בביאור הכתובים 'חצי המלכות' ובדין ישיבה בעזרה ומורד במלכות

דף הבית ספרי קודש אונליין בשבילי המגילה ביאור המקראות - מגילת אסתר בביאור הכתובים 'חצי המלכות' ובדין ישיבה בעזרה ומורד במלכות
ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך. [פ"ה פ"ג]

איתא במגילה טו: אמר רבא עד חצי המלכות ולא דבר שחוצץ המלכות, והיינו בנין בית המקדש, ופרש"י עפ"י הא דאיתא ביומא נד: דאבן שתיה באמצע העולם וחוצצת יעוי"ש, אולם עדיין יל"ע למ"ד דפליג שם, באופן דמשמע דכוונת הש"ס הוא דבנין ביהמ"ק גופא חוצץ למלכות אחשורוש, [ויעוין בעזרא פ"ד ובנחמיה פ"ב שהלשינו בפני המלך שישראל בונים מקדש ומתבצרים בירושלים ומורדים במלכות], וצ"ב.

והנראה ע"ד החידוד, דהנה איתא בסנהדרין קא: דאין ישיבה בעזרה אלא למלכות בית דוד, ולזה חשש ירבעם בן נבט שכאשר יעלו כל ישראל לרגל תשוב הממלכה לבית דוד, דהלא יראו את רחבעם בן שלמה שהיה מלך יהודה יושב על כסא המלכות בעזרה, ואילו הוא ירבעם שאינו מצאצאי בית דוד לא ישב בעזרה, ואם גם ירבעם ישב בעזרה הלא יהרגוהו מדין מורד במלכות, ולזה גזר ירבעם לבל יעלו ישראל לרגל.

ולכאורה צ"ע דאמנם כל היושב בעזרה בתורת מלך הרי"ז מורד במלכות, ומשום שישיבה בעזרה הרי"ז אופן של ישיבת מלכות, אולם הלא גם ירבעם היה מלך, ומפורש בדברי הר"מ בפ"א מלכים ה"ח שהיה עליו דין מלך לכל דבר, ורק דמלכי בית דוד הם העומדים לעולם שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם, ואילו מלך משאר ישראל תפסוק המלכות מביתו, הא מיהא מלך גמור הוא, ולמה יתחייב מיתה מדין מורד במלכות.

ועמד בזה בכתבי הגרי"ז בשמואל ב' [פ"כ פי"ט] וכתב ליישב עפ"י מה דמבואר בתוספתא דתרומות פ"ז דכל המורד במלכות בית דוד חייב מיתה, וביאר דזה אינו שייך כלל לדין מרידה במלכות, אלא דין מסוים הוא שהמורד במלך שהוא מבית דוד וכופר על עיקר הבחירה שנבחרה בית דוד למלכות הרי"ז חייב מיתה, ואם כי כל הכופר במלכות בית דוד אית ביה גם כפירה במלכות, מ"מ דין מחודש הוא לעצמו.

ונפ"מ בזה כתב עפי"ד הר"מ בפ"ג מלכים ה"ח דכל המורד במלכות יש לו רשות למלך להרגו, ומבואר שאינו נעשה מחויב מיתה אלא רשות למלך להרגו, אמנם דין זה שהמורד במלכות בית דוד חייב מיתה הוא כשאר כל מחויבי מיתות בי"ד שהם חייבין מיתה ונמסרה מיתתן לבי"ד, ולכן אף שירבעם היה מלך ואינו מוזהר לבל ימרוד במלך אחר, מ"מ כל שישב בעזרה הרי"ז כפירה בבחירת מלכות בית דוד וחייב מיתה עכ"ד.

והנראה בזה דעיקר הך מילתא דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד, פרש"י ביומא כה. דהוא איסור תורה, וא"כ מסתבר דלא נאמר היתר מסוים למלכות בית דוד בלבד, כי הלא לא נבחרה בית דוד אלא אחר שניתנה תורה, אלא דיסוד ההיתר מה"ת הוא למי שנבחר להיות מוכתר בכתר מלכות, ודוד הוא זה שנבחר להיות משפחת המלכות לו ולבניו אחריו, וכיון שדוד זכה להיותו משפחת מלכות לכן הותר לו ישיבה בעזרה.

והנה בחי' הגרי"ל דיסקין זצ"ל פרשת שמות ביאר מה שמשה ביקש מלכות בצד הסנה, שרצה לישב בצד הסנה, ואין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד, וקשה בזבחים קב. מבואר דבשעת הסנה ביקש משה שבניו יהו מלכים, והשיב לו הקב"ה אל תקרב הלום שבניו לא יהיו מלכים, אך משה עצמו היה מלך, וא"כ למה באמת לא היה משה יכול לישב בצד הסנה, גם צ"ע עיקר דבריו דהלא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד, וא"כ האך ישב משה הלא אינו ממלכי בית דוד, וכתבתי בארוכה בפרשת שמות [פ"ג פ"ה] דמשה רצה לזכות בכתר מלכות לו ולבניו אחריו, וממילא יוכל לשבת בעזרה, והשיב הקב"ה אל תקרב הלום.

אשר לפי"ז דהיתר ישיבה בעזרה ניתן למי שנבחר להיות במשפחת המלכות, א"כ ניחא מה שהיושב שם בתורת מלכות נחשב ככופר במלכות בית דוד, והוא לפי דההיתר למלכי בית דוד הוא משום שבית דוד היא עיקר המלכות ע"י בחירת משפחת מלכות, וא"כ כל היושב שם הרי"ז מגלה דעתו דלא נבחרה משפחת בית דוד להיות משפחת מלוכה, ולזה אילו היה ירבעם יושב בעזרה היה חייב מיתה מדין מורד במלכות בית דוד.

מעתה ניחא מאמר אחשורוש לאסתר שלא ינתן לה דבר החוצץ למלכות, שלא ינתן לה לבנות ביהמ"ק שהוא דבר החוצץ למלכותו של אחרורוש, והוא לפי דבביהמ"ק הוא המקום אשר נקבע בו מקום למי שנבחר בכתר המלכות, והוא המלך אשר הוכתר בכתר מלכות לו ולזרעו אחריו, וזהו שאמר אחשורוש שדבר החוצץ את מלכותו לא ינתן לה, דבבית המקדש יתברר שמלכותו של אחשורוש היא מלכות קטיעא.

דילוג לתוכן