דף הבית ספרי קודש אונליין בשבילי המגילה ביאור המקראות - מגילת אסתר בדין הזכרה מעין המאורע בתפילה ובסעודה בסעודת שבת יו"ט ובסעודת פורים
ועשה אותו יום משתה ושמחה. [פ"ט פי"ח]

כתב המהרש"ל סי' מ"ח בשם רבי יעקב פולק [שגרס כן בדברי המרדכי שבת סי' רע"ח] כי מי ששכח לומר על הניסים בברהמ"ז של סעודת פורים צריך לחזור ולברך, שהרי ע"כ מחויב לאכול פת, כי אין שמחה בלא אכילת פת, וכן דעת השל"ה מסכת מגילה סוף ד"ה פורים, ומתוך דברי המהרש"ל מבואר דאף אם כבר אכל סעודה אחת בבוקר, עכ"ז אם לא הזכיר מעין המאורע בסעודת פורים צריך לחזור ולברך.

והשיג ע"ז במ"א סי' תרצ"ה סק"ט ג' השגות, חדא דלא מצינו שיהא חיוב לאכול פת, ושנית דכיון שכבר אכל בבוקר יצא יד"ח ושוב אי בעי לא אכיל, וממילא אין שום טעם שיתחייב בברהמ"ז, ובשלישית השיג עליו דאם כי מחויב לאכול סעודת פורים בפת, מ"מ מי עדיף מתפילה שמחויב להתפלל ועכ"ז אם לא הזכיר מעין המאורע אינו מחויב לחזור ולהתפלל, וא"כ דכוותה דין הזכרת מעין המאורע בברהמ"ז, וצע"ג.

והנה כך הוא לשון המהרש"ל שם, בסעודת ערבית ושחרית אין מחזירין אותו וכו', אכן סעודת פורים שהטילו הנביאים והחכמים על כל בני ישראל, ועשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה להיות ימי משתה ושמחה, ורז"ל החמירו בו לישב בתענית יותר משבתות ויו"ט דשרי בתענית חלום וכו', וגדולה חיוב סעודת פורים יותר מסעודת יו"ט, שהרי אף לעתיד לבוא כל המועדות עתידין ליבטל פורים אינה עתידה ליבטל.

ואשר נראה בזה בביאור שיטת המהרש"ל, דהנה מקור הדין הוא בתוספתא ברכות פ"ג הי"ד דכל שאין בו מוסף כגון חנוכה ופורים מזכיר מעין המאורע בהודאה, ואם לא אמר אין מחזירין אותו, והובא ברי"ף שבת [יא.] וברא"ש פ"ב סי' ט"ו, וביארו בזה דכיון שכל עיקר יום זה אינו אלא מדרבנן לכן אין מחזירין אותו, ולפי"ז מה שתלו הדבר במוסף אי"ז אלא לסימנא דכל שאין בו מוסף אין זה מועד אלא מדרבנן.

אכן נראה בביאור דברי התוספתא, דיום שיש בו מוסף הרי בהחפצא הוא יום ומועד לעצמו, ואילו יום שאין בו מוסף לא סגי ביום זה לקבוע עיכוב הזכרה מעין המאורע, והנה יסוד חיוב הזכרת מעין המאורע פרש"י בסוכה מו. [ד"ה על] דנלמד מדכתיב ברוך ה' יום יום, ודריש מזה תן לו מעין ברכותיו מעין המאורע, וקיבלו חכמים דעיכוב הזכרה לא נאמר אלא אם הוא יום מועד לעצמו שקובע חיוב קרבן מוסף לעצמו.

אכן עדיין כ"ז צריך פירוש וביאור, דהרי עיקר דין הזכרה מעין המאורע נלמד מקרא דברוך ה' יום יום, ומאחר דחיוב הזכרה מעין המאורע נוהג אף ביום שאין בו מוסף [כמו בחנוכה ופורים], א"כ למה דין עיכוב תלוי ביום שיש בו מוסף, והלא אם יום שאין בו מוסף אינו חלות שם יום מועד לעיכוב הזכרה, א"כ למה נתחייב כלל להזכיר מעין המאורע, וכיון שחייבוהו לזהכיר מעין המאורע למה אין זה מעכב, וצ"ע.

אשר נראה לבאר, דכל יום שיש בו מוסף הרי הוא קובע חלות שם מסוים ומיוחד לעצמו בתורת מועד כמש"נ, ונמצא שחיוב תפילות של זה היום אינו חיוב תפילות של חול אלא הוא חיוב תפילות של מועד זה, וכגון ר"ח שנתקדש בקדושת מועד, הרי חייב להתפלל בר"ח תפילות ר"ח, דכיון שיום ר"ח קובע שם לעצמו בתורת מועד, הרי חיוב תפילותיו אף המה חיוב תפילות של ר"ח.

ואשר לכן מבואר היטב כללא דכייל התוספתא, דכל יום שיש בו מוסף אם לא הזכיר חוזר, והוא לפי דכיון שחייב להתפלל תפילות ר"ח, א"כ הרי בתפילת ר"ח מעכב שיהא בו הזכרה של ר"ח, וכל שלא הזכיר יעלה ויבוא הרי חסר בתפילת ר"ח, נמצא שמה שצריך לחזור אינו משום שלא קיים דינא דברוך ה' יום יום, אלא דמאחר שנתחייב להזכיר מעין המאורע צריך לחזור משום שחסר בתפילת ר"ח בלא הזכרת המאורע.

אכן ביום שאין בו מוסף כגון בפורים, הרי אין דין תפילות יום זה נקבעים בתורת תפילות יום פורים, כי אינו קובע שם לעצמו בתורת יום מקודש, וממילא אין בו עיכוב של הזכרה מעין המאורע, ואף שלכתחילה צריך להזכיר מעין המאורע מדכתיב ברוך ה' יום יום, דין עיכוב אין כאן, כי ליכא עיכוב הזכרה אלא אם חלות שם התפילה הוא תפילת יום זה, לא בפורים דתורת התפילה כתפילת כל יום ויום, והדברים מחוורים.

ודכוותה מבואר דין עיכוב הזכרת מעין המאורע בברכת המזון בשבת, ומבואר בברכות מט: דהואיל ומחויב לאכול מחוייב להזכיר, והביאור הוא דהחפצא של יום שבת מחייב בסעודה עם פת, ולכן כל ששם סעודת שבת עליו הרי מחויב בברהמ"ז עם הזכרה, אכן בר"ח שאין חיוב סעודה, נמצא שבאכילת ר"ח לא חייל בו שם סעודת ר"ח המחוייבת וממילא אין מעכב הזכרה, ואף שודאי מוטל עליו להזכיר מ"מ עיכוב אין כאן.

הלא מעתה מבואר היטב דברי המהרש"ל דעל הניסים מעכב בסעודת פורים, והשיג המ"א מ"ש מהזכרת מעין המאורע שבתפילה, אכן למש"נ מבואר דכל מה שאינו מעכב בתפילה הוא משום שתפילות יום הפורים אינן 'תפילת פורים', כיון שאין יום זה מקודש בקרבן מוסף, אכן סעודת פורים ודאי שחיובו בא לו מחמת יום הפורים, וסעודת פורים בודאי שם 'סעודת פורים' עליו, וממילא הזכרת מעין המאורע מעכבת בו.

[Total: 0    Average: 0/5]
שינוי גודל גופנים
ניגודיות