איש ואישה - אפיקי אליהו על התורה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אפיקי אליהו על התורה איש ואישה - אפיקי אליהו על התורה

--------

א. ויאמר ה' אלקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו (ב.יח)

איתא בגמ' יבמות (סג.) אמר ר' אלעזר: מאי דכתיב "אעשה לו עזר כנגדו", זכה - עזר, לא זכה - כנגדו.

ויש להבין, מה שייכות ישנה בין העסק בלימוד התורה לבין שלום ביתו-התנהגות אשתו, אם תהיה היא "עזר" או "כנגדו"?

ב. עזר כנגדו (ב.יח)

יש לדקדק, מדוע הוסיף קרא אות כ' יתירה בתיבת "כנגדו". הרי יכל לומר "אעשה לו עזר נגדו"?

ג. זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת (ב.כג)

יש לידע, מהו שהוסיף קרא לומר: "כי מאיש לוקחה זאת"?

ד. ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל (ג.ב)

יש לדקדק, מדוע אמרה האשה "נאכל" בלשון רבים, כביכול גם אדם וגם חוה יאכלו. דצ"ב, הרי היתה היא צריכה לומר "אוכל" ולא "נאכל", שרק היא אוכלת כעת ולא בעלה?

ה. ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאשה עמה ויאכל (ג.ו)

מבואר, כי כשנתנה חוה לאדם מפרי עץ הדעת, אכל מיד, לא השתהה ולא התנגד.

ויש להבין, כיצד הגיע אדה"ר לחטוא כ"כ בקלות?

ו. ותתן גם לאשה עמה (ג.ו)

יש לדקדק, דתיבת "עמה" מיותרת היא!

ז. ויתחבא האדם ואשתו (ג.ח)

יש לדקדק, מדוע לא נקט קרא "ויתחבאו" בלשון רבים. הרי אף חוה התחבאה, ומדוע נקט "ויתחבא" בלשון יחיד?

ח. ויקרא ה' אלקים אל האדם ויאמר לו איכה (ג.ט)

צ"ב, מדוע הקדים השי"ת לפנות אל הבעל תחילה, מדוע לא פנה אל האישה אשר היא זו שהחטיאה את האדם בנוסף לחטאה היא?

ט. ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל (ג.יב)

יש לדקדק, מהו שהוסיף קרא תיבות "עמדי", "היא". דמיותרות הן?

י. האשה אשר נתתה עימדי היא נתנה לי מן העץ ואכל (ג.יב)

איתא במדרש רבה (פי"ט) - אמר ר' אבא בר כהנא: "ואכלתי" אין כתיב כאן אלא "ואכל"- אכלתי ואכל.

צריך להבין, כיצד אומר אדה"ר לקב"ה לאחר שחטא: "אכלתי"- בעבר, "ואכל"- בעתיד, וכי לא קלקל מספיק במה שכבר חטא שרוצה הוא להוסיף ולחטוא?

יא. ועפר תאכל כל ימי חייך (ג.יד)

איתא בגמ' תענית (ח.) אמר ר"ל: מאי דכתיב "אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון"- לעתיד לבא מתקבצות ובאות כל החיות אצל הנחש ואומרים לו, ארי דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל, אתה מה הנאה יש לך. אמר להם: ואין יתרון לבעל הלשון.

ואיתא ברש"י [שם] ד"ה ולך מה הנאה יש לך – שאתה נושך בני אדם והורגן, והוא אומר מה יתרון לבעל הלשון שמספר לשון הרע אע"פ שאין לו הנאה. ולפיכך מביאו הקב"ה בדין אצל נחש כדי שיתבייש מפני שהשיא אדם הראשון, ומתביישין עמו מספרי לשון הרע.

לכאורה מבואר ברש"י, כי הנחש השיא את אדם הראשון לחטוא. וצ"ע, דהרי הנחש השיא את חוה לחטוא, ולא את אדה"ר?

יב. והוא ימשול בך (ג.טז)

יש לבאר כוונת הפסוק!

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של המשגיח הג"ר ירוחם ממיר זצ"ל בספרו דעת תורה [שמות ביאורים עמ' רעח] וז"ל - וענין זה של השתלשלות הבריאה, מתחילת האצילות עד אחרית העולמות, אמנם הוא סוד כל הבריאה וקיומה, והיא אמנם חכמה גדולה ורבה, אשר רק אדה"ר אשר חכמתו מרובה מן המלאכים, הוא לבדו ידע התייחסות כל דבר לרעהו ואיך להכיר בזה מהותם וצורתם ולהגדירם בשם.

כשאדה"ר אמר (בראשית ב.כג) "זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת", אל נדמה כי זה דבר פשוט, חכמה עמוקה מחכמת סוד ההשתלשלות מונח בזה, היינו להודיע כי השתלשלות האשה היא מאיש, ואשר אמנם רק אדם ידע מזה. עכ"ל.

ויש להוסיף את דברי הג"ר חיים ויטל בעניין זה, ואל"ד - צריכים בני הזוג לדעת - כי בעל ואישה הינם נשמה אחת ממש, נשמה אשר התחלקה קודם לידתם לשני חלקים אחד הפך לדיכרא - זכר, והשני - לנוקבא, הזכר הוא הנותן והנקבה היא המקבלת.

ולכשינשאו יחד יהיה האיחוד אף בעוה"ז, של שתי הנשמות אשר בעצם הינן נשמה אחת המחולקת בשני גופים.

ממילא כאשר אחד מבני הזוג פגום מכח השתלשלות הקשר בין בני הזוג, פגם באחד ודאי יהיה ניכר ואף יוכל להיוולד בבן הזוג האחר. לכן כאשר הבעל אינו מנוקה מעוון אין צורך בבדיקת המים, שהרי פגם הבעל מגלה על פגם האישה - החלק השני בנשמתו המשותפת.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיות א' וב' מתורצות – אעשה לו עזר כנגדו? זכה - עזר, לא זכה - כנגדו. כי השתלשלות האישה מן האיש, ומרגישה היא אם "זכה" בעלה בקיום התורה והמצוות. אז, ממילא נהפכת היא בפנימיותה להיות "עזר", אך ח"ו אם "לא זכה"- ממילא אף היא תהיה בבחינת "כנגדו".

לזה, יתרה התורה אות כ' בתיבת "כנגדו", כביכול, כמו נגדו. לרמז כי האישה הינה כאיש מכח השתלשלותה ממנו.

לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – מבאר הג"ר ירוחם: "כי מאיש לוקחה זאת"- היינו, כי חכמה עמוקה מחכמת סוד ההשתלשלות מונח בזה, היינו להודיע כי השתלשלות האשה היא מאיש, ואשר אמנם רק אדם ידע מזה.

לפ"ז גם הקושיות ד'. ה' וו' מתורצות – דקדקה האישה באומרה: מפרי עץ הגן "נאכל"- בלשון רבים ולא אוכל בלשון יחיד. כי ידעה היא, כי היא ואדם הינם שורש נשמה אחד, לכן ממילא כאשר פוגמת היא באכילת עץ הדעת, אין היא בבחינת "אוכל" אלא "נאכל"- כי פוגמת היא אף בשורש נשמת בעלה.

לזה אמרה התורה: "ותתן גם לאישה עימה", ויתרה התורה תיבת "עימה". לרמז, כי כביכול "אישה"-בעלה "עימה" כי נשמה אחת משותפת להם.

כעת מובן, כיצד חטא האדם כ"כ בקלות באכילתו מעץ הדעת, ולא השתהה. היות והיה כבר פגום בנשמתו באותו חטא אשר חטאה חוה אשתו, לכן חטא הוא עצמו שוב בקלות, כי השתלשלות האישה מן האיש.

לפ"ז גם הקושיות ז' וח' מתורצות – דקדקה התורה באומרה: "ויתחבא" האדם ואשתו, ולא נקטה "ויתחבאו". ללמדנו, כי האיש ואשתו נשמה אחת להם, לזה כשהתחבאו מפני ה', נחשב כי "ויתחבא"- נשמה אחת התחבאה מפני ה'.

אף כאשר קרא ה' אליהם, קרא אל האדם תחילה. ללמדנו, כי פגימת האישה היא פגימת הבעל, כי שניהם נשמה אחת המשותפת לשניהם.

לפ"ז גם הקושיות ט' וי' מתורצות – דקדק אדה"ר באומרו: האישה אשר נתתה "עימדי"- הנשמה המשותפת שלי בחלק האישה-עימדי. "היא"- החלק שלה הוא אשר החטיאני לאכול מפרי עץ הדעת.

זהו שאמר אדה"ר לקב"ה: "ואכלתי" ולא "ואכל"- דהיינו, אכלתי ואכל, כי התכוון לומר, שחטאו הגיע מכח ה"אכלתי"- בעבר, בחטא האישה אשר כבר פגמה בנשמתם, "ואכל"- שוב כאשר אכלתי אני בעצמי לאחר שכבר נפגמה נשמתי [ע"פ תירוץ שני במתנות כהונה].

לפ"ז גם הקושיא הי"א מתורצת – דקדק הרש"י באומרו: כי הנחש "השיא את אדם הראשון" ולא את חוה, כי כאשר החטיא הנחש את האישה ממילא החטיא אף את האדם, שהרי השתלשלות נשמת האישה מן האיש.

ולפ"ז גם הקושיא הי"ב מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי "והוא ימשול בך"- דהיינו, מלשון "משל ונמשל", כי מכח היותם נשמה אחת, קשורים הם ברוחניותם כמשל ונמשל, המשתלשלים זה מזה.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט''א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א - שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן