דף הבית ספרי קודש אונליין בשבילי המגילה ביאור המקראות - מגילת אסתר ביסוד מצות משלוח מנות ובדין מחלפי סעודתייהו
ומשלוח מנות איש לרעהו. [פ"ט פי"ט]

איתא במגילה ז: אביי בר אבין ור"ח בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי, פרש"י זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו ובשניה סועד חברו עמו, הרי דכל שנה רק אחד מהם נתן סעודה לחבירו, דבשנה אחת אביי שלח סעודתו לר"ח ובשנה שלאחריה ר"ח שלח סעודתו לאביי, ותמה הב"י בסי' תרצ"ה דא"כ לא יצאו שניהם ידי חובת משלוח מנות בשנה אחת, אלא זה קיים מצותו בשנה זו והשני יצא יד"ח בשנה שלאחריה וצ"ע.

וכתב המג"א סי' תרצ"ה סקי"ב בישוב דברי רש"י, וזה לשונו, נראה לי דמי שאוכל על שולחן חבירו ולא הכין לו [לעצמו] כלום, פטור מלשלוח מנות, וכן משמע ברש"י גבי מחלפי סעודתייהו להדדי, ומ"מ צ"ע, הנה כוונת המ"א ליישב קושית הב"י, דכל חובת משלוח מנות אינו אלא א"כ הכין לעצמו סעודה, אולם מי שלא הכין לעצמו סעודה כלל אלא אוכל על שולחן חבירו פטור ממצות משלוח מנות, וצריך ביאור.

ובחת"ס או"ח סי' קצ"ו עמד בביאור דברי המ"א, וכתב דהנה ביסוד מצות משלוח מנות נאמרו באחרונים, דבספר מנות הלוי [להר"ש אלקבץ] כתב דהוא כדי להרבות ריעות, היפוך כוונת המן שאמר ישנו עם אחד מפוזר ומפורד, אולם התרוה"ד סי' קי"א ביאר שמצות משלוח מנות היא שתהא הרווחה לחבירו עבור סעודת פורים, ולכן אין יוצא יד"ח משלוח מנות אא"כ שלח לחבירו דבר מאכל הראוי לסעודת פורים.

[ונפקותא בין הנך ב' טעמים הוא, בדין מי ששלח מנות חבירו ולא רצה המקבל לקבלם, דדעת הרמ"א בסי' תרצ"ה סעיף ד' שיצא ידי חובתו, ודעת הפר"ח שם שלא יצא יד"ח, והוא לפי דדעת הרמ"א דיסוד המצוה הוא שילוח המנות להרבות ריעות, וזה נתקיים אף בשלא קיבלם, אולם לדעת הפר"ח יסוד המצוה הוא להשלים סעודת חבירו, אשר זהו שייך לגוף קבלת המנות, וכל שלא רצה לקבלם לא קיים מצותו].

ועפי"ז ביאר החת"ס מה דהמזמין חבירו לאכול עמו בסעודתו יצא יד"ח משלוח מנות, דמאחר דכל הטעם הוא למען ירווח סעודת חבירו, א"כ מה לי שולח לו צרכי סעודה, מה לי הזמינו על שולחנו לאכול, ועפי"ז ביאר דברי המ"א הנ"ל דמאחר דכל המצוה הוא להשלים לחבירו את סעודתו, א"כ זהו דוקא אם הכין סעודה לעצמו, אך כל שלו עצמו אין סעודה פטור הוא לשלוח מנות לצורך סעודת חבירו, ועדיין צ"ע.

ובב"ח כתב בביאור דברי רש"י בסוגיא דמחלפי סעודתייהו באופן הפוך מדברי החת"ס, והוא דכיון דעיקר תקנת משלוח מנות הוא להרבות ריעות, א"כ הסועד בסעודה יחד עם חבירו ויושבים בשמחה ובטוב לבב במשתה יחד הרי הם פטורין מעתה מחיוב מצות משלוח מנות, ואפילו בעשירים הדין כך, נמצא דדברי רש"י בההיא דמחלפי סעודתייהו מיושבת בין לפי דעת המנות הלוי ובין לפי דעת התרוה"ד וכמש"נ.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות