בעל התאווה - אפיקי אליהו על התורה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אפיקי אליהו על התורה בעל התאווה - אפיקי אליהו על התורה
תוכן עניינים

--------

א. והנחש היה ערום מכל חית השדה וכו' (ג.א)

פירש רש"י – אלא ללמדך מאיזו סיבה קפץ הנחש עליהם, ראה אותם ערומים ועסוקים בתשמיש לעין כל ונתאוה לה.

ויש להבין, כיצד הנחש, אשר היה נמצא בשיא הקדושה - בתוך גן עדן, תחת השגחה נגלית, היה מסוגל להתאוות לחוה וכו'?

ב. עוד יל"ע, מה חשב הנחש, הרי גם אם יחטיא את חוה בעץ הדעת, מי אמר שיוכל לזכות בה, ולמלא תאוותו, דאין הדברים קשורים זה לזה?

ג. ועוד יל"ע, כיצד רצה הנחש לחטוא עם חוה בתוך גן עדן - מקום השכינה הקדושה?

ד. ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון (ג.ד)

צ"ב, כיצד היה מסוגל הנחש לשקר בגן עדן, ולהחטיא את חוה, הרי יודע הוא בודאי שה' רואה מעשיו?

ה. האשה אשר נתתה עימדי היא נתנה לי מן העץ ואכל (ג.יב)

איתא במדרש רבה (פי"ט. ג'-י"ב) אמר ר' אבא בר כהנא: "ואכלתי" אין כתיב כאן אלא "ואכל"- אכלתי ואכל.

צריך להבין, כיצד אומר אדה"ר לקב"ה לאחר שחטא: "אכלתי"- בעבר, "ואכל"- בעתיד, וכי לא קלקל מספיק במה שכבר חטא שרוצה הוא להוסיף ולחטוא?

ו. ויאמר ה' אלקים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה וכו' (ג.יד)

איתא בראשית רבה (כ.י) - לעתיד לבוא הכל מתרפאין חוץ מנחש. שנאמר: "ונחש עפר לחמו לא ירעו ולא ישחיתו".

ויש להבין, מדוע אין הנחש מתרפא לעתיד לבא?

ז. ויאמר ה' אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי (ד.ט)

צ"ע, כיצד קין היה מסוגל להעיז ולשקר לפני ה' אשר מלא כל הארץ כבודו, באומרו: "לא ידעתי השמר אחי אנכי" וכי איני יודע מכל העניין?

ח. עוד יש לידע, כיצד רק מטעמי כבוד, היה מסוגל קין לרצוח את אחיו, בעוד יודע הוא כי גלוי וידוע לפני ה' כל מעשיו?

ט. ויראו בני האלקים את בנות האדם כי טובות הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו (ו.ב)

פירש רש"י – בני האלקים הם השרים ההולכים בשליחותו של מקום, אף הם היו מתערבין בהם.

ויל"ע, כיצד "בני האלקים" הגיעו לשפל כזה, לילך אחר תאוות "בנות האדם"?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של הגר"א לאפיאן זצ"ל בספרו לב אליהו (פר' לך לך) בעניין בעלי התאווה. וז"ל - כי האדם אשר התרגל לחיות עפ"י מידותיו ותאוותיו ולא שם על ליבו לפעול נגד הרצון והחשק אשר בו ולכבוש תחת ידו משברי היצר. הרי אם עלה על ליבו איזו תאווה הוא רץ אחריה כעיר זה שמהלך אחר סיחה נאה וגלי ים הדמיון בעונג אשר ימצא הולכים וסוערים עליו מכל צד, והוא אף כי שכלו יגיד לו שסופו רע ומר, לבו בריא לו כאולם, לא יזוז ממקום תאותו כמלוא נימא, אף לא יחוש לפנות אל טענת שכלו, והולך שובב בדרך לב רצונו ושוקע ויורד עד לשאול מטה ואיננו!.... וכו'

וההרגל הרב שלא לעמוד מנגד, אלא כרעו ברך לפני "אל זר שבגופו של אדם"- הוי אומר זה יצר הרע! וא"כ מה היה יכול להועיל להם כל שכלם והכרתם את האמת, אם בקרב לבם השתולה התאוה על כל אגפיה.

