שפת אמת, בראשית, וישב י״א

תרמ"א

ב"ה

במדרש בזעקך כו' כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו כו'. הענין הוא עפ"י המשנה כל כנסי' שהיא לשם שמים סופה להתקיים כו'. כי ראינו עשו ישב אצל אביו בארץ כנען ובסוף וילך אל ארץ כו'. כיון שלא הי' כוונתו לשם שמים. ויעקב אע"ה שהי' כל הימים האלו מפוזר ונרדף. ובסוף נתישב במקומו. כיון שכל הילוך שלו הי' כדי לבוא לישוב זה לבסוף. ומצינו עוד. מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים. היינו שהרצון לשם שמים עושה במחלוקת טובה יותר מהכנסי' שאינה לשם שמים כנ"ל לכן אף שנראה שיעקב נתקוטט עם עשו ולבן. מ"מ מהסוף רואין שהיה כוונתו לש"ש בלבד. וז"ש הנביא בזעקך יצילוך כו' שהוא בתוך התוכחות. לומר שהכל תלוי בהמכוון. כי באמת נמצא העזר בכל מקום. בפרט בבנ"י כמ"ש ממנו פנה ממנו יתד. רק שצריך להיות המבוקש והכינוס כראוי אל האמת. וכשנמצא ישועה ע"י הקיבוץ הוא סימן שהמכוון לשם שמים. וז"ש בזעקך יצילוך קבוציך. בארץ מגורי אביו הוא הדביקות עד ההתחלה והשורש וזהו ענין השבת כמ"ש במ"א רמז וישב יעקב בחי' השבת שבא אחר ימי המעשה אם הם פונים ליום השבת כנ"ל אז הוא כנסי' לשם שמים. ופירוש כינוס בניו הוא על כל דורות האחרונים ג"כ. כי כל מעשה האבות היו עושין לדורות עולם. ואמת כי זה תלוי בזה. כמו שהיו מעלין מעשיהם עד שורש העליון וההתחלה. כן היו מקשרין עד סוף כל הדורות. לכן נקראו אבות שהם קיום הבנים. וגם זה אמת כי כמו שכחן של בנ"י מאבות כן זכות כל דורות בני ישראל הלכו עם האבות. וז"ש כינוסו וכינוס בניו הצילו כו'. לכן נעשה מכל מעשיהם תורה שהכל דרך ולימוד לבנ"י. וכל המקומות שעברו בנ"י אח"כ הי' הכל בשורש האבות קצת מזה. ובמדרש לא שלותי מלבן ולא שקטתי מעשו ולא נחתי מדינה ויבא רוגז של יוסף. הם בחי' הד' מלכיות שעברו בנ"י אח"כ עד היום. והענין שיש ג' עבירות שצריכין למסור נפשו עליהם ע"ז וש"ד וג"ע. לבן ע"ז. עשו רציחה. צרות דינה ג"ע. אח"כ רוגזו של יוסף הוא לשה"ר ושנאת חנם ששקול נגד ג' העבירות ולכן הי' זה צער קשה יותר מכולם. ויש כמה פרשיות מענין זה. כמו כן שנאת חנם האריך גלותינו המר עתה יותר מכל המלכיות. ולכן בודאי נמצאו בפרשיות אלו כחות ועצות. וע"י העסק עצמו בלימוד פרשיות אלו הוא מפתח לגאולה כנ"ל. ואיתא כי אורך הגלות על ענין מכירת יוסף ע"ש בזוה"ח. ויש להבין היעלה על הדעת כי אנחנו נענשים בעבור השבטים ח"ו. הלא נודע כי כל קיום שלנו בזכות האבות והשבטים שהם עדות לישראל. רק הפי' ששנאת חנם שלנו עשה פגם גם בשורש השבטים. ובלי ספק אין אנו מבינים שנאה שהי' ביניהם. כי נעשה מכל מעשיהם תורה. ורק בנו יש שנאת חנם ממש. ואז בשורש הי' מעין חטא זה. לכן אנחנו עונותיהם סבלנו. ועמ"ש פ' דברים בשנה הקודמת:

במדרש בחבלי אדם אמשכם כו'. כי היה ירידת אבותינו למצרים בסיבת יוסף. והענין הוא כי כל מחשבותיו ית' אלינו. כי רצה השי"ת להיות התחלת הגלות בזמן השבטים. כדי שיהי' הכנה לגאולה כמ"ש כבר בפסוק ואוהבי שחרו מוסר ע"ש פ' שמות. אכן לא היה בכח מצרים לשלוט על השבטים בפרט על יעקב אבינו הקדוש. לכן הי' מוכרח להיות סיבה זו שימכרו השבטים את יוסף ובכחם התחיל הירידה למצרים. וגם ע"י שהי' יוסף הצדיק הגורם הי' זה עצמו מפתח לגאולה בצדקתו של יוסף: