''בין השמשות''

תוכן עניינים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
--------

כבר בארנו שיש ספק לגבי פרק זמן ''בין השמשות'' [מהשקיעה ועד צאת הכוכבים] אם הוא עדיין יום או שהוא כבר לילה. על כן, הצמא בזמן זה, רשאי לשתות בלי קידוש, אבל לאחר צאת הכוכבים, אפילו שעדיין לא התפלל ערבית, יקדש קודם. וכן אשה הצמאה וקשה לה להמתין עד שיבוא בעלה מבית הכנסת, תקדש ותשתה. (א רנא)

כתבו הרמב''ם (הלכות שבת פכ''ד ה''י) ומרן השלחן ערוך (סימן שמב ס''א): ''כל הדברים שהם אסורים מדברי סופרים [חכמים], לא גזרו עליהם בבין השמשות, ובעצם יום השבת הם אסורים, ובבין השמשות הם מותרים, והוא שיהיה שם דבר מצוה או דוחק. כיצד? מותר בבין השמשות לעלות באילן או לשוט על פני המים, כדי להביא לולב או שופר. וכן אם היה טרוד ונחפז לדבר שהוא משום ''שבות'' [שֵׁם כללי לאיסורי דרבנן], מותר בבין השמשות. אבל אם לא היה שם דוחק ולא דבר מצוה, אסור. ומטעם זה מותר לומר בבין השמשות לגוי להדליק לו נר לשבת''. וכן מותר לעשר פירות שהם טבל ודאי, ובלבד שצריך אותם לשבת. נמצא שבמקום צורך גדול או מצוה או צער, יש להקל באיסורי דרבנן בבין השמשות.

על כן, אם רואה בבין השמשות שהבוילר דולק וחושש שיתפוצץ, רשאי לכבותו. וטוב שיכבהו בשינוי, כגון: במרפק. [והיתר זה, הוא אף אם עושה מעשה שיש בו שני איסורי דרבנן יחד (שבת ג תסג). ועיין דוגמא לזה להלן בסוף החוברת, ''פסיק רישיה על ידי גוי''.] ואין הבדל בין ''בין השמשות'' של ערב שבת לשל מוצאי שבת. ואמנם ברור שאסור להדליק מנורת חשמל או פלאטה בבין השמשות, כי הדלקתן אסורה מהתורה שהן אש ממש. [הרשב''א, הר''ן, הריטב''א, חוות יאיר ועוד, פסקו שלא גזרו על השבות בבין השמשות גם במלאכה שאין צריך לגופה ככיבוי מתכת וחשמל.] (שבת א קצ, רכא, רנו, רנז, רחצ. שבת ב שמט. שבת ג תפ. שבת ה קכד)

כל האמור בדין ''בין השמשות'', הוא אפילו אם קיבל תוספת שבת ביחיד קודם לכן, שאין קבלת היחיד חמורה יותר מבין השמשות. אולם, אם קיבל שבת בציבור שענה ''ברכו'', קבלתו גמורה, ונאסר גם במלאכות דרבנן אף קודם בין השמשות. (הגר''ז, מגן אברהם, אליה רבה, פרי מגדים, החיד''א, שלחן עצי שיטים, משנ''ב (סימן רסא סקכ''ח) ועוד. שבת א קצ, רסח. ח''ב קנט)

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן