א. מטרת מצות ''שביעית''

תוכן עניינים

--------

עתה נביא על תכלית מטרת מצות השמיטה היכן ''הלתענג על ה''' מונח במצוה זו, דבשלמא בכל המצוות מובן ''הלהתענג על ה''' שבהם, וכגון שבת, תורה, תפילה, מועדים וכיוצא, אולם מה ''להתענג על ה''' ישנו בשביתת שנה שלמה מהגדלת העסקים ומהפקרת כל התוצרת, וכאמור דבהכרח זו כוונת התורה להגיע לתכלית להתענג על ה', ובמיוחד מודגש זה במצות השביעית שאין מטרת הנסיון לראות עד כמה נתענה עבור הבורא, שהרי הבטיחנו את שכר השמיטה מראש, כמבואר במאמר הקודם.

ישנה אימרה ידועה ומפורסמת הגיונית ואמיתית:

''אין הקב''ה מנסה אדם אלא בנסיון שיכול הוא לעמוד בו''.

נתבונן, הכי נסיון קל הוא לאיש הפשוט עובד אדמה, אדם שאינו כל כך בעל ערכים לערכי התורה ומצוות במדריגה גבוהה, לקום ולומר לאיש שכזה: שביעית מרווחיך יהיו הפקר, ולא רק בשב ואל תעשה שלא תעבוד שנה שביעית בשדך - לא תחרוש ולא תזרע, אלא גם את הצומח בשדך - שפע של יבול וצמיחה - במו ידיך תפקירהו לאביוני עמך, ואת יתרם תאכל חית השדה.

אנחנו יודעים כמה קשה לבני אדם ליתן ''מעשר'', שאינו אלא עשירית מרווחי האדם, וכאן צריך ליתן שביעית מנכסיו, וזו מצוה כאמור לא על גאוני ישראל או על חסידים שבישראל, אלא על היהודי הפשוט שבישראל - איש האדמה - אחד כזה שרובו ככולו איש חומר ללא שום מדריגה בעבודת ה' - מוטל עליו לקיים מצוה זו, מדוע לא חששה התורה מלהעמיד בנסיון שכזה לכל אדם באופן קבוע החוזר על עצמו בכל שבע שנים, ועוד, הלא תורתינו ''דרכיה דרכי נועם'', ויש להבין מה הנעימות שבהכרח ישנה גם במצוה זו.

וכמו כן השאלה דומה בחיוב מצות מעשר, שחייב אדם ליתן במשך השש שנים שכבר יש לו זכות בתבואתו, ליתן ממנה כמעט שנים עשר אחוז (תרומה גדולה לכהן ומעשר ראשון ללוי) באופן קבוע בכל שנה, מלבד עוד מעשר עני, או כמו כן מעשר שני שחייב לאוכלו בירושלים, או לתיתו למי שעולה לירושלים, בסך הכל למעלה מעשרים אחוז מנכסיו במשך השש שנים חייב אדם ליתן מהם לאחרים, וכי נסיון קל הוא, הלא ממונו של אדם חביב לו, אדם בהול על ממונו, ועד שישנם בני אדם שממונם חביב להם יותר מנפשם, שלכך נאמר בתורה: ''ובכל מאודך'' - בכל ממונך, וא''כ היאך תצווה התורה דוקא בדבר שחביב על האדם ביותר ואדם בהול עליו, ועוד גם טורח עליו בזיעת אפיו שהוא קשה ביותר לוותר עליו מאשר על נכס שבא לאדם בקלות כירושה או בזכיה בהגרלה, שעל אופנים כאלו קל יותר ליתן מהם לצדקה אחר שלא טרח ולא יגע בהם, וכאן במה שטרח וגידל במו ידיו צריך ליתן לאחרים.

וחיובים שכאלה רבים הם כבכור בהמה, מעשר בהמה, ראשית הגז, זרוע לחיים וקיבה מכל בהמה ובהמה שאדם שוחט לאכילה, אם כן מלבד קושי הנסיון שבדבר עוד הרי כאן חיובי נתינה בכמויות גדולות, והלא התורה תיקרא ''דרכיה דרכי נועם'', ובהכרח שגם ממצוות אלו אפשר להגיע להתענג בנועם ה', ואיה הנעימות במצוות כגון אלו?

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך - בראשית

אמונה ובטחון
הרה''ג יעקב ישראל לוגאסי שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן