תפריט

בחור לא סטנדרטי

בישיבה כמו בכל מקום בו מתקבצים אנשים רבים עבור מטרה אחת, ישנם בחורים רבים, שונים ומגוונים זה מזה. ישנם בעלי התמדה וישנם בעלי כישרון, ישנם מיוחדים, וישנם רגילים, 'בחורים סטנדרטים', כאלו, בעלי שאיפה רצון ויכולת, אך עם זאת קורה איזושהי מעידה קטנה פה ושם, אם זה תפילה ב'שטיבלך' או איזהו 'סדר' שנגמר באמצע... וכדו', 'סטנדרטים' כאלו.

אבל הוא, הוא לא רגיל, משהו מיוחד. אותו, תמיד, אבל תמיד תראה אותו בביהמ"ד, כל הזמן, תפילות, סדרים, שיחות, שיעורים, סדר מוסר ואפי' סדר הלכה, תמיד בביהמ"ד. זהו מקומו ושם קבע הוא את משכנו. אף פעם לא תמצא אותו בשיטוט סתמי במורדות הקמפוס ורחבי הישיבה. לעולם לא תראה אותו עולה או יורד במדרגות ביהמ"ד. ובכלל, איש אינו יכול להעיד שראה אותו עולה לביהמ"ד, ובאותה מידה, איש אינו יכול להעיד שראה אותו יוצא מביהמ"ד, אך לעולם תמצא אותו שם. כמו"כ, חבריו לחדר מספרים שאיש אינו יודע בשוכבו ובקומו, מאחר לישון ומשכים לקום. כך או כך תמיד תמצאו אותו בביהמ"ד. נקודה.

וגם שם, בפנים, הוא אינו סתם משוטט או חוצה גשרים או מעברים. לעולם לא תראה אותו עומד ובוהה מול הספרייה כמחפש גמרא, או איזשהו ספר שאינו יודע את שמו. לא; ספון הוא בפינתו וקבוע הוא במקומו מתחילת הסדר ועד סופו ועד בכלל. הוא טיפוס יציב וקבוע, בעל ראש מבריק ודי משופשף. לאורך הסדר, פעמים שהוא עומד יציב על שני רגליו, ופעמים שהוא מתנענע כשראשו כפוף, נטוי באלכסון כלפי הגמרא.

חבריו לספסל מספרים, שלאורך כל שנותיו בישיבה, החל משנות שיעור א' ב' המוקדמות ועד לשנות ה"קיבוץ" המאוחרות, מעולם, אבל מעולם, לא ראוהו יוצא באמצע 'סדר' לקנות נעליים לרגליו או אפי' חליפה חדשה, עניבה, חולצה, משהו, - אפס, כלום, גורנישט. אבל עם זאת תמיד הופעתו החיצונית מסודרת ונקיה כיאה לבן ישיבה [אם כי, לעיתים הוא נראה כשחליפה 'תלויה' על כתפיו, וכובע מונח ברישול מה על ראשו].


פעם, פעם אחת פקד אותו "משבר" קטן [לא ברור כיצד קרה הדבר, אך יודעי דבר מספרים שהיה זה  כתוצאה מרוב 'ריתחא דאורייתא'. אולם הוא עצמו טען שהיה זה אחד הרמי"ם בשיחתו, שדיבר כל השיחה כולה עליו ופשוט הלם בראשו וזעזע אותו עד כדי 'משבר']. ואז, בתקופת ה'משבר', ראוהו מס' ימים עומד באפס מעש ב'לובי' הכניסה, לאח"מ הוא נראה משוטט בחדרו של התחזוקן כבטלן בעל וותק. אך מיד עם תום 'תקופת המשבר', הוא הוכיח את יציבותו בכך ששב למקומו הקבוע בהיכל הישיבה וחידש ימיו כמקדם.


האמת, שלא ברור בדיוק היכן למד קודם ומאיפה הגיע לישיבה, אך זאת ידוע בבירור: הוא הגיע לישיבה 'בנוי' ! , רק שבישיבה הוא "השתפשף" ומצא לו חברה מתאימה. אפשר לומר עליו, שהוא הגשים את מטרת בואו לישיבה – במלואה.

בהיותו "יושב אהלים" שכזה, הרי שאף בלימוד קנה את שמו. כך למשל אם תפגוש בו בביהמ"ד, לעיתים שתביט בראשו, הרי שתראה על פניו את כל דפי ה"מראה מקומות" של הסוגיא הנוכחית כשהם סדורים בראשו הבהיר כ'מונח בקופסא' ממש. כמו"כ, ב"שיעור כללי" מקומו במקום הקרוב ביותר לראש הישיבה, ויתירה מזו, אין "שיעור כללי" שהראש ישיבה לא נעזר בו!.


בד בבד עם הצטיינותו המופלאה בשקידה והתמדה רצופה ויציבה, מצטיין הוא ב"מידות" (מידס'). נח לבריות ואהוב על בני הישיבה, ובכלל, רבים מבני הישיבה, מתרפקים עליו ורואים בו משענת ותומך. ואפי' רה"י, המשגיח ויתר הרמי"ם, סומכים עליו בעיניים עצומות ---

מעולם לא נראה כשהוא רוטן, כועס על אי מי, או עצבני על מאן דהוא. ויתירה מזו, לעיתים כשהוא סופג איזשוהי חבטה כתוצאה מחילופי דברים בין רש"י לתוס' ובאי כוחם, או איזשהו 'גץ' מהשגת הראב"ד על הרמב"ם, הרי שהוא סופג זאת בדומייה ושתיקה מעוררת התפעלות והערצה.

ובקיצור, מתמיד אמיתי עם כל הסימנים והמאפיינים, כזה שבית המדרש הוא מקומו הקבוע והנצחי, ותמיד, אבל תמיד, הוא נמצא שם, שחרית - סדר הלכה - סדר א' - שיעור כללי - מנחה - הפסקת צהריים - סדר ב' - מוסר - מעריב - סדר ג', תמיד!  ואפי' בשעה זו שהנך קורא אודותיו בהתפעלות, אם תיגש לביהמ"ד, תראה אותו,  ניצב שם על שתי רגליו,  כי "יצר הרע"  יש רק  ל"בני ישיבה"  ושאר בני אדם, אבל לא - לסטנדר...

 

להורדת המאמר לחץ כאן

שינוי גודל גופנים
ניגודיות