וכבר אמרו חז"ל - (שבת לא) על הפסוק "זה דרכם כסל למו" (תהילים מ"ט), וז"ל - יודעים רשעים שדרכם למיתה אלא שחלב להם כסלם שמא תאמר שכחה היא מהן ת"ל ואחריהם בפיהם ירצו סלה. ופרש"י "זה דרכם" לעיל מינה כתיב "קרבם בתימו לעולם" דהיינו קבורה. והדר כתיב "זה דרכם כסל למו" כלומר יודעים הם שזו דרכם. אבל "כסל למו" כליותיהם מחופים בחלבם מהשיב אל כליותיהם מחשבת סופם, ושמא תאמר מחמת הלב שכחו והרי הם שוגגין, ת"ל "ואחריהם" - את העתיד לבוא לנפשם אחרי אובדם - ירצו ויספרו תמיד, ואעפ"כ אינן חוזרין. עכ"ל.

א"כ מבואר - עד היכן יכול בעל התאווה להגיע, עד שאף כי שכלו יגיד לו כי סופו רע ומר, לא יזוז ממקום תאוותו כמלוא נימא. ולא יועיל לו כל שכלו והכרתו את האמת, היות ובקרב לבו שתולה התאווה על כל אגפיה.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיות א'. ב'. ג'. ד' וו' מתורצות – הנחש היה "ערום" מכל החיה - בעל תאווה ההולך אחר תאוותיו. לכן יכל הוא אף בתוך גן עדן בעת שיודע ומרגיש את השגחת הבורא, לחמוד ולהתאוות לחוה, לחשוב כי יוכל לחטוא עם חוה בגן עדן. ואף לשקר את עצמו כי ע"י שיחטיא את חוה יחטא עימה, בעוד שכלל אין קשר בין הדברים, ואף לבסוף החטיא הנחש את חוה. כזה הוא בעל התאווה - אשר אף כי שכלו יגיד לו כי סופו רע ומר, לא יזוז ממקום תאוותו כמלוא נימא.

לכן, "לעתיד לבא הכל מתרפאין חוץ מנחש"- כי לבעל התאווה אין רפואה, כי אף לאחר שיראה את ניסי ה' הגלויים והשגחתו יתברך, לא יזוז ממקום תאוותו כמלוא נימא, ואין לנחש - בעל התאווה רפואה.

לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – אדה"ר אשר עדיין לא עשה תשובה (כדאיתא במדרש), רצה ללמדנו, כי חוטא אשר התאווה תאווה, עד שלא יעקור תאוותו, יהיה מסוגל הוא להמשיך ולחטוא.

"אכלתי"- בעבר, ואף "אוכל"- בעתיד, אם לא אעקור התאווה מליבי, מפני שכזה הוא בעל התאווה אשר אף כי יראה סופו המר, לא יזוז ממקום תאוותו בהמשיכו לחטוא בה.

לפ"ז גם הקושיות ז' וח' מתורצות – היה מסוגל קין להעיז ולהרוג את הבל תחת עיני ה', בעוד שידע והכיר הוא השגחתו יתברך, אף היה מסוגל הוא לשקר לפני ה' יתברך, באומרו: "לא ידעתי".

כי כל עוד לא יעקור האדם תאוותו ומידתו הרעה. "לפתח חטאת רובץ"- ויוביל הוא את עצמו להמשיך בתאוותו אף לפני ה' יתברך, אם בתאוות הכבוד, ואם במידת השקר וכו', ימשיך הוא לחטוא אף כי שכלו יגיד כי סופו אך רע ומר.

ולפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – אף "בני האלוקים"- ההולכים בשליחותו של מקום, אף הם אם לא יתקנו תאוותם, על אף הכרת בוראם, ימשיכו לחטוא ולילך אחר תאוותם, וכפי שקרה לאותם "בני האלוקים". כי בעל התאווה, אף כי שכלו יגיד לו שסופו רע ומר, לבו בריא לו כאולם, ולא יזוז ממקום תאוותו כמלוא נימא.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט''א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א - שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן