א
תרמ"ז
ב
בפסוק הואיל כו' באר. בשבעים לשון פירשה להם. וזה הי' הכנה לכבוש הע' אומות כי בוודאי יש שורש לכל אומה ע"י השר שלו ואיתא במד' לאסור מלכיהם אלו השרים שלמעלה ונכבדיהם מלכים שלמטה ע"ש [*במד' סוף שיה"ש] ומקודם כתיב רוממות אל בגרונם והיינו לכבוש השרים שלמעלה ועי"ז וחרב פיפיות בידם להרוג אותן שלמטה. וכן איתא בחרתנו מכל העמים ורוממתנו מכל הלשונות שיש לכל אומה לשון מיוחד. וביאור הענין כמ"ש חז"ל בפסוק ה' מסיני בא שהחזיר מקודם לכל האומות כו'. וביארו ז"ל שמזה עצמו שלא קיבלו בא וזרח לישראל ע"ש ובזוה"ק. וכמו כן דרשו במד' כאן מוכיח אד' אחרי חן ימצא ממחליק לשון ודרשו על ההפרש שבין נבואת מרע"ה כו'. והענין שכמו שיש תורה שבכתב ושבע"פ והיינו החלק שהקב"ה נותן לנו התורה. וחלק הקבלה שבנ"י מוכנין לקבל. ובאמת ס' משנה תורה הוא על הכנה של קבלת התורה כנ"ל. ובב' אלו לקחו בנ"י הכח משאר האומות שכביכול החזיר הקב"ה ליתן להם התורה והי' נמצא להם חלק משהו בצד הנתינה ולא זכו לזה וניתן לנו. וכמו כן עתה הוצרך ליקח מהם מה שהי' נמצא להם חלק הקבלה והוא ענין נבואתו של בלעם הרשע. כי הנבואה הוא בחי' הדיבור ניב שפתים והיא הקבלה מה שיש להנביא כח בפיו להוציא דברי נבואה. וזה הכח ניטל מהם עתה. וחן ימצא ממחליק לשון הוא ג"כ כנ"ל שמחליקת לשונו של אותו רשע נמצא החן למרע"ה. ולכן אחרי הכותו כו'. שבוודאי הי' נמצא שרשים גדולים באלה המלכים סיחון ועוג ובלעם. ואחר מפלתן נמסר כל הלשונות וכחן של השרים שלמעלה ביד מרע"ה ובנ"י. וכמ"ש ויירש זרעך כו' שער אויביו והם הע' שרים שלמעלה ובכח זה ירשו א"י שלמטה. ולכן ע"י עזיבת התורה נתגרשנו משם כמ"ש במד' איכה שם על עזבם את תורתי. כי כל כחן של בנ"י בתורה ומצד השורש שיש לכל המקומות בתורה ירשו החלק שלמטה. וכשעזבו התורה ממילא אבדה הארץ. וז"ש וכרות עמו כו' לתת כו'. הוא השורש בשמים שזכו האבות בזה. אחר כך לתת לזרעו הוא חלק א"י שלמטה כנ"ל:
ג
במדרש איכה ישבה בדד. מושיב יחידים ביתה כו' קודם שנגאלו בנ"י היו הם יחידים והשכינה יחידה וכשנגאלו נעשו הומיניא אחת וכשגלו חזרו כ"א יחידי ע"ש בפתיחתא. והענין הוא כי מגלת איכה היא ג"כ מכלל התורה. וגם זה עדות על בנ"י כי הם עתה פלג גופא. ובאמת אין לנו מציאות בגלות בחסרון א"י ובהמ"ק. וז"ש איכה ישבה כי כך צריך להיות בכל איש ישראל שלא ימצא לו מקום כלל בגלות. ובכלל ישראל וודאי כך הוא. וז"ש מוציא אסירים בכושרות דרשו חז"ל בכות ושירות ע"ש. וכמו כן בחיבורן של בנ"י עם השכינה שהגם שאנו בגלות והחיבור נפסק. מ"מ עדות היא מצד הבכי' כמו שהי' בזמן המקדש מצד השירה. וז"ש נהפך לאבל מחולנו כמ"ש במ"א שיש עבודה עתה מצד התשוקה ורוב אבלות כמו שהי' אז בשמחה ובמחולות וזה היא מגלת איכה. כמו מגלת שיר השירים. זה בכות וזה שירות. כמו שהיא בזיווגים שלמטה בכושרות:
שפת אמת
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…