גמרא בכורות דף י''ב ע''ב - חק לישראל

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר חק לישראל במדבר גמרא בכורות דף י''ב ע''ב - חק לישראל

--------

רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר חַיָּיבִים בְּאַחֲרִיוּתוֹ אָמַר רַב יוֹסֵף מָאי טַעְמָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר דִּכְתִיב (במדבר י''ח) אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה וְגוֹ' מָה בְּכוֹר אָדָם חַיָּיב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה חַיָּיב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי אִי מַה בְּכוֹר אָדָם מוּתָּר בַּהֲנָאָה אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה מוּתָּר. וְכִי תֵימָא הָכִי נָמֵּי וְהָתְנַן מֵת פֶּטֶר חֲמוֹר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יִקָבֵר. מָאי יִקָּבֵר לָאו דְּאָסוּר בַּהֲנָאָה. לֹא. יִקָּבֵר כִּבְכוֹר אָדָם. אֶלָּא אָדָם בְּכוֹר הוּא דְבָעֵי קְבוּרָה פָּשׁוּט לֹא בָעֵי קְבוּרָה. וְעוֹד תַּנְיָא מוֹדֶה רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ סָפֵק פֶּטֶר חֲמוֹר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁמַּפְרִישׁ טְלֶה עָלָיו וְהוּא שֶׁלּוֹ. אֶלָּא אָמַר רָבָא אָמַר קְרָא אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה לִפְדִיָּיה הִקַּשְׁתִּיו וְלֹא לְדָבָר אַחֵר. תְּנַן הָתָם הָעֵרָכִין בְּשַׁעְתָּן וּפִדְיוֹן הַבֵּן אַחַר שְׁלשִים יוֹם. פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר לְאַלְתַּר. פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר לְאַלְתַּר וּרְמִינְהִי אֵין בְּעֵרְכִין וּבְפִדְיוֹן הַבֵּן וּבִנְזִירוּת וּבְפֶטֶר חֲמוֹר פָּחוּת מִשְּׁלשִׁים יוֹם וּמוֹסִיפִין עַד עוֹלָם. אָמַר רִבִּי נַחְמָן לוֹמַר שֶׁאִם פְּדָאוֹ פָּדוּי מִכְּלַל דִּבְנוֹ אִם פְּדָאוֹ אֵינוֹ פָדוּי וְהָא אִיתְמַר הַפּוֹדֶה אֶת בְּנוֹ בְּתוֹךְ שְׁלשִים יוֹם רַב אָמַר בְּנוֹ פָדוּי לַאו אִיתְמַר עֲלָה אָמַר רָבָא דְּכוּלֵי עַלְמָא מֵעַכְשָׁיו אֵין בְּנוֹ פָדוּי רַב שֵׁשַׁת אָמַר לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו מָתִיב רָמֵי בַּר חָמָא מִצְוָתוֹ כָּל שְׁלשִים יוֹם מִכָּאן וְאֵילַךְ אוֹ פּוֹדֵהוּ אוֹ עוֹרְפוֹ מָאי לָאו מִצְוָה לִשְׁהוֹתוֹ כָּל שְׁלשִים יוֹם. לֹא מִצְוָה לִפְדּוֹתוֹ כָּל שְׁלשִׁים יוֹם אִי הָכִי מִכָּאן וָאִילַךְ אוֹ פוֹדֵהוּ אוֹ עוֹבֵר עָלָיו מִיבְּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא אָמַר רָבָא לֹא קַשְׁיָא הָא רִבִּי אֱלִיעֶזֶר דְמַקְשֵׁי הָא רַבָּנָן דְּלֹא מַקְשֵׁי:

חייב באחריותו. אם הפריש פדיונו ואבד: מותר בהנאה. קודם פדיונו: יקבר כבכור אדם. לא משום דאסור בהנאה אלא משום דאיתקש לבכור אדם וסתם בכור אדם ניתן לקבורה: מודה ר''א. אע''ג דבודאי פטר חמור ס''ל דכל כמה דלא מטי פטר חמור ביד כהן לא מיפרק מודה הוא בספק שא''צ לתת פדיון לכהן אלא מפריש וכו' ומדמצריך לאפרושי טלה לאפקועי איסורי' מכלל דס''ל פטר חמור אסור בהנאה: לפדייה הקשתיו. בכור בהמה טמאה לבכור אדם שיתחייב באחריות פדיונו. ולא לדבר אחר. להנאה: הערכין. בשעתן שאם היה מבן חדש עד חמש שנים בשעה שאמר ערכי עלי והמתין שלא נתנו עד שיהא בן שש שיש לו ערך אחר כדכתיב בפרשת ערכין אפילו הכי לא יהיב אלא כשעה שהעריך: אחר שלשים. כדכתיב ופדויו מבן חדש וגו': ופדיון פטר חמור לאלתר. בתמיה: אין בערכין פחות מבן שלשים. אינו נערך כדכתיב בפרשה: ובנזירות. סתם נזירות ל' יום כדכתיב קדש יהיה יהיה בגי' שלשים הוו: ומוסיפין. שיש ערך לכל זמן שהוא עומד בו כדכתיב בפרשה וכן נזיר נודר בנזיר ארבע וחמש שנים ואם המתין מפדיון בנו ומפדיון פטר חמורו כמה שנים עדיין יכול לפדותו ואינו נותן יותר: לומר שאם פדאו פדוי. הא דקתני לעיל פדיון פטר חמור לאלתר שאם פדאו לאלתר פדוי אבל עיקר מצות פדי' לא מקיים: מכלל דבנו. מוקמית ליה בדיעבד וקתני הבן אחר שלשים מכלל דאם פדאו בתוך שלשים יום אינו פדוי: והא איתמר. בפרק יש בכור: דכ''ע מעכשיו. היכא דאמר ליה מעכשיו יחול פדיון זה אינו פדוי כי פליגי היכא דאמר עכשיו אני נותן מעות והפדיון לא יחול עד לאחר ל': רב ששת אמר. לעולם מצות פדיון לאלתר והאי דקתני אין בערכין ופטר חמור פחות משלשים שאינו עובר עליו עד ל' יום מכאן ואילך עובר: מאי לאו מצוה להשהותו. כר''נ וקשיא לר''ש: מצוה לפדותו. דמלאלתר עד ל' הוי זמן פדיי' ומכאן ואילך עובר: אלא אמר רבא. לעולם מצוה לשהותו ואפ''ה כר''נ לא מתריצנא ולא קשיא הא דקתני שלשים יום מצוה להשהותו ר' אליעזר הוא דמקיש בכור בהמה טמאה לבכור אדם והא דקתני לאלתר רבנן היא דמתניתין דלא מקשי:

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א ול ר' שגיב מחפוד שליט''א
ול- J. Alan Groves Center - תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן