ג. העצה - לקדם את ימי הבהלה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר בים דרך - דברים ג. העצה - לקדם את ימי הבהלה
תוכן עניינים

--------

תכלית האדם המה הניסיונות, ההתמודדות בזמנים קשים המה הבונים לאדם את נשמתו ואת אושרו בעולם הזה ובעולם הבא.

לנו נדמה כי ימי האושר שלנו המה הימים השקטים והרגועים, דהיינו, ימים שההצלחה האירה לנו פנים בעבודתנו הרוחנית, ללא ניסיונות לשון הרע, כעס, שמירת העיניים, ביטול תורה, מחלוקת ועוד. מברכים אנו את עצמנו בימים שכאלה שיהיו ימים כאלה ורק כאלה מנת חלקנו לאורך ימים.

אולם עלינו להבין, ''אדם לעמל יולד''. נולדנו לעמל, תכלית הבנייה של האדם נעשית דווקא בימי ההתמודדות וההיאבקות עם כוחות הרע המפריעים לו בדרכו דרך העולה בית א-ל.

ימים שהסתבכנו בהם בניסיונות והתוצאות היו דלות - אולם מתוך מאמץ והתמודדות - ימים שאין בהם ברכה, הם בעינינו, אולם בעיני הבורא ההסתכלות היא להיפך הגמור.

ימי השלווה והרוגע - בהחלט שהינם ימים פוריים בהצלחות נפלאות בעבודתנו, אולם סיבתן העדר ההתמודדות והלחימה, אכן עושים אנו בימים שכאלה נחת רוח לבורא, אמנם אינם תכליתיים. דווקא הימים המטורפים והסבוכים בניסיונות שהצלחנו לחטוף בהם במסירות נפש ואפילו מעט - המה ימי הגבורה וניצחון המנחילים לנו את שכרנו בצדק ולא בחסד.

ובמילים ספורות אמרו לנו זאת חז''ל, וכמובא בספר ''אבות דרבי נתן'':

''טוב פעם בצער ממאה פעמים שלא בצער''.

עדיף קיום מצוה אחת בחטף מתוך צער, יותר ממאה מצוות שכמותה שנעשות מתוך שלווה ונחת - שלא בצער, ומסתמא שהמדובר הוא גם לגבי האיכות, שהרי מצוות שנעשות שלא בצער איכותיות המה יותר, שהרי נעשות מתוך רוגע ומוחין דגדלות, לעומת מצוות הנעשות מתוך הצער שהמה במילא גם פחות איכותיות, עם כל זה מבשרים חז''ל את המקיים מצוה אחת בצער, אף שמסתמא נעשית אותה מצוה שלא בשלימותה - שכרו יותר ממאה מצוות שלא בצער, שמסתמא נעשו בשלימות.

ואם כן הניתן להאמר הוא, שיש לנו לומר בזה אמת יותר נוקבת ללא הפרזה על המידה:

ימי השלווה אחר שאינם תכליתיים לאדם, אינם אלא ימי הפוגה ופסק זמן בין תקיפה לתקיפה של התמודדות, בין מאבק למאבק.

דהיינו, אחר שתכלית האדם היא ההתמודדות והמאבק, לצורך ניצול זמני החיים היה עלינו להעדיף ימי התמודדות ללא הפוגה, כדי שלא לבזבז סתם את החיים, אולם כיון שזה לא יתכן במציאות, פשוט לא נחזיק מעמד בימים טרופים ותכופים ללא הפוגה, כי חייבים אנו בין תקיפה לתקיפה להתמלאות בחיזוק אמונה תורה ויראת שמים, ולכך צריך יישוב הדעת, ולכך ניתנת לנו הפוגה בין התמודדות להתמודדות.

מה תפקידנו בימי ההפוגה?

ימי ההפוגה אינם במטרה לימי מנוחה בלבד בין מאבק למאבק, מטרה חשובה מזאת ישנה לימי ההפוגה.

בימי ההפוגה כשהאדם נח ממאבק, ויישוב דעתו על מכונו, ומכונת החשיבה שלו פועלת כתקנה במנוחה וברוגע, עליו לשבת לחשוב זמן מסויים במשך כל יום, על ימי הירידה הצפויים לבוא לאחר ימי הרוגע, ולמלאות את מצברינו בביטחון ובאמונה כהכנה לקראת ימים אפילים אלו.

וכה יאמר עבד ה' בלבבו:

ידעתי וגם ידעתי כי לא יארכו ימי השלווה, וימי המאבק והלחימה עתידים לבוא שאז המוח בקטנות ואטימות, ובכן אשחזר לעצמי כעת כשהנני בשלווה וברגיעה את ימי הקטנות, שאמנם קשים המה בשעתם, אולם כעת כשהנני במצב גדלות, כשרואה אני ומבין את רוח השטות שעוברת עלי בימי הקטנות, שבעצם נובעים המה מהסתרת אור פני ה', אם כן עלי להבין שכשם שה' מאיר לי פנים זה עתה, הרי מצידו אין שינוי ופניו מוארים תמיד, השינוי הוא מצידי, אם כן אשתכנע לקבל עלי בימי הקטנות לזכור את הארת פני ה' אלי בימי הגדלות, ולשחזר לעצמי בימי הקטנות את היופי והזוהר שהיו לי בימי הגדלות, שבעצם מצידו יתברך הוא קיים גם בימי הקטנות, ובזה להמשיך ולשפוך זיו ואור על החושך שבימי הקטנות מימי הגדלות. כך שימי ההפוגה הינם ימי התבוננות להתמודדות בימי המאבק, בזמן שהמוח שקט ורגוע.

ואף שישנה קצת הרגשת אי נעימות לחשוב בימי הרוגע והשלווה על ימי הקטנות, שהרי לכאורה זה מדכא גם את ימי השלווה, עם כל זה כדאי הדבר מב' סיבות:

א. אין לחשוב זאת כל היום, רק זמן מסויים במשך היום כרבע או חצי שעה.

ב. עדיף קצת להתייסר ברעיונות שלא כל כך נעים לחשוב עליהם, במקום לסבול אחר כך בימי הרעה קושי שקשה מנשוא.

עצה זו אינה משלי, הלוא הנה כתובה על ''ספר הישר'' המיוחס לרבנו תם (מאמר ו'), שהאריך שם ביעילות עצה זו, וכתב שם, שמבלי היא לא תיכון הצלחת היציבות לנפש המתנודדה, אלא רק בהכנתה בימי שלוותה כח ואמונה לימי מבוכתה, ובידיעתה שבוא יבואו ימי שנאה לעומת ימי אהבה, תצטייד הנפש ותתבצר לקום בעוז בימיה הטרופים, בכך שזכור תזכור את יופי הימים שעברו וכמו כן עוד יבואו, ימים של הארת פנים, שבעצם מבחינת האלקים קיימים הם גם היום, וכל החושך אינו אלא העדר האור, ואינו חושך מצד עצמו, וכענן כלה.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך - בראשית

אמונה ובטחון
הרה''ג יעקב ישראל לוגאסי שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן