שקל הקדש, שער בחינת האוהבים והתנצלותם ומחילתם

זה יקרא אוהב נאמן / המתנדב לקראתך,
עם הונו עת חסרונך, / ובנפשו יום צרתך.

אכן בזאת תבחן אנוש / חברתך,
אם תחלוק עמו / ותכעיסהו,
ובעת גדול כעסו / יהודה האמת,
שימו עלי לבך / והקריבהו.

אל תבטחה על איש / יהודך בעת
צורכו, ויש לו / ממך תוחלת,
אך כאשר יודה / ויפארך
עת תמנעה לו תת / ובל משאלת.

שלשה נבחנו / על יד שלשה,
למד אותם / ולא תשוב לכסלה,
אנוש עניו בעת / כעסו, וגבור
במלחמה, ואוהב / את שאלה.

בעת שתאהב דבר יכסה לך מומין אשר היו לפנים,
ועת תשנא לכל דבר יגלה לך מומיו ואם המה צפונים.

אל תחשוב עון עלי אדם / יתנצלה ממך בדברתו,
כן לאשר הודה מחול וסלח / פשעו וחטאתו ואשמתו.

אנוש אינו מאמין / בעת התנצלות,
וגם אינו מוחל / בשעת הודאה,
חשוב את אהבתו / כאלו לא היתה,
ואכן את רחוקו / מאד רחקה באה.

בעת יתנצלה אוהבך / לחובו או לקוצר יד מחול לו,
ודע כי המחילה מנתיבת / אנוש נדיב ומדעו ושכלו.

דין כל אדם יחטא לזכות / טרם יתנצל ממך,
גם אל תחשוב עליו רעה, / כי אם יזכה יאשימך.

אל יתעכב עמך חוב איש / כי עד יום התנצלותו,
כי האחד ברור, גם השני ספק, / יבין אותו.

לא תמצאה עצל כעצל מקנות / האוהבים אליו מאד נחברים,
יותר מאד עצל אשר קנם ואבד / אהבתם וכעת נפזרים.

קבל אנוש בא לך להנצל, / אם האמת אתו ואם שקר,
כי כאשר יכנע לפניך, / לפני בני איש אותך מוקר.

ממרה את פיך בגלוי / אל עין [כל] מקל יקרתך,
אכן מקלך בסתר / מראה כי יש לו פחדתך.

תמחול לפשע ואשם לנבלים, / כמו תמחול ותסלח לאצילים.

לאיש תן ממך מנע שאלה, / ואם הרע לך תן לו מחילה.

הודה עונך, ואז בקש למחול על כל זדוניך,
כי אם תהי כופר ולא תודה, נחשב לך כפל עוניך.

סלח ומחול לפשע אוהבך, ואל תתגל בריב עם אויבך.

אם (תהיה) תמחל לאיש תתענגה,
אך אם תהיה נוקם ונוטר תדאגה.

טרם עשות מעשה חשוב עליו / הכי עוד יש בידך לעשותו כח.
או אם תצוה להרוג איש אין יכולת בך לגופו אך לחזיר הרוח.

אדם אשר חטא (ל)כל ימיו, / ויחטא פעם חבירו לו,
איכה יהי כועס, ולא יזכור / כי יזכרה חטאו וכל מעלו.

אם את תדבר בחבריך / ברבות דבריך ומליך,
אל יהיה קשה בעיניך / אם דברו הם על פעליך.

מחול לאשר חטא והודה, / וכן תמחול וכפר נא ותסלח,
ושער זה בעת תמנה חרוזיו, / במספריו תהי מונה ספר ל ח.