דף נח ע''א

וַיֹּאמֶר יְיָ לֹא יָדוֹן רוּחִי בָּאָדָם לְעוֹלָם בְּשַׁגָּם הוּא בָּשָׂר וְגו'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר תָּא חֲזֵי, כַּד בְּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא עֲבַד לְהַאי עָלְמָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא (דף נח ע''א) כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא. וְכַד בְּנֵי עָלְמָא אִנּוּן זַכָּאִין דְּאָזְלֵי בְּאֹרַח מֵישָׁר, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַתְעַר רוּחָא דְחַיֵּי דִּלְעֵילָא עַד דְּמָטוּ אִנּוּן חַיִּין לְאֲתַר דְּיַעֲקֹב שַׁרְיָא בֵּיהּ.

וַיֹּאמֶר ה' לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בּא רְאֵה, כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, עָשָׂה אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, וּכְשֶׁבְּנֵי אָדָם הֵם צַדִּיקִים שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעוֹרֵר רוּחַ חַיִּים שֶׁלְּמַעְלָה, עַד שֶׁמַּגִּיעִים אוֹתָם חַיִּים לַמָּקוֹם שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ שָׁרוּי בּוֹ.

וּמִתַּמָּן נָגְדֵי אִנּוּן חַיִּין עַד דְּאִתְמְשִׁיךְ הַהוּא רוּחָא לְהַאי עוֹלָם דְּדָוִד מַלְכָּא שָׁרְיָא בֵּיהּ. וּמִתַּמָּן נָגְדֵי בִּרְכָאן לְכֻלְהוּ אִנּוּן תַּתָּאֵי. וְהַהוּא רוּחָא עִלָּאָה אִתְנְגִיד וְאִתְמְשִׁיךְ לְתַתָּא וְיָכְלִין לְאִתְקַיְימָא בְּעָלְמָא. וּבְגִינֵי כָּךְ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ דָּא הוּא עוֹלָם דְּדָוִד מַלְכָּא. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב לְעֹלָם בְּלָא וָא''ו. דְּהָא כַּד (איהו) הַהוּא רוּחָא אִתְנְגִיד לְהַהוּא עוֹלָם, מִתַּמָּן נָפְקֵי בִּרְכָאן וְחַיִּין לְכֹלָא לְאִתְקָיְימָא. הַשְׁתָּא דְּחָבוּ בְּנֵי נָשָׁא אִסְתַּלַּק כֹּלָּא. בְּגִין דְּלָא יִמְטֵי הַהוּא רוּחָא דְחַיֵּי לְהַאי עוֹלָם לְאִתְהַנָּאָה מִנֵּיהּ תַּתָּאֵי וּלְאִתְקָיְימָא בֵּיהּ. בְּשַׁגָּם הוּא בָּשָׂר בְּגִין דְּלָא יִתְרַק הַאי רוּחָא לְהַאי עוֹלָם. מַאי טַעְמָא דְּלָא לְאַסְגָּאָה נָחָשׁ תַּתָּאָה. דְּדַרְגִין דְּיִתְתַּקַּף בֵּיהּ (ד''א ל''ג ובעינן) רוּחָא דִּקְדוּשָׁא דְּלָא יִתְעָרַב בְּרוּחַ מְסָאָב.

וּמִשָּׁם שׁוֹפְעִים אוֹתָם חַיִּים, עַד שֶׁנִּמְשֶׁכֶת אוֹתָהּ רוּחַ לָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ שָׁרוּי בּוֹ, וּמִשָּׁם שׁוֹפְעוֹת הַבְּרָכוֹת לְכָל אוֹתָם הַתַּחְתּוֹנִים. וְאוֹתָהּ רוּחַ עֶלְיוֹנָה שׁוֹפַעַת וְנִמְשֶׁכֶת לְמַטָּה, וִיכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, זֶהוּ עוֹלָם שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְלָכֵן כָּתוּב לְעֹלָם בְּלִי וָא''ו. שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁאוֹתָהּ רוּחַ שׁוֹפַעַת לְאוֹתוֹ עוֹלָם, מִשָּׁם יוֹצְאוֹת בְּרָכוֹת וְחַיִּים לַכֹּל לְהִתְקַיֵּם. עַכְשָׁו שֶׁחָטְאוּ בְּנֵי אָדָם, הִסְתַּלֵּק הַכֹּל, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַגִּיעַ אוֹתוֹ רוּחַ חַיִּים לְעוֹלָם זֶה לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ הַתַּחְתּוֹנִים וּלְהִתְקַיֵּם בּוֹ. בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר - כְּדֵי שֶׁלֹּא תֻשְׁפַּע זוֹ הָרוּחַ לָעוֹלָם הַזֶּה. מָה הַטַּעַם? שֶׁלֹּא לְהַרְבּוֹת נָחָשׁ הַתַּחְתּוֹן. שֶׁדְּרָגוֹת שֶׁיִּתְחַזֵּק בּוֹ [וצריכים] רוּחַ שֶׁל קְדֻשָּׁה שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב בְּרוּחַ טָמֵא.

בְּשַׁגָּם הוּא בָּשָׂר דָּא נָחָשׁ קַדְמָאָה דְּיִתְבָּרַךְ בְגִין כָּךְ הוּא בָּשָׂר כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (בראשית ו) קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן דָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אוֹרִיכוּ דְקוּסְטִירָא דְּקִיטְרָא:

בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר - זֶה נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי שֶׁיִּתְבָּרֵךְ. מִשּׁוּם כָּךְ הוּא בָשָׂר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו) קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי. וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זֶהוּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה - הַמְתָּנָה שֶׁל מִגְדָּל הַמְקֻשָּׁר.

הַנְּפִילִים הָיוּ בָּאָרֶץ. תָּנֵי רַבִּי יוֹסֵי אִלֵּין עַזָּ''א וַעֲזָאֵ''ל. כְּמָה דְּאִתְּמָר דְּאַפִּיק (ד''א דאפיל) לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִקְדוּשָׁתָא דִּלְעֵילָא. וְאִי תֵימָא וְהֵיךְ יָכְלוּ לְאִתְקַיְימָא בְּהַאי עָלְמָא. אָמַר רַבִּי חִיָּיא אִלֵּין הֲווּ מֵאִנּוּן דִּכְתִיב וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ. וְהָא אִתְּמָר דְּאִלֵּין אִתְחֲזוּ לִבְנֵי נָשָׁא כְּחֵזוּ דִּלְהוֹן. וְאִי תֵימָא הֵיךְ יָכְלִין לְאִתְהַפָּכָא. הָא אִתְּמָר דְּאִתְהַפְּכָן לְכַמָּה גְוָונִין וּבְשַׁעֲתָא דְּנָחְתֵי אַגְלִימוּ בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא וְאִתְחַזּוּן כִּבְנֵי נָשָׁא.

הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ. שָׁנָה רַבִּי יוֹסֵי, אֵלּוּ עֲזָ''א וַעֲזָאֵ''ל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁהוֹצִיא [ד''א שהפיל] אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהַקְּדֻשָּׁה שֶׁלְּמַעְלָה. וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ יָכְלוּ לְהִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם הַזֶּה? אָמַר רַבִּי חִיָּיא, אֵלֶּה הָיוּ מֵאוֹתָם שֶׁכָּתוּב וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ. וַהֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁאֵלֶּה נִרְאִים לִבְנֵי אָדָם כַּמַּרְאֶה שֶׁלָּהֶם. וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ יָכְלוּ לְהִתְהַפֵּךְ? הֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁמִּתְהַפְּכִים לְכַמָּה גְוָנִים. וּבְשָׁעָה שֶׁיָּרְדוּ, הִתְלַבְּשׁוּ בַּאֲוִיר הָעוֹלָם וְנִרְאוּ כִּבְנֵי אָדָם.

וְהָנֵי עַזָּ''א וַעֲזָאֵ''ל דְּמָרְדוּ לְעֵילָא וְאַפִּיל לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאַגְלִימוּ בְּאַרְעָא וְאִתְקָיְימוּ בֵּיהּ וְלָא יָכִילוּ לְאִתְפַּשְׁטָא מִנֵּיהּ. וּלְבָתַר טָעוּ בָּתַר נְשֵׁי עָלְמָא. וְעַד כְּעָן יוֹמָא דָא אִנּוּן קָיְימֵי וְאוֹלְפֵי חָרְשִׁין לִבְנֵי נָשָׁא וְאוֹלִידוּ בְּנִין וְקָרוּ לְהוּ עֲנָקִים גִּבָּרִין. וְאִנּוּן נְפִילִים אִקְרוּן בְּנֵי אֱלהִים. וְהָא אִתְּמָר.

וַעָזָ''א וַעֲזָאֵ''ל הַלָּלוּ שֶׁמָּרְדוּ לְמַעְלָה וְהִפִּילָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִתְלַבְּשׁוּ בָאָרֶץ וְהִתְקַיְּמוּ בָהּ, וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְפַּשֵּׁט מִמֶּנּוּ, וְאַחַר כָּךְ טָעוּ אַחַר נְשׁוֹת הָעוֹלָם. וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה הֵם קַיָּמִים וּמְלַמְּדִים כְּשָׁפִים לִבְנֵי אָדָם, וְהוֹלִידוּ בָנִים, וְקָרְאוּ לָהֶם עֲנָקִים גִּבּוֹרִים. וְאוֹתָם נְפִילִים נִקְרָאִים בְּנֵי אֱלֹהִים, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.

השלמה מההשמטות (סימן מ''ו)
אָמַר רַבִּי רְחוּמָאי כָּבוֹד וְלֵב הֲרֵי הֵן אֶחָד אֶלָּא שְׁכָּבוֹד נִקְרָא עַל שֵׁם מַעְלָה וְלֵב אִתְקְרֵי עַל שֵׁם פְּעוּלַת מַטָּה. וְהַיְינוּ כְּבוֹד הַשֵׁם וְהַיְינוּ לֵב הַשָׁמַיִם. מָאי נִיהוּ (ישעיה ו') מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ אֶלָּא כָּל אוֹתָהּ אֶרֶץ שְׁנִבְרֵאת בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁהוּא לְמָעְלָה כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְלֵאָה מִכְּבוֹד הַשֵׁם וּמָאי נִינְהוּ חֲכָמִים דִּכְתִיב (משלי ג') כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְתִיב (יחזקאל ג') בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ.

אָמַר רַבִּי רְחוּמַאי, כָּבוֹד וְלֵב הֲרֵי הֵם אֶחָד, אֶלָּא שֶׁכָּבוֹד נִקְרָא עַל שֵׁם מַעְלָה, וְלֵב נִקְרָא עַל שֵׁם פְּעֻלַּת מַטָּה, וְהַיְנוּ כְּבוֹד הַשֵּׁם, וְהַיְנוּ לֵב הַשָּׁמַיִם. מַה הוּא (ישעיה ו) מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ? אֶלָּא כָּל אוֹתָהּ אֶרֶץ שֶׁנִּבְרֵאת בְּיוֹם רִאשׁוֹן, שֶׁהִיא לְמַעְלָה כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מְלֵאָה מִכְּבוֹד הַשֵּׁם, וּמַה הֵם? חֲכָמִים, שֶׁכָּתוּב (משלי יג) כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, וְכָתוּב (יחזקאל ג) בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ.

וּמָאי הֲוֵי כָּבוֹד זֶה. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מַטְרוֹנִיתָא בְּחַדְרוֹ שֶׁכָּל חַיָּילָיו מִשְׁתַעֲשְׁעִין בָּהּ וְהָיוּ לָהּ בָּנִים וּבָאִים כָּל הַיּוֹם לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּמְבָרְכִין אוֹתוֹ אֲמְרוּ לוֹ אָנָה אִמֵנוּ אָמַר לָהֶם לא תּוּכְלוּ לִרְאוֹתָהּ עַתָּה. אֲמְרוּ בְּרוּכָה תְּהֵא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִיא. וּמָאי דִּכְתִיב מִמְּקוֹמוֹ מִכְּלַל דְּלִיכָּא דְּיָדַע אֶת מְקוֹמוֹ מָשָׁל לְמַטְרוֹנִיתָא שְׁבָּאָה מִמָקוֹם רָחוֹק וְלֹא יָדְעוּ מֵאַיִן בָּאָה עַד שְׁרָאוּ שֶׁהִיא אֵשֶׁת חַיִל נָאָה וְהַגּוּנָה בְּכָל מַעֲשֶׂיהָ, אֲמְרוּ זֹאת וַדָּאי מִן הָאוֹר נִלְקְחָה כַּךְ בְּמַעֲשֶׂיהָ הֵאִירָה אֶת הָעוֹלָם. שָׁאֲלוּ אוֹתָהּ מֵאַיִן אַתְּ אָמְרָה לָהֶם מִמְקוֹמִי אֲמְרוּ אִם כֵּן גְּדוֹלִים אַנְשֵׁי מְקוֹמֶךְ בְּרוּכָה תִּהְיִּי וּמְבוֹרָךְ מְקוֹמֶךְ.

