דף מט ע''ב - הזוהר הקדוש (כולל תרגום בעברית) תיקוני הזוהר

תוכן עניינים

אזהרה - אדם שלא מילא כרסו ש"ס ופוסקים אסור בלימוד לעומק של ספר הזוהר ומותר רק בגירסא (קריאה ללא ניסיון הבנה), כל תיאור של הקדוש ברוך, אינו אלא כוונה לסודות שמדברים בעולמות העליונים והשם יתברך אין לו גוף או דמות הגוף, לא גשמי ולא רוחני חס ושלום. התרגום איננו בא להסביר את הסודות שנמצאים בספר הזוהר.

לימוד הזוהר הקדוש מסוגל להרבה עניינים - ניתן לקרוא על כך כאן

----

זַכָּאָה אִיהוּ דְכָלֵיל נִשְׁמָתָא וְרוּחָא עִם נַפְשָׁא בְקָלָא דְאוֹרַיְיתָא, דִבְאוֹרַיְיתָא אִתְתַּקְּפוּן, דְּכָל מָאן דְּלָא אִתְעַסַּק בְּאוֹרַיְיתָא חַלִּישׁ נִשְׁמָתֵיהּ רוּחֵיהּ וְנַפְשֵׁיהּ עִילָא וְתַתָּא, וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד אִיהוּ זוֹנָה, שִׁיּוּרִין אִיהוּ לְכָל אֱלֹהִים אֲחֵרִים מִתְתַּקְפָא, וְאַמַּאי אִתְקְרִיאַת יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד, אֶלָּא בָּתַר דְּעָבִיד נִאוּפָא עִם כֻּלְּהוּ, יְהִיבַת שִׁיּוּרִין לְבַעִִלָהּ, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (שם ד כו) כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם, דְּאִיהִי אִתְחַמְמַת מִכָּבֵד, וּטְחוֹל (דף מט ע''ב) אִיהוּ שְׂחוֹק הַכְּסִיל, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר אִם רָאִיתָ רָשָׁע שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ אַל תִּתְגָּרֶה בּוֹ, בְּגִין דְּאִיהוּ שְׁאוֹל תַּחְתִּית, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ, אֲבָל צַדִּיק גָּמוּר אֵינוֹ בּוֹלֵעַ, כָּבֵד כּוֹעִס וְקָטִיל.

{ אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁכּוֹלֵל נְשָׁמָה וְרוּחַ עִם הַנֶּפֶשׁ בַּקּוֹל שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁבַּתּוֹרָה הִתְחַזְּקוּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה מַחֲלִישׁ נִשְׁמָתוֹ, רוּחוֹ וְנַפְשׁוֹ מַעְלָה וּמַטָּה, וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד הִיא זוֹנָה, שִׁיּוּרִים הִיא, לְכָל אֱלֹהִים אֲחֵרִים מַחֲזֵּקֶת, וְלָמָּה נִקְרֵאת יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד? אֶלָּא אַחַר שֶׁעוֹשָׂה נִאוּף עִם כֻּלָּם, נוֹתֶנֶת שִׁיּוּרִים לְבַעְלָהּ, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם, שֶׁהִיא מִתְחַמֶּמֶת מִכָּבֵד, וּטְחוֹל הוּא שְׂחוֹק הַכְּסִיל, וְעָלָיו נֶאֱמַר אִם רָאִיתָ רָשָׁע שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ, אַל תִּתְגָּרֶה בּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא שְׁאוֹל תַּחְתִּית, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ, אֲבָל צַדִּיק גָּמוּר אֵינוֹ בוֹלֵעַ, הַכָּבֵד כּוֹעֵס וְהוֹרֵג. }

לֵב מֵבִין, לֵב יוֹדֵעַ, לֵב רוֹאֶה, לֵב אִיהוּ שְׁכִינְתָּא, דְלָא נַטְלָא אֶלָּא דְמָא צַח, דְּאִיהִי קָרְבָּנָא דִצְלוֹתָא נְקִיָּה בְּלָא חוֹבִין וּבְלָא פְּסוֹלֶת, וּקְרִיבַת לְגַבֵּי בַּעִִלָהּ שׁוּפְרָא דְכֹלָּא.

{ לֵב מֵבִין, לֵב יוֹדֵעַ, לֵב רוֹאֶה, הַלֵּב הוּא שְׁכִינָה, שֶׁלֹּא נוֹטֶלֶת אֶלָּא דָם צַח, שֶׁהִיא קָרְבָּן שֶׁל תְּפִלָּה נְקִיָּה בְּלִי חֲטָאִים וּבְלִי פְסֹלֶת, וּמַקְרִיבָה לְבַעְלָהּ אֶת הַיָּפֶה שֶׁבַּכֹּל. }

אֲבָל יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד לָא יְהִיבַת לְבַעִִלָהּ אֶלָּא שִׁיּוּרִין וּפְסוֹלֶת, וּמַאי נִיהוּ בַּעִִלָהּ (טחול) (ס''א כבד) אֵל אַחֵר, וּמֵאִלֵּין שִׁיּוּרִין דְּנָטִיל מִנָּהּ אִתְעֲבִיד דָּם טְחוֹל חָשׁוּךְ וְאוּכְמָא, הוּא נָחָשׁ רַמַּאי דְּפַתִּי לְחַוָּה דְּאִיהִי לִבָּא, וְגָרַם לָהּ מוֹתָא.

{ אֲבָל יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד לֹא נוֹתֶנֶת לְבַעְלָהּ אֶלָּא שִׁיּוּרִים וּפְסֹלֶת, וּמִי הוּא בַּעְלָהּ? טחול כבד אֵל אַחֵר, וּמֵהַשִּׁיּוּרִים הַלָּלוּ שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנָּה, נַעֲשֶׂה דָּם טְחוֹל חָשׁוּךְ וְשָׁחֹר, הוּא הַנָּחָשׁ הָרַמַּאי שֶׁפִּתָּה אֶת חַוָּה, שֶׁהִיא הַלֵּב, וְגָרַם לָהּ מָוֶת. }

וְהָא תְּרֵי בָּתֵּי לִבָּא אִינוּן לְמָאן פַּתִּי מִנַּיְיהוּ, אֶלָּא הַהוּא דִשְׂמָאלָא דְאִתְּמַר בָּהּ (קהלת י ב) לֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (שם ז כו) וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוְת אֶת הָאִשָּׁה, לֵב חָכָם לִימִינוֹ דָא אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעִִלָהּ, עֲלָהּ אִתְּמַר (משלי יח כב) מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב, דְּאִיהִי יֵצֶר הַטּוֹב מַזָּלֵיהּ דְּבַר נַשׁ, עֲלָהּ אִתְּמַר (יחזקאל מד ל) לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶיךָ, בִּרְכַּת יהו''ה הִיא תַּעֲשִׁיר, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (קהלת ט ט) רְאֵה חַיִּים עִם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.

{ וַהֲרֵי שְׁנֵי בָּתֵּי הַלֵּב הֵם, אֶת מִי מֵהֶם הוּא פִתָּה? אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁל שְׂמֹאל, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, וְעָלָיו נֶאֱמַר וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה. לֵב חָכָם לִימִינוֹ, זוֹ אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, עָלֶיהָ נֶאֱמַר מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב, שֶׁהִיא יֵצֶר הַטּוֹב מַזָּלוֹ שֶׁל אָדָם, עָלֶיהָ נֶאֱמַר לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךְ, בִּרְכַּת יהו''ה הִיא תַעֲשִׁיר, עָלֶיהָ נֶאֱמַר רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ. }

אִיהִי בְדִיּוֹקְנָא דִשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה כְּלִילָא מֵעֵשֶׂר, וְאִיהִי נֵר מִצְוָה, וְרוּחָא דְנָשִׁיב בָּהּ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל אִיהִי בְּכַנְפֵי רֵיאָה, וְדָא אִיהוּ וְתוֹרָה אוֹר, דְּנָהִיר בָּהּ דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה נִשְׁמַת חַיִּים, דְּנָחֲתָא מִן מוֹחָא לְאַנְהָרָא לוֹן בְּלִבָּא.

{ הִיא בִדְיוֹקַן הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר, וְהִיא נֵר מִצְוָה, וְהָרוּחַ שֶׁנּוֹשֶׁבֶת בָּהּ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, הִיא בְכַנְפֵי רֵאָה, וְזֶהוּ וְתוֹרָה אוֹר, שֶׁמְּאִירָה בָּהּ, זוֹ הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה נִשְׁמַת חַיִּים, שֶׁיּוֹרֶדֶת מִן הַמֹּחַ לְהָאִיר אוֹתָם בַּלֵּב. }

מַאי נֵ''ר נַפְשָׁא רוּחָא, דְּנַפְשָׁא אִיהִי פְּתִילָה (נ''א על שם דאיהי שותפא דגופא), רוּחָא דָא זֵיתָא, נִשְׁמָתָא נֵר יהו''ה נִשְׁמַת אָדָם (משלי ב כז), (אדם דאיהי אור נר, נהיר ביה אורייתא דבכתב, ונשמתא דאיהי נר נהיר בה מצוה, ובזמנא דלא נהירין בה אור ונר אתמר בנשמתא אל תראוני שאני שחרחרת (שיר א ו), ואתמר באדם (ישעיה נ ג) אלביש שמים קדרות), וּמַאי נֵ''ר נַפְשָׁא רוּחָא, נ' נַפְשָׁא ר' רוּחָא, לָקֳבֵל תְּלַת קִטְרִין אִלֵּין, אִינוּן תְּלַת גַּוָּונִין, אֶשָּׁא אוּכְמָא חִוְורָא וּתְכֵלְתָּא, מָאן דְּנָטִיר נֵר יהו''ה נִשְׁמַת אָדָם בְּאוֹרַיְיתָא, בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, לָא שַׁלִּיט עֲלֵיהּ נוּרָא דְגֵיהִנָּם, וְדָא אִיהוּ כָּבֵד וּמָרָה וּטְחוֹל, כָּבֵד אֶשָּׁא סוּמְקָא, מָרָה אֶשָּׁא יְרוֹקָא, טְחוֹל אֶשָּׁא אוּכְמָא, יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד כְּלָלָא דְכֻלְּהוּ, תְּכֵלֶת חָשׁוּךְ.

{ מַה זֶּה נֵ''ר? נֶ'פֶשׁ ר'וּחַ. שֶׁהַנֶּפֶשׁ הִיא פְתִילָה, על שם שהיא שתפה בגוף וְהָרוּחַ זֶה הַזַּיִת. הַנְּשָׁמָה, נֵר יהו''ה נִשְׁמַת אָדָם. אדם שהוא אור נר, מאירה בו תורה שבכתב, והנשמה שהיא נר, מאירה בה מצוה, ובזמן שאין מאירים בה אור ונר, נאמר בנשמה אל תראני שאני שחרחרת, ונאמר באדם אלביש שמים קדרות. וּמַה זֶּה נֵ''ר? נֶפֶשׁ רוּחַ, נ' נֶפֶשׁ, ר' רוּחַ, כְּנֶגֶד שְׁלֹשֶׁת הַקְּשָׁרִים הַלָּלוּ הֵם שְׁלֹשָׁה גְוָנִים, אֵשׁ שְׁחוֹרָה, לְבָנָה וּתְכֵלֶת. מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת נֵר יהו''ה נִשְׁמַת אָדָם בַּתּוֹרָה, בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, לֹא שׁוֹלֶטֶת עָלָיו אֵשׁ הַגֵּיהִנֹּם, וְזֶהוּ כָּבֵד וּמָרָה וּטְחוֹל. הַכָּבֵד אֵשׁ אֲדֻמָּה, הַמָּרָה אֵשׁ יְרֻקָּה, טְחוֹל אֵשׁ שְׁחוֹרָה, יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד הַכְּלָל שֶׁל כֻּלָּם, תְּכֵלֶת חֲשׁוּכָה. }

וּתְכֵלֶת דְּצִיצִית מִצְוָה, וּתְכֵלֶת לֵית בְּסִטְרָא אָחֳרָא, בְּגִין דְּאִיהוּ דוֹמֶה לְכָרְסַיָּא יַקִּירָא, גַּוָּונִין דִּשְׁרַגָּא אִינוּן לְבוּשִׁין לְנֵר יהו''ה נִשְׁמַת אָדָם, גַּוָּון אוּכַם דְּאִיהוּ טְחוֹל, כַּד מִתְלַבְּשַׁת תַּמָּן נַפְשָׁא בְּחוֹבִין, אִיהִי אָמְרַת (שיר א ו) אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שְׁחַרְחֹרֶת בְּקַדְרוּתָא דְבָנַי, בְּדוֹחֲקָא דִלְהוֹן בַּעֲנִיּוּתָא דִלְהוֹן, קַדְרוּתָא וְלַיְצָנוּתָא וַעֲנִיּוּתָא מִטְּחוֹל נַפְקָא, כַּד נִשְׁמָתָא אֲסִירָא בָּהּ בְּגָלוּתָא, וְדָא אִיהוּ (משלי ל כג) וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ, וּבְהַהוּא זִמְנָא טְחוֹל שׂוֹחֵק, וּלְזִמְנָא דְיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא לְנַטְלָא נוּקְמָא מִטְּחוֹל דְּאִיהִי שִׁפְחָה, (תהלים ב ד) יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, יִשְׂחָק אִיהוּ בְאִבּוּדָא דִלְהוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (משלי יא ו) וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה.

{ וּתְכֵלֶת שֶׁל צִיצִית - מִצְוָה, וּתְכֵלֶת, אֵין בַּצַּד הָאַחֵר, מִשּׁוּם שֶׁהִיא דוֹמָה לַכִּסֵּא הַנִּכְבָּד, צִבְעֵי הַנֵּר הֵם לְבוּשִׁים לְנֵר יהו''ה נִשְׁמַת אָדָם. צֶבַע שָׁחֹר, שֶׁהוּא טְחוֹל, כְּשֶׁמִּתְלַבֶּשֶׁת שָׁם הַנֶּפֶשׁ בַּחֲטָאִים, הִיא אוֹמֶרֶת אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שְׁחַרְחֹרֶת בַּקַּדְרוּת שֶׁל בָּנַי, בַּדֹּחַק שֶׁלָּהֶם, בָּעֹנִי שֶׁלָּהֶם. קַדְרוּת וְלֵיצָנוּת וַעֲנִיּוּת יוֹצְאִים מִטְּחוֹל, כְּשֶׁנְּשָׁמָה אֲסוּרָה בָּהּ בַּגָּלוּת, וְזֶהוּ וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ, וּבְאוֹתוֹ זְמַן טְחוֹל שׂוֹחֵק, וְלֶעָתִיד שֶׁיָּבֹא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לִטֹּל נְקָמָה מֵהַטְּחוֹל, שֶׁהִיא שִׁפְחָה, יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, הוּא יִשְׂחַק בָּאָבְדָן שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה. }

רִנָּ''ה אִיהוּ הַנֵּ''ר, אִיהוּ נָהָ''ר יוֹצֵא מֵעִדֶן, וּמַאי נִיהוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה כְּחוּשְׁבַּן נָהָ''ר, נוּ''ן הֵ''א רֵי''שׁ, וְאִיהִי הַנֵּר הַמֵּאִיר לְאָדָם, וְעַל דָּא בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּ''ה, וּבְהַהוּא זִמְנָא הַטְּחוֹל דְּשׂוֹחֵק אִתְאֲבִיד, וְאָז יִתְקַיַּים (תהלים קכו ב) אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה וַדַּאי, וְאָז (משלי לא יח) לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ, בְּגִין (שם) דְּטָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ, וּבְהַהִיא זִמְנָא מִתְתַּקְנָא יְרוּשָׁלַםִ דְּאִיהִי לִבָּא, לִבָּא אִיהוּ לַהַ''ב הַמִּזְבֵּחַ, יִכְבֶּ''ה בְּחוּשְׁבַּן הַלֵּ''ב, לַהַ''ב הֶבֶ''ל, לֹא יִכְבֶּה בְגָלוּתָא דְאִיהִי לַיְלָה, וְאִתְבְּנִיאַת עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים קמז ב) בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַם יהו''ה, (מאן דנטיר נר יהו''ה נשמת אדם בפקודין דעשה ולא תעשה, לא שליט עליה נורא דגיהנם, דאיהי כבד מרה טחול).

{ רִנָּ''ה הוּא הַנֵּ''ר, הוּא נָהָ''ר יוֹצֵא מֵעֵדֶן, וּמַה הִיא? מִצְווֹת עֲשֵׂה וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, כְּחֶשְׁבּוֹן נָהָ''ר, נוּ''ן הֵ''א רֵי''שׁ, וְהִיא הַנֵּר הַמֵּאִיר לָאָדָם, וְעַל זֶה, בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּ''ה, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הַטְּחוֹל שֶׁשּׂוֹחֵק נֶאֱבָד, וְאָז יִתְקַיֵּם אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה וַדַּאי, וְאָז לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ, בִּגְלַל שֶׁטָּעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ, וּבְאוֹתוֹ זְמַן מִתְתַּקֶּנֶת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהִיא הַלֵּב, הַלֵּב הוּא לַהַ''ב הַמִּזְבֵּחַ, יִכְבֶּ''ה בְּחֶשְׁבּוֹן הַלֵּ''ב, לַהַ''ב הֶבֶ''ל, לֹא יִכְבֶּה בַגָּלוּת שֶׁהוּא לַיְלָה, וְנִבְנֵית עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַםִ יהו''ה. מי ששומר נר יהו''ה נשמת אדם במצוות עשה ולא תעשה, לא שולטת עליו אש הגיהנם, שהוא כבד מרה וטחול. }

----

לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות התנא האלוקי - רבי שמעון בר יוחאי וכל התנאים והצדיקים שהיו שותפים בזוהר הקדוש.

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א  לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן