין הרי"ו אשר נתבאר שם בתפלת ר"ה כי להיות ר"ה יום הדין והגבורה ונודע כי הגבורה גי' רי"ו ולכן צריך לעשות כל בחי' תפלת ר"ה בסוד רי"ו ולכן כל בחי' הרי"ו שביארנו שם בברכת אבות דר"ה איננו רק לאותו היום בלבד אבל כל שאר הביאור הוא על סדר של חול ממש. וזכור ב' אלה הדברים אשר הודעתיך:
ונחזור לענין ראשון כי הנה אלקינו רומז באימא ואלקי באבא לפי שאלקי הוא בגי' מ"ו והוא חשבון אותיות מלוי הויה דע"ב דיודין. ובאות הו' של ואלקי תכוין אל הדעת המזווג' ומחבר' אשר הוא ג"כ בחי' ו' כנודע. גם תכוין כי הדעת העליון הוא בסוד ששה פעמים ו' והוא בגי' ל"ו ועם י' של ואלקי הוא בגי' מ"ה והוא הויה דמלוי דאלפין שה"ס הדעת המכריע בנתיים ואבותינו הוא בחינ' שלשה מוחין אשר אנו רוצים להמשיך עתה ע"י זה הזווג שהם ג"ר דמוחין מצד אימא וגם כל המוחין דמצד אבא. והנה תיבת אלקינו הרומזת באימא תכוין בשני אותיו' א"ל מאלקינו אל שם ס"ג אשר באימא אשר נרמז בו שם ייא"י העול' גי' א"ל כנודע וז"ס א"ל מאלקינו. ובברכת אבות דר"ה נתבאר זה יותר באורך וע"ש. וגם נתבאר היטב שם ענין ד' אותיו' הנשארות שהם אותיות הינו שבמלת אלקינו גם נתבאר שם טעם למה אנו מקדימין אימא לאבא. ודע כי אע"פ שבברכת אבות דר"ה ביארנו כונת מקיפין דמוחין דמצד אימא ומצד אבא עכ"ז עתה בימי החול אל תכוין אלא במקיפין דמצד אימא כי המקיפין דאבא אינם נכנסין עתה עד ברכת כהנים כמשי"ת במקומו לקמן ותכוין במלת ואלקי להמשיך בחי' לאה באחורי ז"א כמשי"ת בתיבות אלקי אברהם כו' כי ד"פ נזכרו כאן אלקי ועיין לקמן באלקי אברהם. והנה אחר שעשינו זווג או"א באלו התיבות הנז' מורידין אנו המוחין ברישא דז"א וזהו אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ויובן זה כמ"ש בדרושי המוחין דקטנות דשם אלקים ענין סדר כניסת המוחין דז"א ושם ביארנו כי נכנסים ג"ר דמוחין דמצד אימ' הנק' חב"ד ואז תיכף נכנסים עמהם ביחד שלשה אחרונות נה"י דמוחין דמצד אבא. וזהו ביאור המלות הנז' אלקי אברהם הוא חכמה הנקרא אלקי אברהם שהוא החסד הנקרא אברהם ואלקי יצחק הוא הבינה אלקי הגבורה שנקרא יצחק ואלקי יעקב הוא הדעת אלקי הת"ת הנק' יעקב ובתחי' תכוין איך הם ג"ר חב"ד מצד אימא הנכנסים בז"א והם הרמוזות באלקי אברהם כו' כנז'. גם תכוין במלות אלו אל מה שהודעתיך בענין הגדלת ז"א כי מן שני שלישים העליונים של מדת החסד נעשה כלי הגלגלת לז"א לקבל בתוכו מוח החכמה ושליש תחתון של החסד עם שליש העליון דנצח נעשה כלי וגוף אל החסד כו' וכן עד"ז בקו שמאלי ובקו אמצעי וכמ"ש בענין ק"ש של שחרית. והנה עתה בברכת אבות הוא בחי' הגדלות כי עתה נכנסים כל המוחין בשלימותם וכאשר נכנס עתה מוח של החכמה נקרא אלקי אברהם יען הוא הרוחניו' והפנימיות הנכנס תוך חלל הגלגלת הימני הנקרא אברהם כי ה"ס שני שלישי החסד הנעשה כלי אל זה המוח הנקרא חכמה כי פנימיות המוח יקרא אלקי בערך החיצוניות שהוא הכלי שלו וזה נרמז במלת אלקי אברהם ועד"ז תפרש ענין אלקי יצחק ואלקי יעקב והרי נתבאר ביאור מלת אלו בענין ג' מוחין ראשונות דמצד אימא. והנה ג"כ צריך שבמלות אלו הנז' תכוין ג"כ כונה אחרת והוא בבחי' המוחין דג"ת נה"י דמצד אבא הנכנסים יחד עמהם כנז'. והנה הם ג' פרקין תתאין דנה"י דאבא וכמו שהג' פרקין תתאין דנה"י דאימא נכנסו תחיל' בג"ר דז"א ואח"כ ירדו ירידה שניה אל ג' אמצעיות דז"א ואח"כ ירדו ירידה ג' במקום הראוי להם שהם נה"י דז"א כן הוא עתה באלו הג' פרקין תתאין דנה"י דאבא כי תחיל' נכנסין עתה בג"ר דז"א ושם עומדים ביחד בתוך ג"ר דמוחין דמצד אימא וכיון שהדבר כן א"כ גם תכוין בהם ע"ד מ"ש במלת אלקי אברהם כו' כי הם עתה למעלה בג' עליונות ולכן הם ג"כ יכולים להקרא אותם בשם אלקי אברהם כו' ע"ד הנז"ל בסוד ג"ר דמוחין דמצד אימא ע"ד השני כונות הנ"ל אבל עתה תכוין עוד תוספת כונה אחרת ג"כ והיא כי אלקי בגי' מ"ו כמנין אותיות המילוי ההויה דע"ב דיודין הרומזת באבא כנודע ותכוין כי אלו הג' מוחין הם מצד אבא שהוא הויה דיודין דע"ב ואלו הם הג' מוחין הנמשכין ממנו והם ג' מלויי הויה דע"ב דיודין הנרמזים בג"פ אלקי אלקי אלקי אמנם באלקי יעקב נתוסף אות ו' יתירה ואלקי יעקב. והטעם הוא כי הנה ביארנו בפסוק כי אל דעות ה' כי שני דעות הם בז"א א' מצד אבא וא' מצד אימא עוד יש פי' אחר והוא כי גם במוחין דמצד אבא לבדם או במוחין דמצד אימא לבדם יש בכל בחי' מהם ב' דעות והוא במה שהודעתיך כי הדעת דז"א הוא נמשך מן החסדי' ומן הגבורות המתפשטים בו"ק גופא דאבא או דאימא כמבואר אצלינו בדרוש ד' נכנסו לפרדס ובדרוש חטא אדה"ר. והרי זה ענין דעת אחד. עוד יש בז"א דעת שני יותר עליון מזה והוא נמשך ממוח הדעת עצמו העליון דאבא או דאימא המכריע בין מוחין דחו"ב דכל חד מנייהו ברישא דילהון וזה הדעת הוא ג"כ בז"א למעלה ברישא דיליה מכריע בין חו"ב דיליה וזה הדעת העליון דז"א עליון ונעלם מאד כי הוא מכריע ומזוג בין חו"ב שבו וזה הדעת העליון עליו נאמר ונהר יוצא מעדן כו'. ולא אתגליא ואיהו טמיר תדיר גו בינה דז"א ואינו ניכר כי שם תדיר עומד נעלם בסוד הזווג התדירי ובזה יובן טעם למה לא נזכר הדעת בכלל הג"ר שבו וכן בזוהר לא נזכר בחי' זה הדעת העליון לטעם הנז' רק אותו הדעת התחתון אשר בו ולכן אותו הדעת התחתון הב' הנכנס במספר אשר הוא נמשך מן התפשטות החו"ג שבו"ק דאו"א כנז'. הוא הנק' באדרא בשם תרין עיטרין כמבואר אצלינו שהם בחי' ב' כתפין דאריך אשר אינם נחשבים מכלל או"א כי אינם בתוכם רק גנוזים בסוד פקדון. האמנם הדעת העליון דז"א הנמשך ממוח הדעת עצמו דאו"א אינו נחשב בחשבון לפי שהוא נעלם מאד ומכריע בין חו"ב דז"א כנז' וזכור היטב ענין ב' דעות אלו שבז"א. ונחזור לעניננו כי כאשר תכוין באלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב אל המוחין דמצד אבא או דמצד אימא תמיד תכוין אל זה הדעת העליון דז"א בין במוחין דמצד אבא בין במוחין דמצד אימא והכונה תהיה באות ו' היתירה שבמלת ואלקי יעקב כנ"ל. גם תכוין כונה אחרת ע"ד מה שהודעתיך בענין כונת המהלך ד"א בארץ ישראל שהוא להמשיך ד' אמות שהוא מלוי ארבע הויות דע"ב דיודין כי כל מילוי שבו הוא מ"ו בגי' אמ"ה ותכוין להמשיכם אל ד' פרצופי לאה שיש בז"א כמבואר בדרוש תאומה יתירה דהבל יע"ש ולכן הוזכרו פה ד"פ אלקי והם אלו אלקי אבותינו אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב וכולם מצד החכמ' דמצד מוחין דמצד אבא או ממוחין דמצד אימא להמשיכם אל ארבעה בחי' לאה הנז' וכן אלקי ג"כ שהוא בגי' מ"ו כמנין אמ"ה.

 

לעילוי נשמת מורנו ורבנו עטרת ראשנו רבי יצחק בן שלמה לוריא אשכנזי ולמורנו ורבנו עטרת ראשנו רבי חיים בן יוסף ויטאל ובנו רבי שמואל.

לעילוי נשמת ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים ומתים, לרפואת כל עם ישראל החיים והמתים - ולשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתא.

בס''ד - כל הזכויות שמורות ל - ''ויקיטקסט'' תחת רשיון ''GNU Free Doc.' 

דילוג לתוכן