שער האמונה ויסוד החסידות, פתח השער לבית יעקב כ׳

הנביא שהוא המשפיע מאמרי ה' הצריכים להנהגה, צריך הכנה לעלות לקבל מהמקור, ממקום בינה שהוא שורש הנבואה, ומשם יורדת שפע הנבואה עד לנצח והוד, שמדות האלו, אף שהם הפכים, מתאחדים יחד.

והענין, כי שורש הנבואה הוא ממקום בינה, אכן שפע הנבואה יורדת להנביאים עד למקום נצח והוד, וכדאי' ברעיא מהימנא (פ' תצא) אמא עלאה עד הוד אתפשטת, נצח והוד הם ענפים המתפרשין בגמר צאת השפע ומתאחדין במדת היסוד להשפיע לכלל ההנהגה, כדאי' בתיקוני זוהר (תיקון י"ח דף לד:) והכי אינון ענפין מתפרדין בנצח והוד וכו' בתרין שוקין הוי"ה לימינא אדנ"י לשמאלא. והענין, כי הנביא הוא המשפיע מאמרי הש"י הצריכים לההנהגה, וכל נביא חוץ ממשה רבינו ע"ה היו צריכים הכנה לקבל הנבואה, והכנה מצדם הוא לעלות לקבל מהמקור ע"י שתי המדות, שאלו שתי המדות הם תרין פלגין דגופא ואינון כגוונא דתרין תאומים, כדאי' ברע"מ פנחס (רלו:), והוא שבשורש שתי המדות האלו אחדים הם, שהם הסתעפות מחסד וגבורה אחר התאחדותם במדת התפארת ויוצא לפועל בנצח והוד, ובשורש גם חסד וגבורה אחד הם כדאי' בזוה"ק ויקרא. ולפי שבגמר צאת הפעולה נראים כהפכים, ולכן מקור הנבואה הוא ממדות אלו, כשמראה הש"י שהמדות מתאחדים, וכדאי' בתיקוני הזהר הנ"ל שמאלו המדות מתאחדים בצדיק שני השמות הוי' אדנ"י בשילוב וזה הוא יחוד ה', שאף ששם אדנ"י נראה שמנהג במדת ההסתר מכל מקום הוא ביחוד עם שם הוי', וזה הוא הכנת לב הנביא:

יונה ברח לים שלא יופיע עליו אור העליון, שא"א להמליך את ה' בטרדה דים. אבל מצד הים הוא מקום בינה, ששם הבהירות. והראה לו השי"ת שמצדו גם בים כבודו. וראה שאין שייך להסתתר כלל.

וזה היתה בריחתו מלפני ה' שלא יופיע עליו אור העליון, אבל לפני, היינו מלכות שמים, שמדה זו מקבלת ומשלמת כל המדות ומזה אין אפשר לברוח ששכינה בכל מקום, וזה שברח יונה לים מלפני ה' היינו שלא יהיה לו מקום הכנת לב לקבל נבואה. אבל כל זה רק בדעתו הסתיר עצמו בהיקף גבול תפיסתו, ולא מפני הש"י, וכדאי' בזוה"ק (חיי קכא.) הכא אית לאסתכלא מאי טעמא ארעישת ימא עליה דיונה ולא ארעישת עליה ארעא, כיון דהוה אזיל בגין שלא תשרי עליו שכינתא ימא אמאי אחיד ביה כד הוה אזיל, אלא ודאי מלה באתריה הוה. ים תנן ים דמיא לרקיע ורקיע לכסא הכבוד ובגין כך ימא אחיד ביה ונטל ליה מקמי ימא ערק שדי ימא ידא ביה בדוכתהא. והענין הוא כי מהות הים בשרשו הוא מקום בינה כדאי' בזוה"ק בא (דף מב:) לבתר עבד מאנא רברבא כגון מאן דעבד חפירה רברבא ואתמלי מן ימא דנפיק מן מעין ההוא מאנא אתקרי ים. ושם הוא הבהירות היותר גדול שכל המדות ההפכים מתאחדים שם. אכן בעולם הזה שהוא בלבוש הפוך מעולם העליון, כדאי' בזוה"ק (שלח קסט.) עלמא דא בהפוכא מעלמא דאתי. לכן הים הוא מקום טרדא, ולכן לא נאמר בו כבודו לפי שהאדם מוטרד במקום זה ואינו יכול להמליך את הש"י וליחדו בשלימות. אבל מצד השי"ת גם בים הוא כבודו, והראה לו בזה שהרי הים עצמו מרגיש שרוצה להטריד עצמו והרעיש עליו. ומזה התבונן יונה, שאף שרצה בטובתן של ישראל. בכל זאת גם בהיקף גבול תפיסתו אי אפשר להסתיר עצמו כשאינו רצון השי"ת, ואין לאדם להתחכם נגד רצון הש"י, והראה לו הש"י וכי נדמה לך שאתה אוהב ישראל יותר ממני: