בענין מגילת בית המקדש אשר ניתנה לידרש

דף הבית ספרי קודש אונליין בשבילי המגילה ביאור המקראות - מגילת אסתר בענין מגילת בית המקדש אשר ניתנה לידרש
והנה איתא במנחות צט. דמשה רבינו עשה במשכן שולחן אחד ומנורה אחת, ושלמה עשה בביהמ"ק י' שולחנות וי' מנורות, ודעת חכמים שלא היו מסדרין לחם הפנים אלא על שולחנו של משה, וכן לא היו מדליקין אלא על מנורה של משה, ודעת ראב"ש שהיו מסדרים לחם הפנים על כל השולחנות, וכן היו מדליקין בכל המנורות, ופרש"י [ד"ה על כולן] דאף לדעת ראב"ש לא ערכו יחד כל השולחנות והדליקו כל המנורות, אלא פעמים בזה ופעמים בזה.

אכן בילקוט מלכים רמז קפ"ה [הובא במש"ח ריש פרשת תצוה] איתא שהיו מסדרים את הלחם על כל עשרה השולחנות, וכך איתא התם, אע"פ שעשה שלמה עשר שלחנות לא היה מסדר לחם הפנים תחלה אלא על של משה, שנאמר ואת השלחן אשר עליו לחם הפנים, ואחר כך היה מסדר על כלן שנאמר ואת השלחנות ועליהם לחם הפנים, ואע"פ שעשה שלמה עשר מנורות, לא היה מבעיר תחלה אלא על של משה שנאמר ומנורת הזהב ונרותיה, ואחר כך היה מבעיר כלם שנאמר ואת המנורות ונרותיהם לבערם כמשפט, עכ"ל.

ובקרן אורה מנחות צט. הביא דברי רש"י במנחות צט. שלא ערכו לחם על כל השולחנות, כי אם על שולחן אחד, וכן לא הדליקו בכל המנורות אלא באחת מהן, וכתב בקרן אורה שע"כ אין לומר שהקריבו לחם הפנים על כל השולחנות, דא"כ עובר בבל תוסיף, וכן אם מדליק בכל י' המנורות הוי בל תוסיף, וע"כ הוצרך רש"י לפרש דלא ערכו הלחם אלא על שולחן אחד, ולא הדליקו אלא על מנורה אחת, עכ"ד.

אמנם כבר קדמו במדרש הגדול וז"ל, והא כתוב בתורה לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו אלא כך היתה בידם מסורת מפי משה וכו', וכ"כ ברבינו בחיי, ואמנם מה שתירץ בקרן אורה דכיון שלא הקריבו עליו לחם הפנים ולא הדליקו עליו אין כאן הוספה, אינו מובן, דהלא יש מצוה בגוף נתינת הכלי עצמו במקדש, ולמה לא תהא בזה הוספה במה שמעמיד י' שולחנות וי' מנורות אף שאינו עושה בהם עבודה, וע"כ כתירוץ המדרש דהכל בכתב מיד ה'.

ובחת"ס או"ח סי' ר"ח ויו"ד סי' רל"ו תמה על דבר מה שבית המקדש נבנה עפ"י נביא, כי בית המקדש הראשון נבנה עפ"י דוד ושמואל, ובית השני ע"י חגי זכריה ומלאכי, ובית השלישי נמסרה תבניתו ע"י יחזקאל, וקשה דהיאך הותר עפ"י נביא לבנות כל המקדש וכלי המקדש בהרבה שינויים מתבנית הכתובה בתורה, ואף דהכל בכתב מיד ה' עלי השכיל את כל התבנית, מ"מ תורה לא בשמים היא ואין נביא רשאי לחדש דבר מאחר מתן תורה, וצ"ע.

וכתב החת"ס וז"ל, דהיינו דכתיב ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו, ופרש"י לדורות וכו', ופירושו ככל אשר אני מראה אותך עתה כן תעשו לדורות עפ"י אשר אני מראה, בכל בנין ובנין אראה איך יעשה זה משונה מזה, א"כ הרי העיד הקב"ה מתחלה שישכיל בכתב מידו לנביאיו, וכיון שהקב"ה התנה בתחלה שיבנה כאשר אני מראה א"כ אין כאן חידוש שחידש הנביא נגד דין תורה, עכ"ד.

אשר ע"כ צריכים אנו לדברי המדרש הגדול ורבינו בחיי, דאין כאן משום לאו דלא תוסף עליו שהרי שלמה אמר הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל את כל מלאכת התבנית, שכל תבנית בתי המקדשות נמסר למשה מפי הגבורה, וממילא אין כאן מקום תימה היאך עברו על לא תוסיף, אדרבה אילו לא היה עושה י' שולחנות היה עובר בלאו דלא תגרע, משום שכך הוא דין המקדש שבנה שלמה שיהא מונח שם י' שולחנות, ופשוט.

וביותר מזה מפורש בילקוט דה"י רמז תתרפ"א, מגילת בית המקדש מסרה הקב"ה בעמידה, הדא הוא דכתיב ואתה פה עמוד עמדי, משה מסרה ליהושע בעמידה שנאמר קרא את יהושע והתיצבו, עמד יהושע ומסרה לזקנים בעמידה שנאמר וכו', עמד דוד ומסרה לשלמה בנו בעמידה שנאמר וגו', ואומר הכל בכתב מלמד שניתנה תורה לידרש, מיד ה' מלמד שניתנה במסורת, עלי השכיל מלמד שניתנה ברוח הקדש, והובא בחי' מרן רי"ז הלוי תהלים.

הנה מדברי הילקוט מבואר דבסיני ניתנה מגילת בית המקדש, וזהו לכאורה שלא כדברי המנח"ח מצוה צ"ה סק"א שכתב דכוונת הכתוב הכל בכתב מיד ה' היינו שהנביאים קיבלו בזה הלכה למשה מסיני ודרשו מקראי עפ"י רוח הקודש, ושלא כדברי החת"ס שהכל נעשה עפ"י רוח הקודש בלא הוראת מקראות התורה, כי לפי הילקוט הרי שהיתה זו מגילה ממש אשר דינה כתורה שבכתב וניתנה לידרש וניתנה בסיני עם כל התורה כולה.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות