אלפא ביתא מ״ג - ספר אור זרוע

א׳ פ"ף ב׳ פ"ה כפופה פ"ה פשוטה פעמים שאתה צריך לכוף את פיך ולסתום פעמים שאתה צריך לפשוט את פיך ולפתוח זשה"כ דבש וחלב תחת לשונך וכתי' כבשים ללבושך ואמרי' בפ' אין דורשין רב יוסף הוה קא גמר מעשה מרכבה וסבי דפומבדיתא הוו קא תני מעשה בראשית אמרו ליה לגמרן מר מעשה מרכבה אמר להן אגמירו לי מעשה בראשית אגמרוהו בתר דאגמרוהו אמרו לי' ליגמרן לן מר מעשה מרכבה אמר להו תנינא בהו דבש וחלב תחת לשונך דברים המתוקים מדבש וחלב יהיו תחת לשונך. (ואיכא דאמרי הכי קאמר להו) [ר' אבהו אמר] מהכא כבשים ללבושך דברים שהם כבשונו של עולם יהיו תחת לשונך ולבושך אמרו לי' תנינן [בהו] עד ויאמר אלי אמר להן הן הן מעשה מרכבה והיינו דדרישנא פ' כפופה שתהא פה שלך כפופה וסתומה. שלא לדרוש מעשה מרכבה ליחיד אלא א"כ הי' חכם ומבין מדעתו. ותהא נמי פה שלך כפופה וסתומה שלא לדרוש במעשה בראשי' כדאמר בתחלת ב"ר ר' הונא בשם בר קפרא פתח תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאו'ובוז איתפרכן ואתחרשן ואישתתקן איתפרכן כד"א הנה אנחנו מאלמי' אלומים. פי' אתפרכון לשון קיבוץ כד"א מאלמים אלומים כעושין אלומים בקיבוץ כך יתקבצו שפתים הדוברות על צדיק עתק. שקר שלא יוציאו דבר מפיהם ודומה לו במס' ר"ה מתוך שנעשו פרכים שהוא לשון קיבוץ. ואיתחרשן הא כד"א או מי ישום אלם [או חרש] אשתתקן (כשומען) [כמשמעו] דוברות על צדיק עתק. על צדיק חי עולמים דברים שהעתיק מבריותיו. בגאוה ובוז. אתמהה בשביל להתגאות ולומר אני דורש במעשה בראשית. ובוז אתמהה מבזה על כבודי אתמהה. דאמר ר' יוסי בר' חנינא כל המתכבד בקלונו של חבירו אין לו חלק לעוה"ב בכבודו של הקב"ה עאכ"ו מה כתיב אחריו מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. רב אמר אל יהי במה רב טובך. ופעמים שצריך שתהא פה שלך פתוחה לדרוש כגון כל התורה שמצוה לדרוש וללמד תורה ברבים וכגון הלכות פסח בפסח והלכות עצרת בעצרת והלכות החג בחג כדאמ' בשלהי מסכת מגילה וכדתנן באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים וכדתני' שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום רשב"ג אומר שתי שבתות. ובאים כולם לשמוע דרשה אנשים ונשים וטף כדדרש ר' אליעזר הקהל את העם האנשים והנשים והטף. אם אנשים באים ללמוד נשים באות לשמוע וטף למה באים כדי ליתן שכר למביאיהם:

לעילוי נשמת רבי יצחק בן רבי משה

אור זרוע, ז'יטומיר תרכ"ב
דיגיטציה: ספריא
דילוג לתוכן