ג. ''הגברת'' היראה ו''התמדת'' היראה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר בים דרך - דברים ג. ''הגברת'' היראה ו''התמדת'' היראה
תוכן עניינים

--------

ונדייק את הדברים בלשונו הזהב של הרמב''ם במקום אחר.

מלבד מה שכתב הרמב''ם בספרו ''מורה נבוכים'' והוא מה שציטטנו לעיל מהרמ''א בשו''ע ריש סימן א', מצינו שכתב הרמב''ם סגנון אחר בדרך להשגת היראה מה'. והנה לשונו בהלכות יסודי התורה פ''ב הלכה א' וב':

''האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבו וליראה אותו, שנאמר: ''ואהבת את ה' אלקיך'', ונאמר: ''את ה' אלקיך תירא'', והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, וכשמחשב בדברים האלו מיד הוא נרתע לאחוריו, ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפילה ואפילה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות''.

הרי לנו ב' דרכים בדברי הרמב''ם להשיג היראה, האחת היא מה שהעתיק הרמ''א והוא ממה שכתב הרמב''ם בספרו ''מורה נבוכים'' שהוא בדרך ''שויתי ה' לנגדי תמיד'', והדרך השנית, במה שכתב בהלכות יסודי התורה, להתבונן בגדלות ה' וברוממותו חכמתו ונפלאותיו.

ויש להבין, האם הרמב''ם כיון לב' הדרכים לאותה מטרה, או שכל דרך מובילה למטרה אחרת. ואם אכן ב' הדרכים מובילים לאותה מטרה - ליראה מה', מדוע הרמ''א בחר לנקוט את דברי הרמב''ם בספרו מורה נבוכים, מאשר לנקוט את דבריו בהלכות יסודי התורה שכן עדיף, כמו בכל העניינים שרגילים להביא דברי הרמב''ם מספרו ''יד החזקה'' ולא מספריו האחרים, ואם בחר הרמ''א להביא דברי הרמב''ם בספרו ''מורה נבוכים'' דוקא, בהכרח שנתכווין הרמב''ם כאן לדרך אחרת ממה שכתב בספרו ''יד החזקה'', ובכן נשאר לנו להבין לאיזה דרך אחרת נתכווין הרמב''ם בספרו ''המורה'', ומדוע העדיף הרמ''א להביאה לזו דוקא.

אכן כשנדייק בלשונו של הרמב''ם, נראה שב' הדרכים המובאים לעיל כל אחת מובילה למטרה אחרת. מה שכתב בהלכות יסודי התורה היא דרך להגביר היראה, ומה שכתב בספרו המורה היא דרך להתמדת היראה.

בהלכות יסודי התורה מבאר הרמב''ם הדרך להגביר היראה, שכתב:

''האל הנכבד מצוה לאוהבו וליראה אותו'', וביאר שם היאך נקיים מצוה זו: כשנתבונן בגדלותו בחכמתו ובברואיו הנפלאים, מיד האדם נרתע לאחוריו ויודע שהוא בריה שפילה ונופל עליו מורא שמים, וכן נכנסת בלבו אהבת ה', ובזה מקיים הוא מצות לאהבה וליראה את ה', דהיינו להגביר אצלו את יראתו יתברך ואהבתו, ומידי פעם כשמתבונן בזה מתגברת בלבו היראה.

אולם בספרו ''המורה'' בא בזה הרב ליתן לנו דרך להתמדת היראה, שכתב: שויתי ה' לנגדי תמיד. זהו כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים וכו', כל שכן כשישים אל לבו שהמלך הגדול הקדוש ברוך הוא אשר מלא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו וכו', מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד ה' ובושתו ממנו תמיד.

הרי שכאן ב' דרכים לפנינו לב' מטרות, והאחת לא תועיל לחברתה.

דהיינו, כדי להגביר היראה צריך לחדש מידי פעם לעצמו את ההתפעלות וההתרגשות מגדלות ה', ובזה אי אפשר להתמיד, דההתפעלות תבוא מפעם לפעם כשיחדש ההתפעלות בלבו מחדש מתקופה לתקופה, שהרי המתרגש והמתפעל מגדלות ה' התפעלותו זאת תהא לזמן, וכפי גודל התפעלותו כן תארך זמן התרגשותו, אולם בתום התפעלותו תפוג התרגשותו, ועל כן על האדם לחדש זאת בעצמו מפעם לפעם כדי להגביר היראה בלבו.

אולם כדי להשיג התמדת היראה, היא במחשבה פשוטה ותמימה, שהנה הקב''ה עומד על האדם ורואה במעשיו, וכאן לא נקט הרמב''ם ענין התפעלות והתרגשות, אלא בהירות המחשבה במציאות ה' העומד ורואה במעשה האדם, והדגיש בלשונו שבזה ישיג יראה ובושה מה' תמיד.

ובמחשבה פשוטה זו יכול האדם להתמיד, לפי שהוא ענין לברר אמיתות המציאות שה' עומד עליו ורואה במעשיו, דאילו במחשבת התפעלות והתרגשות אין יכול האדם להיות מתמיד להתרגש ולהתפעל, דאין זה ביד אנוש להפעיל לבו ולרגשו כרצונו, דזה תלוי הרבה במידת זכותו וטהרתו של האדם ובמידת קדושתו ופרישותו, אלא מידי פעם תתחדש אצלו ההתרגשות מפני חידוש שנתחדש אצלו, וזה יתכן או מפני מציאות שהתחדשה, וכגון שארע לו מאורע המרגש שראה בו ניסי ה', או מכח העמקת התבוננות המתחדשת אצלו מידי פעם, ולכן בהלכות יסודי התורה לא הזכיר הרמב''ם לשון תמיד.

אולם בהתבוננות פשוטה זו של אמונת מציאות ה' ועומדו עלינו תמיד, וכי מלוא כל הארץ כבודו זה יוכל האדם להזכיר לעצמו בהתמדה כאשר יחפוץ, לפי שאינו ענין להתרגשות הלב אלא לחזק אצל עצמו מציאות זו בתזכורת שיזכיר לעצמו, ויועיל לו להיות לפחות בוש מה' תמיד.

וברור הוא שעיקר עבודת האדם הוא להתמיד ביראה, ולזכור תמיד את גדולת ה', ולכן בחר לו הרמ''א בתחילת דבריו בשו''ע את דברי הרמב''ם בספרו המורה, דאיירי בדרך להתמדת היראה, מאשר את דברי הרמב''ם בהלכות יסודי התורה דשם ביאר היאך יגיע למצות יראה ומצות אהבה להגבירם ככל האפשר, וזאת משום שלא יועיל לו למעשה התבוננות זו אלא לשעתו להתפעל ולהתרגש, אבל בשלב קודם על האדם להלך בדרך הצדיקים ההולכים לפני האלקים בדרך התמדת היראה, שאת דרכה ביאר בספרו ''המורה'', שהוא בדרך בהירות האמונה באופן מוחשי - לזכור היותו עומד לפני ה' תמיד, וכשיתמיד בהתמדת היראה, אז מכך יגיע להגברת היראה בלבו מתוך התפעלות, לכך בחר הרמ''א בדרך הפשוטה והמתמדת שהוא שלב ראשון שעליו יש לעמול תחילה, ולא בדרך המעמיקה שאינה מתמדת, שהיא יותר תולדה ופועל יוצא מהתמדת היראה.

העולה לנו, שהדרך ליראת ה' היא האמונה הפשוטה במציאות ה', ולראות את מציאותו זו מעל גבינו תמיד באמונה פשוטה ותמימה, ובזה תיפול עלינו בושה מה' תמיד.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך - בראשית

אמונה ובטחון
הרה''ג יעקב ישראל לוגאסי שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן