אלפא ביתא נ״א - ספר אור זרוע

א׳ שי"ן תי"ו שי"ן שכחה ש' שני ת' כתיבה כלומ' שכחה גורמת לשני תוי"ן דהיינו שתי כתיבות כתיב' תושב"כ וכתיב' תושבע"פ. וזשה"כ עת לעשות לה' הפרו תורתך ואי' במס' תמורה בפ"ב דרש ר' יהודה בר נחמני מתורגמני' דרשב"ל כתוב א' אומר כתוב לך את הדברי' האלה וכתי' כי ע"פ הדברים האלה לומר לך דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומר' בע"פ ודברים שבע"פ אי אתה רשאי לאומרם בכתב רבי ר' ישמעאל תנא כתוב לך את הדברים האלה אלה אתה כותב ואי אתה כותב מדרש הלכות ואגדות אמרין רבנן על גרסייהו סמיכן וכיון דאיכא שר של שכחה כתבין ומחתין דאי משתכחא מילתא מנהון מעיינין בספרא וכי הא דר' יוחנן ורשב"ל כי מעיינין בספרא דאגדתא בשבתא אמרין עת לעשות לה' הפרו תורתך אמרי מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ואל תשתכח תורה מישראל הילכך אהא סמכינן (ותנינן) [וכתבינן] תורה שבע"פ והיינו דדרישנא ש' ת' שי"ן שנ"י תוי"ן כתיבה כלו' שהשכחה גורמת לנו שנ"י תוי"ן דהיינו שני כתיבות דכתבינן תורה שבעל פה:

לעילוי נשמת רבי יצחק בן רבי משה

אור זרוע, ז'יטומיר תרכ"ב
דיגיטציה: ספריא
דילוג לתוכן