תשובות רפואיות, תשובות ר' משה פיינשטיין, תשובה חדשה

הגדרות לקביעת המוות

משה פיינשטיין ר״מ תפארת ירושלים בנוא יארק
בע"ה
ר״ח כסלו תשמ״ה
למע״כ ידידי הנכבד מוהר״ר ד׳׳ר ש. ש. בנדי שליט״א, נכדו של האי גברא רבה, הגאון מוהר׳׳ר יוסף ברויאר זצ״ל, בברכת שלום וברכה וכט״ס.

אחדשה״ט,
הנה נכדי, הרה״ג מרדכי טענדלער שליט״א, דיבר לי באריכות בכמה מהספיקות והחקירות שנתחדש אצל ידידי, מחמת הפסק שערכאות הראשיות בנוא יארק הכריעו, לקבל ״מיתת המוח״ כהגדרת מיתה. למעשה, כפי ששמעתי מחתני, הרב הגאון מוהר״ר משה דוד טענדלער שליט״א, הערכאות רק קבלו הגדרה שגם מוצדק לדינא, הגדרה שקוראים ״ההארבערד קריטיראי״ שנחשב ממש כ״מחתך ראשו״ ר״ל של החולה, שהמוח כבר, ר״ל, ממש מתעכל. והנה, אף שהלב עדיין יכול לדחוף כמה ימים, מ"מ כל זמן שאין להחולה כוח נשימה עצמאית, נחשב כמת, וכדביארתי בתשובתי בא״מ יו״ד ח״ג סימן קל״ב. במקרה שאיזה בית חולים, או איזה מדינה, יתחיל להחשיב כמתים גם חולים שלדינא חיים, ויתחייבו הרופא שמטפל בחולה זה, לצוות שיסלקו החולה ממכשירי נשימה, הנה מעצם הדין, נחשב כ״חד עברא דנהרא״, שהרי בלעדו, יש עוד רופאים שכך יצוו, ומ״מ עדיף שיסלק עצמו מטיפול החולה, וישאר ביד הבית חולים לצוות כרצונם.

אבל במקרה שזה חולה יהודי, מחוייב הרופא וה״ה שאר יהודים, לעשות כל שביכלתם להצילו, אף שרק מצילו לכמה ימים, שהרי כבר הוי כגוסס, וגם אם הצלה זו יתחייב הרופא להוציאו הון רב, לשלם להמשכת המכשיר, נשימה ושאר טיפולן, מחוייב כך לעשות, וכפי הגדרים של הארכת חיי שעה. ואם יהיה איבה, יהיו מחוייבים כך לעשות גם לגויים. ואסיים בברכה שנזכה בקרוב לקיומו במלואו של ״אני ה׳ רופאיך״ בביאת משיח צדקינו.
בידידות,
משה פיינשטיין