דף הבית ספרי קודש אונליין בשבילי המגילה ביאור המקראות - מגילת אסתר בדין על הניסים בחנוכה ופורים א. פרסומי ניסא ב. הזכרה מעין המאורע
והימים האלו נזכרים ונעשים. [פ"ט פכ"ח]

כתב בהגהות מימוניות בסוף הלכות מגילה ובפ"ב תפילה סק"ו בשם רב עמרם בסדרו, שאין אומרים על הניסים בתפילת ערבית בליל פורים עד אחר קריאת המגילה, והשיג עליו ההג"מ דמ"ש מכל יו"ט שאומרים מעין המאורע בתפילת ערבית אף לפני קידוש, [והנה בפשוטו יש ליישב דעיקר דין קידוש מתקיים בהזכרת היום בתפילה, וכמבואר במ"א ובביאוה"ל סי' רע"א ס"א, אולם עדיין צ"ב בעיקר דברי רב עמרם], וצ"ע.

ואשר נראה מבואר מזה דחלוק דין אמירת על הניסים בפורים, שאי"ז מחמת לתא דהזכרה מעין המאורע, דבאמת לא נתקן דין הזכרה של מעין המאורע בפורים, לפי דלא נתקדש יום הפורים בעצמותו, ואך דהוא קיום דין נוסף מהלכות פרסומי ניסא והודאה על הנס, [ונפקותא בזה דאם יזכיר רק דרך תפילה שיעשה לנו ניסים לטובה ביום הפורים הזה לא יצא ידי חובתו, הגם שיש בזה הזכרה מעין המאורע, ויל"ד בזה].

[וכעין זה הארכתי בפרשת כי תשא לבאר יסוד מה שאומרים תפילת ענינו בתענית, דאית ביה תרתי, חדא מדין תפילת תענית, כי עיקר דין יום התענית הוא יום תפילה וזעקה, כמבואר כן בלשון הר"מ בפ"א תעניות, ושנית שיום תענית בעצמותו נעשה יום תענית, וכמבואר ברי"ף דנלמד מדכתיב קדשו שום שיש קידוש יום להיותו יום תענית, ואשר מה"ט מן הדין לומר ענינו כדין כל שאר הזכרות מעין המאורע].

הלא מעתה דנתבאר דיסוד דין אמירת על הניסים אינו מפאת הזכרה מעין המאורע, אלא שהוא תקנה לעצמה מהלכות חובת היום שצריך להודות על הנס, מעתה י"ל דמן הדין קריאת המגילה קודם להודאה זו, דדרשינן בזה הא דכתיב והימים האלו נזכרים ונעשים, ומבואר במגילה ב: דזכירה זהו קריאת המגילה, ואח"כ שאר קיום מצוות הפורים.

והנה איתא בשבת כא: שתיקנו חכמים את ימי החנוכה להיות ימים טובים בהלל והודאה, ופרש"י דהודאה היינו להודות על הניסים בברכת הודאה שבתפילה, והיינו לפי דאמירת על הניסים בתפילה אינו מדין הזכרה מעין המאורע, אלא הוא דין מחודש מהלכות הודאה על הנס, וכן מבואר בתוס' שבת כד. דמה שמזכירין על הניסים בשעת תפילה הוא משום דיש בזה פרסומי ניסא.

אכן הר"מ כתב בפ"ג ה"ב דימי החנוכה המה ימי שמחה והלל והדלקת הנר, והפשוט בזה דס"ל כדברי הריא"ז דמה שאמרו חכמינו ימי הלל והודאה היינו הודאה ופרסום הנס בהדלקת הנר, וזהו שכתב הר"מ דתקנו את הימים להיותם ימי שמחה והלל והדלקת הנר, ולא פירש כרש"י דהודאה היינו על הניסים, משום דהר"מ אזיל לשיטתו דס"ל דהזכרת על הניסים הוא רק מהלכות הזכרה מעין המאורע, ואכ"מ.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות