אמונה חושית - אפיקי אליהו על התורה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אפיקי אליהו על התורה אמונה חושית - אפיקי אליהו על התורה
תוכן עניינים

--------

א. ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה (יג.יז)

פירש רש"י – "כי קרוב הוא"- ונוח לשוב באותו הדרך למצרים וכו'. "בראותם מלחמה"- כגון מלחמת וירד העמלקי והכנעני וכו', אם הלכו דרך ישר היו חוזרים וכו'. "פן ינחם"- יחשבו מחשבה על שיצאו ויתנו לב לשוב.

ויש להבין, כיצד יעזור מה שיוליכם שלא ב"דרך ישר", לכך שלא יתנו ראש לשוב מצרימה. הרי אם יתקשו בדרך ויצטערו, אף אז יבקשו לשוב מצרימה. ומה יעזור מה שיתקשו מעט בחזרת הדרך מצרימה שאינה "דרך ישרה"?

ב. עוד יש לדקדק ברש"י, מדוע יתר בלשונו באומרו: "יחשבו מחשבה על שיצאו ויתנו לב לשוב"?

ג. והנה מצרים נוסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה'. ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים. הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים וכו' (יד.י-יב)

פירש רש"י – "ויצעקו"- תפשו אומנות אבותם (מכילתא פ"ב).

ויל"ע, דלכאורה כיצד לאחר שתפשו באומנות אביהם והיו כעבדי ה', מיד אח"כ - לאחר שנלחצו יותר ע"י המצרים, חזרו לסורם לבקש לעבוד ע"ז - הפך מעשה צעקתם אל ה' אשר צעקו קודם לכן?

ד. וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו (יד.לא)

יש לתמוה, וכי רק כעת "ויאמינו" ישראל בה', הרי אם לא האמינו בה' קודם לכן, (כיצד הילכו אחר משה ו) כיצד בכלל הוציאם ה' ממצרים?

ה. וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים וכו' (יד.ל)

יש לידע, מה העניין שסיבב ה' שיראו ישראל את מתי מצרים בעיניהם?

ו. ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס דק ככפור על הארץ (טז.יד)

יש לידע, מדוע היה הכרח בכל הניסים אשר נעשו במן, כרקבונו יום המחרת, נס המרבה וממעיט, מרחק דרגות רוחניות כל אחד, ועוד ניסים רבים?

ז. ויהי ביום השישי לקטו לחם משנה שני העומר לאחד (טז.כב)

איתא בשבת (קיח.) - דנוהגים לאכול בשבת לחם משנה, זכר ללחם משנה אשר אכלו אבותינו במדבר.

ויש לידע, מה העניין הכ"כ גדול אשר ישנו בלחם משנה, שצריך להזכירו לדורות בכל שבת ושבת?

ח. אשר צוה ה' מלא העמר ממנו למשמרת לדורותיכם למען יראו את הלחם וכו' (טז.לב)

פירש רש"י – בימי ירמיהו וכו' הוציא להם צנצנת המן, אמר להם: אתם ראו דבר ה', שמעו לא נאמר אלא ראו, בזה נתפרנסו אבותיכם, הרבה שלוחין יש לו למקום להכין מזון ליראיו.

ויש להבין, וכי לא הספיק מה שנכתב בתורה כי נתפרנסו ישראל מן המן בכל עת היותם במדבר. מדוע היה הכרח לשמור מן לדורות, בכדי שבדורו של ירמיה יוכיח אותם מכח ראייתם את צנצנת המן בעיניהם?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }

יבואר ע"פ יסודו של הגר"י לוינשטיין זצ"ל בספרו אור יחזקאל - אמונה (עמ' ר"א) במעלת אמונה חושית. וז"ל - כל הדברים האלה חייב אדם לצייר בנפשו כדי שלא תעלה בלבו מחשבה קלה של כפירה. כי חובת האמונה היא שיהיה הכל מוחשי כשם שהיה מוחש בעיני דור המדבר. ולכן חוייבנו לאכול לחם משנה בשבת, כדי להשריש את נס המן אצלנו. וכו'.

הרי לנו שהתורה דורשת מהאדם שהאמונה תהיה חושית, ולכן ציותה על נתינת הצנצנת למשמרת כדי שיוכלו הכל לראות בעיניהם את נס המן. עכ"ל. [ועיי"ש שהאריך בענין].

כ"כ יש להוסיף את דברי הגר"א לאפיאן זצ"ל בספרו לב אליהו [פר' וארא] וז"ל - כאשר אדם מגיע לאמונה חושית, אין שום דבר יכול לעמוד כנגדו ולהחליש אמונתו, אבל אם האמונה היא רק שכלית, כאשר בא כנגדה ענין חומרי שהוא מוחש בגוף, תש כוחה ונשארת מחוסרת אונים וכאילו לא היתה מעולם. עכ"ל.

א"כ מבואר - כי צריכים אנו לחזק בעצמינו את האמונה - לא רק להאמין בה', אלא להרגיש ולדעת את ה', כי זו התכלית להגיע לאמונה חושית אשר אז שום רוח טומאה לא תוכל להפילנו ברישתה.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }

הקושיות א' וב' מתורצות – לאחר יציאת ישראל ממצרים, היו הם עדיין בדרגת מ"ט שערי טומאה, והיו הם בדרגת אמונה פחותה של אמונה שכלית בלבד.

לכן בהעדר אמונה חושית אשר תלחם מוחשית כנגד מחשבות השכל הטמאות לשוב מצרימה, סיבב ה' שיהיה לישראל קושי מוחשי בדרך חזרתם מצרימה, ובדרגת אמונתם זו יוכלו להאמין בה' ולא לבקש לשוב מצרימה.

וזהו שדקדק הרש"י בלשונו: "יחשבו מחשבה על שיצאו ויתנו לב לשוב"- כי בכדי שתהיה מלחמה מוחשית כנגד האיום השכלי "במחשבה שבלב" עם ישראל, סיבב הקב"ה מציאות מוחשית של דרך שאינה ישרה.

לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת - יכלו ישראל, לתפוש אומנות אבותיהם ולהתפלל ולהאמין בה'. אך מאידך יכלו הם לצעוק לע"ז - אין זה אלא מפני שעדיין היו מאמינים הם בה' בדרגת אמונה שכלית בלבד, לכן ברגע שהרגישו את איום מצרים המוחשי להורגם, השליכו את כל אמונתם השכלית, וחזרו לסורם לבקש לעבוד ע"ז.

לפ"ז גם הקושיות ד' וה' מתורצות – אמנם, היו עם ישראל מאמינים בה', אך היתה זו אמונה שכלית בלבד, לכן רק ברגע שראו את ניסי ה' הגלויים, ואת מתי מצרים מתים לנגד עיניהם, הובררה מציאות ה' בעיניהם, והגיעו ישראל לדרגת אמונה חושית.

לכן רק כעת נאמר עליהם כי "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", כי רק כעת נהיו למאמינים ראויים, המאמינים באמונה חושית אשר הינה תכלית האמונה.

לפ"ז גם הקושיות ו' וז' מתורצות – היה הכרח בכל ניסי המן, בכדי שיגיעו ישראל לאמונה חושית בה' יתברך, בהאמינם בידיעה ברורה כי הכל מאת ה'.

יסוד זה משרישים אנו בעצמנו, בכל שבת ושבת, בהזכירנו את המן אשר אכלו אבותינו, למען נגיע אף אנו לבחינת דרגת אמונה חושית מכח חיזוק האמונה בקרבנו, כי תכלית האמונה - שתהיה אמונת ה' מוחשית בעיננו, כשם שהיה מוחש בעיני דור המדבר [הגר"י לוינשטיין].

(והיה אפשר לתרץ בדרך נוספת את עניין הלחם משנה, כי מכח אכילתנו המוחשית את המן - נוכל להשריש בעצמנו אמונה מוחשית, אשר תילחם בפיתויי היצר הרע המוחשיים).

ולפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – היה מוכרח ירמיה להראות להם את צנצנת המן למען ישובו דורו מדרכם הרעה, כי לא היה מספיק שרק יזכירם את ניסי המן בדמיון בלבד.

כי בכדי להשריש לדורות את יסוד המן - אמונה חושית, התאפשר הדבר רק מכח ראייתם הנס בעיניהם במוחשיות, למען ביטול נסיונותיהם המוחשיים, אשר מנעו בעד אמונתם השכלית להאמין בה' ולילך בדרך הישר.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט''א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א - שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן