תורת הבית הקצר, הבית השישי, השער הרביעי

השער הרביעי: הכל כשרים ליתן לידים ואפילו זב וזבה והעכו"ם לא פסלן נדה וזב וזבה והעו"ג הכל מטמאין כלי למשא אלא לאוכלי תרומה אבל לא לאוכלי חולין. נתן הכלי בין ברכיו או בין אצילי ידיו והרכינו עד שנשפכו המים מכחו על ידיו ידיו טהורות היו מים מקלחין מן הסילון שיש בו בית קיבול של רביעית או מן הנקב שבחבית או שהטה אותה על צדה וכיוצא בו ונטל ידיו מן הקילוח או ששפך הקוף על ידיו יש מי שאוסר ולומר שאין נוטלין אלא מכח אדם. ויראה לי שאין צריך כח אדם וכן יראה לי מדברי קצת גדולי הגאונים ז"ל שאין מעכב בנטילה אלא דברים אלו כלי ושיעור ומראה ומלאכה כמו שבארנו הנוטל צריך שיכוין שהוא נוטל לאכילה נתכוין הנוטל ולא נתכוין הנותן או איפכא ידיו טהורות. נטל ידיו שחרית ונתכוין להיות נטילה זו עולה לו לכשיאכל לאחר שעה ולאחר שתים ושלש ושמר ידיו ולא הסיח דעתו מהן ידיו טהורות במה דברים אמורים במקום דחוק במים אבל במקום שהמים מצויין הרבה כל זמן שרוצה לסעוד צריך ליטול סמוך לסעודתו. ויש מי שאומר דבין כך ובין כך ידיו טהורות. ונוטל בשחרית ומתנה עליהן לכל היום ונראין דבריו :

_