שפת אמת, בראשית, נח ט״ז

תרמ"ו

ב"ה

במד' הוציאה ממסגר נפשי כו' יכתירו צדיקים כו' דכתיב ויסגור ה' בעדו דאיתא בזוה"ק נח הוא שבת מנוחה. דכ' ימי המעשה יהיה סגור. בשבת יפתח ובחודש יפתח. שבת הוא הביטול אליו ית' שהוא השורש. ועי"ז מושכין הארת הנשמה יתירה וביום החודש יפתח הוא בכח התחתונים לעורר התחדשות. והוא הדרך שחידשו אבותינו. לכן החודש הזה לכם כתיב והיא הנהגה שנמסרה ביד בנ"י כמ"ש ישראל דקדשינהו לזמנים. ומקודם הי' בכלל נח איש צדיק. דמקודם כ' ביום השבת יפתח. ואח"כ ביום החודש. וכן הקדים הקב"ה השבת למועדות תחלה למקראי קודש. שע"י הקדמת השבת קודש זכו בנ"י אח"כ למקראי קודש שהם המועדות. וז"ש הוציאה כו' שהוא בעזר שלמעלה. שבת נק' מתנה. להודות את שמך כמ"ש בשבת טוב להודות לה'. בי יכתירו צדיקים שהוא הי' הראש והכתר לבחי' הצדיקים כנ"ל:

בענין דור הפלגה שע"ז נאמר זכור ימות עולם כו' יצב גבולות עמים למספבנ"י. שבאמת כח האחדות גדול מאוד לעורר כח השורש מן השמים. אך שצריך להיות לשם שמים. וזה נמצא רק בבנ"י שהרי דור הפלגה התאספו כולם ולא עלתה בידם. רק לבנ"י חלק ה' עמו ניתן כח האחדות וזהו הבנין ודאי הי' דבר גדול רק דכ' ונעשה לנו שם. ולא הי' כנסי' לשם שמים ולא נתקיים. ובבני ישראל נתקיים אח"כ בבנין המקדש. כי ביהמ"ק לא הי' בנין עצים ואבנים בלבד. רק שע"י התחברות בנ"י שכל איש ישראל יש בו איזה חלק וכמ"ש בונה בשמים כו' ואגודתו על ארץ. וכ' ירושלים הבנוי' כו' ונעשה בנין למטה ע"י נפשות בני ישראל שיש בכל אחד אות או נקודה כמ"ש כל הנקרא בשמי כו' וזהו נקרא לשם שמים שיחול על הכנסי' שמו ית' כמ"ש אם ה' לא יבנה כו' וע"י בנין המקדש נתעלו להיות דבקות לנפשות בנ"י בעולם העליון כמ"ש ששם עלו כו'. ורמזו חז"ל בפסוק עלה נעלה אפילו אומר עשו סולמות ועלו לשמים נצליח כו'. והרי זה ממש כמאמר נבנה עיר וראשו בשמים כו' רק ע"י שהי' לשם שמים נתקיים בידם: