אלפא ביתא י״ד - ספר אור זרוע

תוכן עניינים

א׳ אלף ב׳ אלף במילוי אל"ף למ"ד פ"ה כדפרשי' לעיל דה' של פה ומם של למ"ד ול' של אל"ף היינו המ"ל ועוד יש לדרוש כסדרן פ"ה של אל"ף וד' של למ"ד וה' של פ"ה היינו פד"ה כלו' המ"ל פד"ה שבזכות המילה נפדו ישראל ממצרים וזה שאה"כ ביחזקאל ואעבור עליך ואראך מתבוסס' בדמיך ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי ומתרגמי' על דוכרן קיים אבהתכון קדמיי ואתגליתי למפרק יתבון ארי גלי קדמי ארי אתון מענן בשעבודכון ואמרית לכון בדמא דמהולתא ארחם עליכון ואמרית לכון בדם פסחא אפרוק יתכון כי נימולו במצרים כדכתי' ביהושע כי מולים היו כל העם היוצאים וגו' והיינו דדרישנא למשמעותא דאל"ף במילוי אל"ף למ"ד פ"ה סופי אותיות פדה ושוב ה' של פ"ה ומ' של ל' ולמ"ד של אל"ף למפרע המ"ל כלו' המ"ל פד"ה בזכות המילה פדאם ממצרים. ותו שהמילה פודה מגיהנם כדאשכחן בב"ר בפ' וירא אליו א"ר לוי לעתיד לבוא אברהם יושב על פתח גיהנם ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד בתוכה ואותן שחטאו יותר מדאי מה הוא עושה להם מעביר את הערלה מעל גבי תינוקות שמתו עד שלא מלו ונותנה להם ומורידן לגיהנם הה"ד שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו מאי טעמא שלח ידיו בשלומיו משום דחלל בריתו הא למדת שהמילה מצלת מגיהנם שאין אברהם אבינו מניח אדם מהול מישראל לירד בתוכה: ובפרק עושין פסין נמי אמר דהאי דכתי' עוברי בעמק הבכא ההוא דמחייבי דינא חדא שעתא נחית אברהם ומסיק להו לבד מן מאן דבעל ארמית דממשך ערלתי' ולא מבשקר לי' נמי חזינן התם דמילה מהניא לאפוקי אינש מגיהנם ופליגא אההיא דבראשית רבה דמסיק דאינו מניחם כלל להכנס לגיהנם מ"מ למדנו שהמילה פודה את אדם מגיהנם הילכך דרשינן אותיות של אל"ף המ"ל פד"ה כדפרישית:

לעילוי נשמת רבי יצחק בן רבי משה

אור זרוע, ז'יטומיר תרכ"ב
דיגיטציה: ספריא
דילוג לתוכן