א
תרנ"ז
ב
למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי. כי עיקר יציאת מצרים היה מה שנתעלו בנ"י להיות בני חורין שלא להיות מקושר בגשמיות הטבע. והגם דכ' זכרתי לך חסד נעוריך כו' לכתך אחרי במדבר. מ"מ היה הכל בהמשכות הקב"ה כמ"ש משכני אחריך נרוצה. וכ"כ לכתך אחרי דייקא. רק שבחן של ישראל שהם כלים להתמשך אחריו ית"ש, אבל עיקר הכח קבלנו ביצ"מ. וע"ז מברכין ופדיתנו מבית עבדים שעוה"ז נק' בית עבדים. אבל לבנ"י כתיב ושמתי מקום לעמי כו' ושכן תחתיו כו'. והוא כמ"ש בש"ק ראו כי ה' נתן לכם השבת כו' שבו איש תחתיו. פי' תחתיו קאי על ה' הנזכר מקודם. וכן פי' בזוה"ק אל יצא איש ממקומו כמ"ש ברוך כבוד ה' ממקומו ע"ש. וזהו פריסת סוכת שלום בשבת ובסוכה:
ג
סוכות זמן שמחתינו והוא מעין עוה"ב. כי בעוה"ז אין השמחה בשלימות כדכ' ישמח ה' במעשיו לעתיד כמ"ש ז"ל שמח לא כתיב אלא ישמח. דכ' אור זרוע לצדיק הוא בעוה"ז שהוא חושך ולא אור רק ע"י המצות נמשך אור זרוע לצדיק. אבל לישרי לב שמחה הוא כשיהי' מתוקן כל העולם כמו שהיה מקודם האלקים עשה את האדם ישר. ואז יהיה השמחה בשלימות. אבל בנ"י זוכין להתגלות להם מעין העתיד לבוא וזהו בכח התשובה. ואלה הג' מועדות הם בחי' ג' שמות בנ"י יעקב ישראל ישורון. יעקב הוא בבחי' המלחמה עם עשו. ולכן זמן חרותנו הוא רמז לשם יעקב לצאת מן המאסר והשיעבוד. וזמן מתן תורתנו הוא בחי' ישראל לי ראש להתדבק בעץ החיים. וישורון זמן שמחתנו רומז לעתיד שיתיישר כל העקמומיות ע"י בנ"י. ולזה צריכין בסוכות הגנה ומקום מיוחד:
ד
ולקחתם לכם כו' דכתיב שובו אלי ואשובה אליכם. פי' בתקונים כי ע"י החטא מסתלקין הנשמה ורוח וכשחוזרין בתשובה הקב"ה מחזיר לנו הנר"נ ע"ש ד' קכ"ד ב'. ומתקיים בסוכות ואשובה אליכם. וזהו ולקחתם לכם לעצמכם כי יוכל כל אחד לקבל הנר"נ השייכים אליו. וכן הוא ההבטחה בפרשת התשובה ארפא משובתם אוהבם נדבה. וכ"ז מתקיים בחג הסוכות שהוא רומז על האהבה. וקח טוב פרש"י למדנו דרך הטוב. וזה מתקיים בלקיחת הד' מינים ולקחתם לכם. שהוא הדעת היורד בחג הסוכות שיוכל כל אחד להכיר את מקומו כמ"ש ולידע איך שמך נקרא עלי. ובזה מתפרש ג"כ המדרש ראשון לחשבון עונות. דהעונות הנעשים בין יוהכ"פ לסוכות אין מעכבין חזרת הנר"ן לבנ"י מה שנסתלק ע"י החטא מוחזר בחג הסוכות. לכן הוא ראשון לחשבון עונות ודו"ק:
ה
להו"ר. איתא במד' כי הראה הקב"ה למשה אוצר מתן שכר לצדיקים והראה לו אוצר גדול מכולם וא"ל שהוא אוצר מתנת חנם מי שאין לו אני נותן לו מזה. וכן ביום הזה שנושעים בו אפילו אותן שאין להם טעם וריח רק מה שיודעין שאין להם. לכן נקרא הושענא רבה. ובאמת הכל צריכין לאוצר הזה כי השכר לפי המעשה יש לו קצבה. וכשבאין למדריגה גדולה צריכין לזה האוצר של מתנת חנם. ואפשר שזה ערבה שבלולב. אבל ערבה בפ"ע הוא למי שאין לו באמת כלום כנ"ל:
שפת אמת
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…