שפת אמת, בראשית, וירא כ׳

תרנ"א

ב"ה

במדרש ואחר עורי נקפו זאת כו'. מהיכן הי' נגלה כו'. דכתיב וירא האור כי טוב ויבדל ראה שאין העולם כדאי וגנזו לצדיקים. וידוע כי האדם נקרא עולם קטן כי הוא כולל כל הבריאה א"כ יש בו מאור הטוב אבל הוא נגנז ואברהם אע"ה בצדקתו זכה שנפתח לו הפתח ע"י חותם ברית קודש כמ"ש במד' סוד ה' ליריאיו. ואמר הקב"ה המכסה אני מאברהם שהגם שעשה הקב"ה להיות העור מכסה על הפנימיות. נמסר לו המילה לפתוח שערי הקדושה. שע"ז נאמר אור זרוע לצדיק והאמת כי בכלל העולם נקראו בנ"י צדיקים כמ"ש ועמך כולם צדיקים שנפתח להם שערי הקדושה. אבל בכל איש בפרט המילה הוא אור זרוע לצדיק. ואבר זה הוא עדות שנמצא הקדושה בכל האדם רק שהיא נגנז וכמו כן בני ישראל הם עדות כי נמצא הקדושה בעולם. וכמו כן בזמן שבתות ויו"ט אשר בהם מתגלה הקדושה הם עדות שהקדושה גנוזה ונסתרת בעולם והוא כענין יצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו לכן שבת סהדותא אקרי וכמו כן בני ישראל עדים אתם:

במדרש והאלקים נסה. נתת ליריאך נס כו' כתורן של ספינה. כי כל המדריגות שזכו האבות הי' הכל מתנה מהשי"ת בעבור בנ"י לכן נקראו אבות רק שהם ע"ה בצדקתם זכו להיות כלי לקבל אלה המדריגות בעבור בנ"י וכ"כ תתן אמת ליעקב. כי עוה"ז עלמא דשיקרא אבל זכה יעקב אע"ה שנתן לו השי"ת מדת אמת והוא הי' כלי מוכן לזה. וכמו כן חסד לאברהם. וכן אומרים זוכר חסדי אבות כו' ומביא גואל לבני בניהם למען שמו א"כ הכל אמת כי זוכר חסד שלהם ועכ"ז הכל עשה למען שמו באהבה שהכין לנו אלה הכלים אבותינו הגדולים למען שמו. וכן הוא נוסח הפסוק כי ידעתיו למען אשר יצוה כו' למען הביא על אברהם כו'. שזכות אבותינו עומד לנו. ובזכות כלל ישראל ניתן לאבותינו כל אלה המדריגות. וז"ש נתת נס שהי' מתנה ג"כ שיוכל אאע"ה למצוא לו הנהגה שלמעלה מן הטבע והוא להתנוסס כתורן של ספינה להיות נודע לנו כי יש בנו כח מאבותינו לצאת מן דרך הטבע ולאחוז במעשה אבות. וכן מה שאחז"ל מאכלת שבני ישראל אוכלין מתן שכרה. ג"כ נכלל בזה עבודת הבורא ית' שיש לנו כח ע"י עקידה ונסיונות של אאע"ה להיות בוחר בדרכיו ולעשות כמעשיהם: