שקל הקדש, שער המלך

אנוש מלך יהי תובעו ושונאו מאד יצר וארצו חיש תקיאו,
ירא האל כאשר יאות לגודלו, ובמלך דבק ושמע בקולו.

דעה כי דת ומלך לאחדים, שני אחים בכל משמר ומחזה,
ואין כח בזה לעמוד בלא זה, ולא לזה להתקיים בלא זה.

דורה בעיר מלך / נורא, ובה שופט
צדק, ובה נהר / לא יכזבו מימיו.
גם בה יהי נמצא / שוק, וחכם לבב,
רופא לכל חולי / מכיר בכל מומיו.

מלך ואש שוים בכל עניין, / אם תרחקה מהם תצטרכה להם,
אם תקרבה השמרה מהם, / פן ישרפוך חיש בגחליהם.

אם המלך ירב אותך, / גם עיניו אותך ישגיחו,
אל תפן בו, ודבריך / המעיטם, כי לא יצליחו.

מלך במשפט יעמיד ארץ, כי כל עבדיו באמת ינחם,
טוב מזמן ישבע, ואור פניו טוב מתבואות רב ומלחם.

הרע אשר במלכים / מפחיד אנשים ישרים,
הרע אשר בנסיכים / הוא המחסר נדרים,
יסית וידיח חבירו / הרע אשר בחברים,
ארץ ושבעה ובטחה / אין בה שנאת מגורים.

אם יעשוק אדם חברו, / הוא יעמוד
לזעוק אלי השר / ואל המלך,
אם יחמוס אותו, ודינו / הוא יעשוק
מלך, למי יצעק ואל מי / יזעק ואנה ילך.

אל תעמוד בפני / מלך בעת כעסו,
כי כארי יטרוף / גם היקום יחטוף,
סור מפני גשם / אל הר והמלט,
אל תעמוד בפני / נהר בעת ישטוף.

בחברת המלכים / עוז וכבוד
לאיש משכיל, / ועל ראשו כתרים,
אבל דומה להר / תלול ונישא,
מגדים בו נרדים / עם כפרים,
ובו נוה ורבצה לנחשים, / וכל חיות אריות עם נמרים,
עלייתו מאד קשה, ואמנם / עמידתו כעומד על קברים.

אם יהיה השר / משנא לך וצר,
אל תבטחה / אל אהבת המלך,
כי אהבת השר / תהפך את חמת
מלכו והנצל / ובטח ילך.

על דברת שבועת אלהים / לחולק אשקה רגלו וידו,לבל אומרה כבד פיהו / בהתבונן ספר בתיו ו י ד ו.