בדבר מה שמרדכי ביטל עשה דפסח בימי התענית

דף הבית ספרי קודש אונליין בשבילי המגילה ביאור המקראות - מגילת אסתר בדבר מה שמרדכי ביטל עשה דפסח בימי התענית
ויעבר מרדכי. [פ"ד פי"ז]

פרש"י שמרדכי עבר על דת להתענות בי"ט ראשון של פסח שהתענה י"ד בניסן וט"ו וט"ז שהרי ביום י"ג נכתבו הספרים, והוא במסכת מגילה טו. באופן אחר קצת, ויעבר מרדכי, אמר רב שהעביר יום ראשון של פסח בתענית, והקשו המפרשים היאך הותר להתענות ביום ראשון של פסח, והלא מצות עשה דאורייתא לאכול כזית מצה, ויעוין מש"כ הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצוק"ל.

וראיתי במדרש [פ"ח פ"ז] שמרדכי שלח לאסתר לאמר הרי בהם יום ראשון של פסח, אמרה לו זקן שבישראל למה הוא פסח, מיד שמע מרדכי והודה לדבריה, ובחידושי הרד"ל גרס שם כפי שהוא כתוב בפרקי דר"א פ' נ' זקן שבישראל אם אין ישראל למה הוא הפסח ע"כ, וביאר המתנות כהונה דמוטב שיחלל פסח אחת כדי שישמור פסח הרבה, ויסודו ביומא פה: דמותר לחלל שבת אחת כדי לשמור שבתות הרבה.

ובערול"נ יבמות קכא: כתב ליישב, דהנה שיעור עינוי ותענית הוא בכותבת, כמבואר ביומא דקים ליה לרבנן דבהכי מייתבא דעתיה, ואילו שיעור אכילת מצה סגי בכזית, ולזה שפיר היו יכולים לאכול כזית מצה, ועדיין יהיו מעונים לקיים דין תענית אסתר, ומתחילה לא קיבלו עליהן אלא איסור של כותבת ולא חצי שיעור, [ולדבריו מה שכתב רש"י שמרדכי עבר על דת, הוא כלפי האיסור תענית ביו"ט].

ובאחיעזר ח"ב סו"ס כ"א דחה דברי הערול"נ דיסוד איסור ח"ש אינו משום שהוא כלול בגוף האיסור, אלא הוא דין נוסף דחייל ממילא, דכל שאסור לאכול שיעור שלם ממילא אסור לאכול חצי שיעור, וא"כ לא יועיל מה שלא קיבלו עליהם לאסור חצי שיעור, דהא מ"מ כיון דנאסרו בכותבת ממילא נאסרו בחצי שיעור, יעוי"ש שהאריך בגדרי ח"ש, ובסופו העלה דעשה דמצה דוחה איסור ח"ש יעוי"ש מה שפלפל בזה.

ולכאורה דברי הערול"נ והאחיעזר תמוהים מגוף דברי הסוגיא דיבמות שם, דמוכיח ממעשה דתענית אסתר ג' ימים לילה ויום, דיכול אדם להתקיים ג' ימים בלא אוכל ושתיה כלל, ואם נימא שלא קיבלו על עצמם איסור אכילת כזית מה ראיה היא זו שיכול להתקיים ג' ימים בלא אכילה כלל, והיא פליאה גדולה, ויעוין בריב"ש סי' תט"ז, והראני גיסי הרב יהודה קיסטר שבספר מעשה איש ח"א ע' כ"ה מובא שהחזו"א עמד בזה.

והנה בשו"ת חת"ס יו"ד סי' ק"צ [ד"ה הנה] הביא הא דפריך במדרש על מה שישראל צמו ג' ימים, וכי לא מתו, ומשני במדרש שהיה מקצת יום ראשון ואמצעי יום שלם ושעה א' בליל שלישי, וכתב בחת"ס דש"ס דילן לא ס"ל כן, שהרי בתלמודין במגילה  טו. מבואר שמרדכי שהעביר יו"ט של פסח בתענית, והיינו עפ"י חשבון ג' ימים שלמים, ואילו לפי מדרש הנ"ל לא התענו בי"ט אלא שעה אחת בלילה, עכ"ד.

ולא הבנתי דברי החת"ס, דהלא מפורש ברש"י כאן ובמגילה טו. דג' ימי התענית היו ביום י"ד ויום ט"ו ויום ט"ז, וזהו דלא כפי המפורש במדרש [פ"ח פ"ז] שהיה זה ביום י"ג ויום י"ד ויום ט"ו, וכבר עמד על כך בחידושי הרש"ש על המדרש שם, הא מיהא לפי פרש"י שפיר י"ל שלא נתענו ג' ימים שלמים, ועכ"ז מכוון מה דמפורש בש"ס דלא אכלו מצה בליל ט"ו ניסן, כי יום ט"ו הוא יום האמצעי של התענית, ופשוט.

דילוג לתוכן