וּמֶה הָיָה הַכָּבוֹד הַזֶּה? מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ גְּבִירָה בְּחַדְרוֹ שֶׁכָּל חַיָּלָיו מִשְׁתַּעְשְׁעִין בָּהּ, וְהָיוּ לָהּ בָּנִים, וּבָאִים כָּל הַיּוֹם לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּמְבָרְכִין אוֹתוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אָנָה אִמֵּנוּ? אָמַר לָהֶם: לֹא תוּכְלוּ לִרְאוֹתָהּ עַתָּה. אָמְרוּ: בְּרוּכָה תְּהֵא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִיא. וּמַה שֶּׁכָּתוּב מִמְּקוֹמוֹ, מִכְּלָל שֶׁאֵין יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹמוֹ. מָשָׁל לִגְבִירָה שֶׁבָּאָה מִמָּקוֹם רָחוֹק וְלֹא יָדְעוּ מֵאַיִן בָּאָה. עַד שֶׁרָאוּ שֶׁהִיא אֵשֶׁת חַיִל נָאָה וַהֲגוּנָה בְּכָל מַעֲשֶׂיהָ, אָמְרוּ: זאת וַדַּאי מִן הָאוֹר נִלְקְחָה, כִּי בְמַעֲשֶׂיהָ הֵאִירָה אֶת הָעוֹלָם. שָׁאֲלוּ אוֹתָהּ: מֵאַיִן אַתְּ? אָמְרָה לָהֶם: מִמְּקוֹמִי. אָמְרוּ: אִם כֵּן, גְּדוֹלִים אַנְשֵׁי מְקוֹמֵךְ, בְּרוּכָה תִּהְיִי וּמְבֹרָךְ מְקוֹמֵךְ.

וְכִי אֵין כְּבוֹד יְיָ אֶחָד מִצִבְאוֹתָיו לא גָּרַע אַמָּאי מְבָרְכִין לֵיהּ. אֶלָּא מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאִישׁ שֶׁהָיָה לוֹ גָן נָאָה וְחוּץ לְגַן בְּקַרוֹב מִמֶּנּוּ חַתִּיכַת שָׂדֶה. וְאִם הִשְׁקָה הַגָּן בִּתְּחִלַּת שָׁקְיוּתוֹ הָלְכוּ לָהֶם הַמָּיִם עַל כָּל הַגָּן. אַךְ אוֹתָהּ חַתִּיכָה שֶׁל שָׂדֶה שֶׁהִיא אֵינָה דְבוּקָה, אַף עַל פִּי שְׁהַכֹּל אֶחָד הוּא לְפִיכָךְ פָּתַח לָהּ מָקוֹם וְהִשְׁקָה לָהּ לְבַדָּהּ. (עד כאן מההשמטות)

וְכִי אֵין כְּבוֹד ה' אֶחָד מִצִּבְאוֹתָיו לֹא גָרַע, לָמָּה מְבָרְכִים אוֹתוֹ? אֶלָּא מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאִישׁ שֶׁהָיָה לוֹ גַּן נָאֶה, וְחוּץ לַגָּן בְּקָרוֹב מִמֶּנּוּ חֲתִיכַת שָׂדֶה, וְאִם הִשְׁקָה הַגָּן בִּתְחִלַּת שַׁקְיוּתוֹ - הָלְכוּ לָהֶם הַמַּיִם עַל כָּל הַגָּן, אַךְ אוֹתָהּ חֲתִיכָה שֶׁל שָׂדֶה שֶׁהִיא אֵינָהּ דְּבוּקָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל אֶחָד הוּא, לְפִיכָךְ פָּתַח לָהּ מָקוֹם וְהִשְׁקָה אוֹתָהּ לְבַדָּהּ: ע''כ מההשמטות.

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנִי הָאֲדָמָה. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח (ישעיה נה) כִּי לא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם.

וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, (ישעיה נה) כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם.

תָּא חֲזֵי, כַּד בַּר נָשׁ בָּעֵי לְנָקְמָא מֵאַחֲרָא שָׁתִיק וְלָא אָמַר מִידִי. דְּאִילוּ אוֹדְעֵיהּ יִסְתַּמַּר וְלָא יָכִיל לֵיהּ. אֲבָל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָאו הָכִי עָבִיד. לָא עָבִיד דִּינָא בְּעָלְמָא עַד דְּאַכְרִיז וְאוֹדַע לְהוּ זִמְנָא תְּרֵין וּתְלָתָא. בְּגִין דְּלָא אִיתָאי דְּיִמְחֵי בִּידֵיהּ דְּיֵימָא לֵיהּ מָה עֲבָדַת וְלָא יִסְתַּמַּר מִנֵּיהּ וְלָא יָכִיל לְקָיְימָא קַמֵּיהּ.

בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁבֶּן אָדָם רוֹצֶה לִנְקֹם מֵאַחֵר, הוּא שׁוֹתֵק וְלֹא אוֹמֵר דָּבָר. שֶׁאִם יוֹדִיעַ לוֹ, הַהוּא יִשָּׁמֵר וְלֹא יוּכַל לוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עוֹשֶׂה כָּךְ, לֹא עוֹשֶׂה דִין בָּעוֹלָם עַד שֶׁמַּכְרִיז וּמוֹדִיעַ לָהֶם פַּעַם פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ, כִּי אֵין מִי שֶׁיִּמְחֶה בְיָדוֹ שֶׁיֹּאמַר לוֹ מֶה עָשִׂיתָ, וְלֹא יִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ וְלֹא יוּכַל לַעֲמֹד לְפָנָיו.

תָּא חֲזֵי, וַיֹּאמֶר יְיָ אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אוֹדַע לוֹן עַל יְדָא דְנֹחַ וְאַתְרֵי בְּהוֹן כַּמָּה זִמְנִין וְלָא שָׁמְעֵי. בָּתַר דְּלָא שְׁמָעוּ, אַיְיתֵי עֲלֵיהוֹן דִּינָא וְאוֹבִיד לוֹן מֵעַל אַפֵּי אַרְעָא.

בֹּא רְאֵה, וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הוֹדִיעַ לָהֶם עַל יְדֵי נֹחַ וְהִתְרָה בָהֶם כַּמָּה פְעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ. אַחַר שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ, הֵבִיא עֲלֵיהֶם דִּין וְהֶאֱבִיד אוֹתָם מֵעַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב בֵּיהּ בְּנֹחַ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ (ס' א) נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ. (זה מקומו בדף ס' ובתוס' בהגהת האר''י) (ס''א אמאי הכא לאמר. ואמאי זה. אלא לאמר דא אתתא. זה דא צדיק. רמז דקודשא בריך הוא קרא ליה לנח נייחא דארעא. לאמר. מאי לאמר. אלא אתר דא קרי ליה נח ומאן איהו ארעא קדישא. לאמר זה ינחמנו עבד ליה קודשא בריך הוא לתתא כגוונא עילאה. כתיב הכא זה ינחמנו וכתיב התם (ישעיה כה) זה יי קוינו לו. זכאין אנון צדיקייא דרשימין ברשימו דגושפנקא דמלכא עילאה למהוי בשמיה רשימין. ואיהו שוי שמהן בארעא כדקא יאות. כתיב ויקרא את שמו נח, וכתיב, (בראשית כה) ויקרא שמו יעקב. אמאי לא כתיב את. אלא התם דרגא (חדא) והכא דרגא אחרא. כמא דאת אמר (ישעיה ו) ואראה את ה'. ואראה יי לא כתיב אלא את יי. אוף הכא ויקרא שמו יעקב דרגא דיליה קודשא בריך הוא ממש קרי ליה יעקב. אבל הכא א''ת, לאכללא שכינתא).

בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב בְּנֹחַ, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ. [למה כאן לאמר, ולמה זה? אלא לאמר זו האשה, זה זה צדיק, רמז שהקדוש ברוך הוא קרא לנח, מנוחת הארץ, לאמר, מה זה לאמר? אלא מקום זה קורא לו נח, ומיהו? ארץ הקדושה, לאמר זה ינחמנו, עשה אותו הקדוש ברוך הוא למטה כדגמא עליונה, כתוב כאן זה ינחמנו, וכתוב שם (ישעיה כה) זה ה' קוינו לו. אשרי הצדיקים שרשומים ברשם של חותמת המלך העליונה להיות רשומים בשמו, והוא שם שמות בארץ כראוי. כתוב ויקרא את שמו נח, וכתוב (בראשית כה) ויקרא את שמו יעקב, למה לא כתוב את? אלא שם דרגה [אחת], וכאן דרגה אחרת, כמו שנאמר (ישעיה ו) ואראה את ה', ואראה ה' לא כתוב אלא את ה', גם כאן ויקרא שמו יעקב דרגתו ממש, הקדוש ברוך הוא קרא לו י קב, אבל כאן א''ת להכליל את השכינה.]

דף נח ע''ב

מְנָא הֲוָה יָדַע. אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּלַיְיט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא דִּכְתִיב אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרְךָ. אָמַר אָדָם קַמֵּי (דף נח ע''ב) קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עַד מָתַי יְהֵא עָלְמָא בְּלַטְיוּתָא. אָמַר לֵיהּ עַד דְּיִתְיְלִיד לָךְ בֵּן מָהוּל כְּגַוְונָא דִילָךְ. וְהֲווּ מְחַכָּאן עַד שַׁעֲתָא דְּאִתְיַלִּיד נֹחַ. וְכֵיוָן דְּאִתְיַילִיד (נח נט ב) חָמָא לֵיהּ גָּזִיר רָשִׁים בְּאָת קַדִּישָׁא. וְחָמָא שְׁכִינְתָא מִתְדַּבְּקָא בַּהֲדֵיהּ. כְּדֵין קָרָא שְׁמֵיהּ עַל מָה דְּעָבִיד לְבָתָר.

מֵאֵיפֹה הָיָה יוֹדֵעַ? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קִלֵּל אֶת הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךְ, אָמַר אָדָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַד מָתַי יִהְיֶה הָעוֹלָם בִּקְלָלָה? אָמַר לוֹ: עַד שֶׁיִּוָּלֵד לְךְ בֵּן מָהוּל כְּמוֹתְךְ. וְהָיוּ מְחַכִּים עַד שָׁעָה שֶׁנּוֹלַד נֹחַ. וְכֵיוָן שֶׁנּוֹלַד, רָאָה אוֹתוֹ מָהוּל רָשׁוּם בְּאוֹת הַקֹּדֶשׁ, וְרָאָה שְׁכִינָה דְּבוּקָה עִמּוֹ, וְאָז קָרָא אֶת שְׁמוֹ עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אַחַר כָּךְ.

בְּקַדְמִיתָא לָא הֲווּ יָדְעֵי לְמִזְרַע וּלְמֶחֱצָד וּלְמֶחֱרַשׁ וְהֲווּ עָבְדֵי פּוּלְחָנָא דְאַרְעָא בִּידַיְיהוּ. כֵּיוָן דְּאָתָא נֹחַ אַתְקִין אוּמְנוּתָא לְהוּ וְכָל מָאנִין (צו ב) דִּצְרִיכִין לְתַקְנָא אַרְעָא לְמֶעְבַּד פֵּירִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְבוֹן יָדֵינוּ, מִן הָאֲדָמָה. דְּאִיהוּ אַפִּיק אַרְעָא מִמַּה דְּאִתְלַטְיָיא. דְּהֲווּ זָרְעִין חִטִּין וְקָצְרִין גּוֹבִין וְדַרְדַּרִין. וּבְגִינֵי כָךְ כְּתִיב אִישׁ הָאֲדָמָה.

בַּתְּחִלָּה לֹא הָיוּ יוֹדְעִים לִזְרֹעַ וְלִקְצֹר וְלַחֲר!שׁ, וְהָיוּ עוֹשִׂים עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה בִּידֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁבָּא נֹחַ, הִתְקִין אֻמָּנוּת לָהֶם וְכָל הַכֵּלִים שֶׁצְּרִיכִים לְתַקֵּן אֶת הָאֲדָמָה לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה. שֶׁהוּא הוֹצִיא אֶת הָאָרֶץ מִמַּה שֶּׁהִתְקַלְּלָה שֶׁהָיוּ זוֹרְעִים חִטִּים - וְקוֹצְרִים קוֹצִים וְדַרְדָּרִים. וְלָכֵן כָּתוּב אִישׁ הָאֲדָמָה.

רַבִּי יְהוּדָה אָמַר אִישׁ הָאֲדָמָה כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (רות א) אִישׁ נָעֳמִי. בְּגִין דְּאִקְרֵי צַדִּיק וְאַפִּיק לָהּ לְאַרְעָא בְּקָרְבָּנָא דְּעֲבַד מִמַּה דְּאִתְלַטְיָיא דִּכְתִיב לא אוֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם. וּבְגִין דָּא אִקְרֵי אִישׁ הָאֲדָמָה. וְעַל דָּא קְרָא לֵיהּ שְׁמָא עַל מַה דְּיֵיתֵי.

רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, אִישׁ הָאֲדָמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (רות א) אִישׁ נָעֳמִי. מִשּׁוּם שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק וְהוֹצִיא אֶת הָאָרֶץ בְּקָרְבָּן שֶׁעָשָׂה מִמַּה שֶּׁהִתְקַלְּלָה, שֶׁכָּתוּב לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם. וְלָכֵן נִקְרָא אִישׁ הָאֲדָמָה, וְעַל זֶה קָרָא לוֹ שֵׁם עַל מַה שֶּׁיָּבֹא.

רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח (תהלים מו) לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ וְאִתְּמָר. אֲבָל לְכוּ חֲזוּ וְגו'. (מאי חזו כמא דאת אמר, (ישעיה כא) חזות קשה הוגד לי. בעובדוי דקודשא בריך הוא אתגלי נבואה עלאה לבני נשא. אשר שם שמות בארץ. שמות ודאי דהא שמא גרים לכלא) (והוא לשון שממון) דְּאִלּוּ הֲווּ מִפְעֲלוֹת יוד הא ואו הא שָׂם קִיּוּם בָּאָרֶץ, אֲבָל בְּגִין דְּהֲווּ מִפְעֲלוֹת שְׁמָא דֵאלהִים שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ.

רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (תהלים מו) לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ. פָּסוּק זֶה הֱקִימוּהוּ וְנִתְבָּאֵר. אֲבָל לְכוּ חֲזוּ וְגוֹ' [מה זה חזו? כמו שנאמר (ישעיה כא) חזות קשה הגד לי, במעשי הקדוש ברוך הוא נגלתה נבואה עליונה לבני אדם, אשר שם שמות בארץ שמות ודאי, שהרי השם גורם לכל] [והוא לשון שממון]. שֶׁאִלּוּ הָיוּ מִפְעֲלוֹת יוֹ''ד הֵ''א וָא''ו הֵ''א - שָׂם קִיּוּם בָּאָרֶץ, אֲבָל מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ מִפְעֲלוֹת הַשֵּׁם שֶׁל אֱלֹהִים - שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ.

אָמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא הַשְׁתָּא אִתְעָרַת לְהַאי. לָאו, אֲנָא הָכִי אֲמִינָא לֵיהּ. בְּגִין דְּבֵין שְׁמָא דָא וּבֵין שְׁמָא דָא כֹּלָּא הוּא שְׁבַחָא. אֲבָל אֲנָא אֲמִינָא לֵיהּ כְּמָה דְּאִתְעָרוּ חַבְרַיָא דְּשָׁוֵי שְׁמָהָן. שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ שֵׁמוֹת מַמָּשׁ (שם בארץ ואמאי בגין לאשתמשא בהו עלמא ולמהוי קיומא בעלמא).

אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּיא, כָּעֵת הִתְעוֹרַרְתָּ לָזֶה? לֹא כָּךְ אֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁבֵּין שֵׁם זֶה וּבֵין שֵׁם זֶה הַכֹּל הוּא שֶׁבַח. אֲבָל אֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ כְּמוֹ שֶׁהֵעִירוּ הַחֲבֵרִים שֶׁשָּׂם שֵׁמוֹת. שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ, שֵׁמוֹת מַמָּשׁ [שם בארץ, ולמה? בשביל להשתמש בהם העולם ולהיות קיום בעולם].

רַבִּי יִצְחָק אָמַר כֹּלָּא הוּא. וְאֲפִילּוּ מַה דְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה שַׁפִּיר קָאֲמַר. דְּאִלּוּ יְהֵא עָלְמָא בִּשְׁמָא דְרַחֲמֵי יִתְקַיָּים עָלְמָא, אֲבָל בְּגִין דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא עַל דִּינָא וְקָיְימָא עַל דִּינָא שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ וְשַׁפִּיר הוּא דְּאִלְמָלֵא כָּךְ לָא יָכִיל עָלְמָא לְאִתְקָיְימָא מִקַּמֵּי חוֹבֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא.

רַבִּי יִצְחָק אָמַר, הַכֹּל הוּא, וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי יְהוּדָה - יָפֶה אָמַר. שֶׁאִלּוּ הָעוֹלָם יִהְיֶה בְּשֵׁם הָרַחֲמִים, יִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. אֲבָל מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא עַל דִּין וְעוֹמֵד עַל דִּין, שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ, וְיָפֶה הוּא, שֶׁאִלְמָלֵא כָּךְ לֹא יוּכַל הָעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם מִלִּפְנֵי חֲטָאֵי בְּנֵי הָאָדָם.

תָּא חֲזֵי, נֹחַ כַּד אִתְיְילִיד קָרוּן לֵיהּ עַל שְׁמָא דִּנְחָמָה (נח, נייחאליה, נייחא לעלמא, נייחא לאבהן, נייחא לבנין, נייחא לעלאין, נייחא לתתאין, נייחא לעלמא דין, נייחא לעלמא דאתי) וְלֶהֱוֵי (ד''א ולמהוי) שְׁמָא גָרִים. אֲבָל (נ''א לגבי) קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָאו הָכִי. נֹחַ בְּהִפּוּךְ אָתְוָון חֵן כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר וְנֹחַ מָצָא חֵן.

בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁנּוֹלַד נֹחַ קָרְאוּ לוֹ עַל שֵׁם שֶׁל נֶחָמָה [נח נוח לו, נוח לעולם, נוח לאבות, נוח לבנים, נוח לעליונים, נוח לתחתונים, נוח לעולם הזה, נוח לעולם הבא] וְשֶׁיִּהְיֶה [ולהיות] הַשֵּׁם גּוֹרֵם. אֲבָל לְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כָּךְ. נֹחַ בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת - חֵ''ן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְנֹחַ מָצָא חֵן.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי חֵן הַיְינוּ נֹחַ. בְּצַדִּיקַיָיא שְׁמֵיהוֹן גָּרִים לְטַב. בְּחַיָּיבַיָא שְׁמֵיהוֹן גָּרִים לְבִישׁ. בְּנֹחַ כְּתִיב וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְיָ. בְּעֵר בְּכוֹר יְהוּדָה אִתְהַפָּכוּ אָתְווֹי לְבִישׁ. עֵ''ר רָ''ע. רַע בְּעֵינֵי יְיָ.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, חֵן הַיְנוּ נֹחַ. בַּצַּדִּיקִים, הַשֵּׁם שֶׁלָּהֶם גּוֹרֵם לְטוֹב. בָּרְשָׁעִים, הַשֵּׁם שֶׁלָּהֶם גּוֹרֵם לְרַע. בְּנֹחַ כָּתוּב וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'. בְּעֵר בְּכוֹר יְהוּדָה הִתְהַפְּכוּ אוֹתִיּוֹתָיו לְרַע. עֵ''ר רַ''ע. רַע בְּעֵינֵי ה'.

תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּאִתְיְילִיד נֹחַ חָמָא עוֹבָדֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא דְּאִנּוּן חָטָאן קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהֲוָה גָּנִיז גַּרְמֵיהּ וְאִשְׁתְּדָּל בְּפוּלְחָנָא דְּמָארֵיהּ. בְּגִין דְּלֹא לְמֵהַךְ בְּאוֹרְחַיְיהוּ. וְכִי תֹּאמַר בַּמָּה אִשְׁתַּדַּל. בְּהַהוּא (ל''ז ב) סִפְרָא דְאָדָם וְסִפְרָא דְּחֲנוֹךְ וְהֲוָה אִשְׁתַּדַּל בְּהוּ לְמִפְלַח לְמָרֵיהּ.

בֹּא רְאֵה, כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד נֹחַ, רָאָה אֶת מַעֲשֵׂי בְּנֵי הָאָדָם שֶׁהֵם חוֹטְאִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהָיָה גוֹנֵז עַצְמוֹ וְעָסַק בַּעֲבוֹדַת רִבּוֹנוֹ כְּדֵי לֹא לָלֶכֶת בְּדַרְכָּם. וְכִי תֹאמַר, בַּמָּה הוּא עָסַק? בְּאוֹתוֹ סֵפֶר שֶׁל אָדָם וְסֵפֶר שֶׁל חֲנוֹךְ. וְהָיָה עוֹסֵק בָּהֶם לַעֲבֹד אֶת רִבּוֹנוֹ.

תָּא חֲזֵי, דְּהָכִי הוּא דְּהָא נֹחַ מְנָא הֲוָה יָדַע לִקְרַב קָרְבָּנָא לְמָרֵיהּ. אֶלָּא בְּגִין דְּאַשְׁכַּח חָכְמְתָא עַל מַה מִּתְקַיֵּים עָלְמָא וְיָדַע דְּעַל קָרְבָּנָא מִתְקַיֵּים. וְאִלְמָלֵא קָרְבָּנָא לָא הֲווּ קָיְימֵי עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי.

בֹּא רְאֵה שֶׁכָּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי מֵאֵיפֹה יָדַע נֹחַ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לְרִבּוֹנוֹ? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁמָּצָא חָכְמָה עַל מָה הָעוֹלָם עוֹמֵד, וְיָדַע שֶׁהוּא עוֹמֵד עַל הַקָּרְבָּן, וְאִלְמָלֵא הַקָּרְבָּן לֹא הָיוּ עוֹמְדִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים.

רַבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה אָזִיל בְּאָרְחָא וְהֲווּ עִמֵּיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִיָּיא. עַד דְּהֲווּ אָזְלֵי, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְאֲבוּהִי אָרְחָא מְתַקְנָא קַמָּן בָּעִינָן לְמִשְׁמַע מִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא. פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר (קהלת י) גַּם בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁהַסָּכָל הוֹלֵךְ לִבּוֹ חָסֵר וְגו'. כַּד בַּר נָשׁ בָּעֵי לְאַתְקָנָא אָרְחֵיהּ קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. עַד לָא יִפּוּק לְאָרְחָא בָּעֵי לְאַמְלָכָא בֵּיהּ וּלְצַלֵּי קַמֵּיהּ עַל אָרְחֵיהּ. כְּמָה דְּתָנִינָן דִּכְתִיב, (תהלים פה) צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו. דְּהָא שְׁכִינְתָּא לָא אִתְפָּרְשָׁא מִנֵּיהּ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְהָיוּ עִמּוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִיָּיא. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְאָבִיו, הַדֶּרֶךְ מְתֻקֶּנֶת לְפָנֵינוּ, רוֹצִים לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (קהלת י) וְגַם בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁהַסָּכָל הֹלֵךְ לִבּוֹ חָסֵר וְגוֹ'. כְּשֶׁבֶּן אָדָם רוֹצֶה לְתַקֵּן דְּרָכָיו לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁלֹּא יֵצֵא לַדֶּרֶךְ צָרִיךְ לְהִמָּלֵךְ בּוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו עַל דַּרְכּוֹ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים פה) צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו. שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה לֹא נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות