באופן הא' — שבתשעת הימים שכח ובירך על בשר

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שו''ת גם אני אודך - ב' באופן הא' — שבתשעת הימים שכח ובירך על בשר
תוכן עניינים

--------

כבר עמד בזה השד"ח (אסיפ"ד, מע' בין המצרים, סי' א, ה) שאם לא יאכל תהא ברכתו לבטלה, ואם יאכל יעבור על המנהג שבשו"ע (תקנא, ט). והביא מפסקי ריקאנטי שיאכל מעט כל שהוא מן הבשר, דבכ"ש אין בו משום שמחה ולא משום מיעוט אבילות. — והביא השד"ח ראיה מברכי יוסף (תקנא, יב) שאם לקח פרי חדש בין המצרים ובירך עליו בפה"ע, יברך גם שהחיינו, הגם דאין מברכים שהחיינו בין המצרים. הרי דאחרי שבירך על הפרי צריך לאכלו ולברך גם שהחיינו, ולא אמרינן שלא יאכל ולא יברך שהחיינו, והיינו טעמו דבמקום חשש ברכה לבטלה אין המנהג עומד כנגדו, וה"נ כיון שבירך על הבשר יאכל כל שהוא שלא תהא ברכתו לבטלה עכ"ד.

ודבריו נכונים להלכה, ובאתי רק להעיר בראיה מהברכ"י, דלכאורה יש לחלק, דמאי סלקא דעתין לא לאכול הפרי אחרי שבירך עליו, הרי אין איסור לאכול פרי חדש בין המצרים, אלא יש רק מנהג שלא לברך שהחיינו, וא"כ הי' אפשר לומר דאה"נ שיאכל הפרי אבל לא יברך שהחיינו, וכמו שבאמת נהג רבינו שמואל בן רבינו חיים ויטאל ז"ל (כמובא בברכ"י שם). וקמ"ל הברכ"י שלדעתו יברך גם שהחיינו, כיון שאינו אלא מנהג, והפרי חייב בשהחיינו. — אבל לדברי הריקאנטי עצם אכילת בשר בתשעת הימים הוא אסור מהמנהג, ובכה"ג שמא אה"נ לא יאכלנו, גם אם באונס יעבור בשוא"ת על ברכה לבטלה [כיון שבשעת ברכה הי' בדעתו לאכלו, א"כ לא עבר בקום ועשה, רק במה שאח"כ איננו אוכל]. — אבל עכ"פ הלכה כהשד"ח, שיאכל כל שהוא מהבשר וכנ"ל.

והנה כתב המג"א (סו"ס רו) בירך על המים ושמע שיש מת בעיר ישתה מעט מן המים וישפוך השאר, ואם אמרו לו שהתקופה נופלת, ימתין מעט עד שעברה התקופה ואח"כ ישתה ולא יברך (ספר חסידים), ואפי' למ"ד שיש סכנה בדבר, כי שומר מצוה לא ידע דבר רע עכ"ל. חזינן דמעט צריך לטעום בכדי למנוע ברכה לבטלה.

וה"נ בנוד"ד בבשר בתשעת הימים. והוא מק"ו, שבשר בט' הימים הוא מנהג, ומים שיש בהם סכנה חמירא סכנתא מאיסורא, ואם בזה שותה משהו, כש"כ במנהג. — והשד"ח (פאת השדה לאסיפ"ד, מע' בין המצרים סי' א', ד) דוחה ראיה זו, דשם במים כיון ששומר מצוה לא ידע דבר רע, אין שום איסור בשתיית המים, משא"כ בבשר בט' הימים עובר בקום ועשה על מנהג. — ולהלכה מסכים שגם בבשר יאכל מעט, דכיון דכל שהוא אינו מבטל האבילות ואינו מרבה שמחה, א"כ גם בזה אין איסור בדיעבד כשבירך. — ויש לדון עוד מטעם חצי שיעור באיסור דרבנן, אם אסור, ואכמ"ל.

[ואין לאסור כאן מטעם נדר שהוא דאורייתא, וכמש"כ בשו"ע (יו"ד ריד, א) דברים המותרים והיודעים בהם שמותרים נהגו בהם איסור הוי כאילו קבלום בנדר ואסור להתירם להם, הלכך הרגיל להתענות וכו' ומי שרגיל שלא לאכול בשר ויין מר"ח אב, ורוצה לחזור בו, צריך ג' שיתירו לו וכו'. — דהמדובר שם בנהגו בהם איסור מחמת סייג וגדר ופרישות (ש"ך סק"א), והמחבר לשיטתו (תקנא, ט) שהביא י"א שרק בשבוע שחל בו ת"ב [או רק בעת"ב] אסור, בזה החמירו דלהוי כנדר. אבל בתעניות ומניעת בשר ויין בט' הימים, הן אצלנו מדינא דמנהג, ואינם מטעם נדר, ולכן א"צ התרה לסעודת מצוה או בחולי, כמש"כ הש"ך והפת"ש (סק"א הנ"ל)].

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט''א
שו''ת גם אני אודך - א

קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ - רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט''א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א - ב''ב - תשע"א לפ"ק

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן