שפת אמת, דברים, כי תצא כ׳

תרנ"ח

במדרש כי יקרא קן צפור לוית חן הם כו' בכ"מ שתלך המצות מלוות אותך כו'. עיקר תכלית המצות לחבר הגוף אל הנשמה כי הוא לבוש וציור אל הנשמה וע"י המצות מוציאין מכח אל הפועל זה הציור והוא החן כמ"ש ויהי נועם ה"א עלינו. וכ' תמשילהו במעשי ידיך. כי הנשמות מ"י של הקב"ה כמ"ש ונשמות אני עשיתי. והאדם מושל על הנשמה שיכול להוציא כחות הנשמה אל הפועל. עוד פי' תמשילהו כי הגוף ציור ומשל ומלבוש אל הנשמה כמ"ש אין צייר כאלקינו צר צורה תוך צורה כי ציור הגוף מעין ציור הנשמה. אכן עוד פי' ת' במעשי ידך ממש כמ"ש אשר קדשנו במצותיו כי המצות הם הנהגת מלכותו ית"ש ונמסר לבנ"י כפי מה שמקיימים למטה כך נעשה בשמים. דכ' נעשה אדם בצלמנו כדמותינו החילוק בין צלם לדמות כי צלם הוא ציור הפנימי הקבוע ודמות הוא ציור הנראה וכמו כן באדם מלבד שנעשה בצלם אלקים. אף גם זאת כל הפעולות והתנועה שלו צריך להיות כפי הנהגה עליונה זהו תמשילהו במעשי ידך כמ"ש בזוה"ק שמא דקב"ה סתים וגליא וכמו כן התורה וכמו כן בנ"י. ועל ב' אלו הם ב' בריתות אות המילה רמז על הצלם שקבוע לעולם. ואות תפילין ושבת רמז לדמות ופעולות האדם וזה שורש המצות. וע"ז כ' כח מעשיו הגיד והמשיך לעמו. ולכן כשרוצין לגלות מדת הרחמים למעלה מזמנים לאיש ישראל קן צפור כדי שיתעורר רחמים על ידו כמ"ש בזוהר כי הכל נעשה באמצעות איש ישראל כנ"ל:

בפסוק מוצא שפתיך תשמור אחז"ל מ"ש מ"ע תשמור מל"ת. הרמז כי כל תרי"ג מצות תלוין בזה כי עיקר חיות הנשמה בפה כמ"ש ויפח באפיו כו' לנפש חי' רוח ממללא. וע"י המצות נפתח חיות הנשמה וע"ז כ' אשר יעשה כו' האדם וחי בהם שנעשה נפש חי'. ומ"ע לפתוח הפה. ומל"ת לשמור שלא יתפשט כח הנשמה לסט"א ח"ו וזה עיקר כח איש ישראל כמ"ש ואשים דברי בפיך וזה ניתן לבנ"י במתן תורה. ז"ש כאשר נדרת לה"א כמ"ש אשר דיבר ה' נעשה שקיבלו בנ"י על עצמן לברר הנהגת הש"י בעולם דבר ה' היא הנהגה שלו והיא נגנז בתורה בעשרה מאמרות ועשרת הדיברות. נדבה אשר דברת יתכן לרמוז על הקדמת נעשה לנשמע שהיא נדבה ברצון טוב ביותר למעלה מן הטבע. [ויובן שפיר לפמ"ש בענין הקדמת נעשה לנשמע]: