שפת אמת, דברים, ראש השנה ז׳

תרל"ח

ב"ה ר"ה בקיצור

במדרש לעולם ה' דברך נצב בשמים כו'. כי לכל הדברים יש שורש למעלה וכפי התדבקות הכל בשורש נמשך חיות חדש. וזהו בחי' תקיעת שופר כי בשורש יש התפארות לכל הדברים כמ"ש וירא אלקים כו' כל אשר עשה כו' טוב מאוד כו'. והנה בחג השבועות הוא בחי' עץ החיים. אמנם ר"ה בחי' תיקון עץ הדעת טו"ר והוא בחי' המשפט והדין. ולכן תשרי מאזנים שיש שם ב' הבחי' ימין ושמאל. ותקיעות שופר לעורר התדבקות הראשון שהי' קודם החטא כמ"ש בגמ' משור פר משופר כו'. ולכן כתב בזוה"ק כי מי ששומר ספירת העומר וחג השבועות כראוי א"צ לבוא במשפט בר"ה ע"ש בפ' תצוה. כתבנו בספר החיים היא החיים הברור בלי תערובות:

ענין מלכיות זכרונות שופרות שתמליכוני עליכם יעלה זכרוניכם לפני בשופר. הוא לקבל כל אחד מישראל על עצמו בר"ה עול מלכות שמים. והיא למסור נפשו בג' עבירות ע"ז ג"ע וש"ד. והם בחי' בכל לבבך נפשך מאודך. קבלת עול מלכות הוא נגד ע"ז וזכרונות נגד ג"ע ושופרות נגד שפיכות דמים כי בצלם אלקים עשה [את] האדם. ובכל לבבך הוא ג"כ עבודה שבלב כי בע"ז עונשין גם על המחשבה כמ"ש תפוש את בני ישראל בלבם. ואמת כי ענין ע"ז אין לו שיעור וכפי עבודה שבלב אדם כך נקרא אצלו עבודה זרה דבר שזרה לו כו'. ובכל נפשך הוא הרגשת הנפש והוא בחי' זכרונות ג"ע כידוע. ובכל מאודך הוא תיקון כ"ד שחוץ מאדם והוא קנאת איש מרעהו. וכפי מה שמוסרין כל מאודו בעבור ה' על ידי זה נכנס בכלל ישראל וניצול משפיכות דמים ואביזרייהו. והוא עיקר התפארת ישראל אשר בך אתפאר: