שער האמונה ויסוד החסידות, הקדמה כ״ו

המורם מתלמידי הרב מפרשיסחא, הוא רבנו מרדכי יוסף מאיז'ביצא, אשר עשה כרשב"י ועלתה בידו, שהכין לבבו והוכשר לקבל תורת אמת, וסמך רבו ידיו עליו.

והמורם מתלמידי מורנו רבי שמחה בונם זללה"ה, הוא כבוד אדוני אבי זקני הרב החסיד הגאון הקדוש מורנו ורבינו מרדכי יוסף זללה"ה זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן. הוא היה אחד המיוחד שבחדרו, חדר צאן קדשים של רבו, אשר עשה כרשב"י ועלתה בידו, עזב כל עניני עוה"ז ומכר ביתו נחלת אבותיו בית מחית פרנסה וכל כלי תשמישו הנשארים לו מאביו, הרב הגדול המקובל מוהר"ר יעקב זללה"ה, וכתת רגליו ללמוד תורה, וכלכל עצמו בלחם צר ופת במלח ומים במשורה, ולא מנע עצמו בבית מדרשו של רבו תשע שנים רצופים, רק על שבועות אחדים בשנה נסע לביתו, לפעמים על חג הפסח. ואף כי היה גבר חלש תש הכח וידוע חולי מחלת החזה ר"ל, לא הביט כלום לטובת גופו וסבל צער קור וחום מחוסר בגדי החורף, ואף כי ממולדתו היה ענוג מאד בן לאביו ורך לפני אמו, גזע משפחתינו מיוחסה עד רש"י ז"ל ור' יוחנן הסנדלר ומזרעא דדוד קא אתינא:

ושמעתי מפיו הקדוש, שטרם נסע פעם הראשונה לרבו הקדוש מורנו רבי שמחה בונם זללה"ה, הכין לבבו ונפשו, כי יהיה ראוי ומוכן ומוכשר לקבל תורת אמת, ולמד כל ספרי הקבלה אשר היו בבית המדרש בעירו עד שהיו כולם שגורים בפיו. והיה מלא תורת ה' במקרא במשנה וגמרא והלכה ומדרשים וזהר הקדוש, והיתה משנתו סדורה מאד. והרב רבינו שמחה בונם זללה"ה, בבואו אליו פעם ראשונה, אמר לו בא ונמדוד עצמנו מי משנינו גדול, ומדד עצמו עמו וסמך ידיו עליו ואמר לו בזה הלשון, לעת עתה אני גדול ממך, אך עתה עודך צעיר ועול ימים עוד תוכל לגדול. ובפירוש לא כוון על גידול הקומה, כי רבינו שמחה בונם זללה"ה היה ארוך בדורו הן בקומה הן בתורה, ואאזמו"ר זללה"ה עם שהיה ארוך בתורה, אכן היה קצר הקומה. וכן שמעתי מפיו הקדוש וגם סיפר, שאמר עליו שהוא כמי השלוח ההולכים לאט וחופר בעומק מעמקים אשר גלל זה נקרא ספרו הקדוש מי השלוח:

רבינו מרדכי יוסף הסיר המבוכות והתיר הספיקות, ולימד דעת שיוכלו להבין דברי רשב"י ואר"י ז"ל כפשוטי הלכות. והוא הסמיכני לכתוב את תורתו ונכתב טיפה מן הים בקיצור מופלג בספר מי השלוח.

והוא החל לגלות טעמי תורה בלשון תורה, ולפרש דברי תורה בסדר מסודר ונכון להפיץ מעינותיו הקדושים והטהורים, מיוסדים על יסודי האמת והאמונה, ולימד דעת לתלמידיו המקשיבים לקולו, והסיר מהם על מבוכות והתיר להם כל הספיקות הצריכים ביאור. ולקט סלת נקיה, לבאר דברי חכמינו ז"ל האמורים במעטפות ולבושים המסתירים אורם, וכל דברי יסודתם בהררי קודש, והרביץ תורה לרבים עד שלמד והבין ולימד דעת את תלמידיו, שיבינו בדברי רבינו רבי שמעון בן יוחאי ובדברי האר"י ז"ל, כמו שמבינים פשוטי דברי הלכה. ואף כי לא נכתבו דבריו בחייו, ולא היו נכתבים בחייו לא שפקו עורות אילי נביות וקדר לכתוב כולם. אכן קבע כל כך דברי תורתו בלב מבקשיהם, עד שמה שנאסף אחר פטירתו מעט מן המעט מדבריו, מאשר זכרו דורשי תורתו, נאסף ספר מי השלוח שהוא כולל הרבה טעמי מצות וביאורי תורה שבכתב ושבעל פה הנגלות והנסתרות, וסדר זמנים ולימוד נועם מדות ישרות ודרכי תורה ויראה ואהבה. אכן יען שנכתבו בקיצור מופלג, ורק שורש הדברים נכתבו מבלי מראה מקום ואריכות ביאור. אך רוב דברי תורתו נזכרים ונכתבים בספר הזה, שנאמרו ונשנו מפי כבוד אאמו"ר זללה"ה שהוא דורש דברים כהווייתן ממצוא מקור החיים, ופה נתפרשו והוכנו וגם חקרו ודעת שפתיו הקדושים ברור מללו. יען אנכי בעת לקטי דבריו מפי שומעיהם, בעוד ראשי נמלא טל ילדות קוצותי רסיסי בחרות שחרות, ורשמתי הדברים כפי אשר שמעתים. ומעט אשר שמעתי אז מפי אאמו"ר הגאון הקדוש זללה"ה נכתבו ברורים, ורבת אשר שמעתי ממי שלא השלים למודו וזכר רק שורשי הדברים, ולכן לא נכתבו בשלימות, והרבה דברים אינם מובנים לאנשים שלא הורגלו בדבריו הקדושים. והנה אצלי בכתובים הרבה דברי תורה מאאזמו"ר זללה"ה, ואי"ה אוציאם לאור, בצירוף פירוש על ענינים הסתומים שבספר מי השלוח, משם יראו ויבינו עומק דבריו הקדושים והם ענינים ברורים ורמים, יזכני ה' להוציאם לאור בזכות אבותי הקדושים יקוים אמרם, שאאזמו"ר זללה"ה אמר לי ושנה הרבה פעמים שאלמוד מלאכת הכתב, שרק אני אוכל לכתוב חידושי תורתו וגם אאמו"ר צוה עלי לכתוב חידושי תורתו: