שני לוחות הברית, עשרה הילולים, שער הכניעה

בל יהא לך מניעה משער הכניעה:

מאוד מאוד הוי שפל רוח (אבות ד, ד). לסימן מילתא הוזכר בפירוש מא"ר ר"ת אברהם משה דוד אברהם אמר אנכי עפר ואפר משה אמר ואנחנו מה דוד אמר ואנכי תולעת ולא איש וגומר מאוד השני ר"ת אפר דם מררה לעולם יהא אדם עניו נבזה בעיניו צנועה רבה רוח נשברה נדכה רך לבב נכה רוח וזכור יזכור תמיד בבאירו בורו בראו ולא יבא לידי עבירה יכנע לבבו הערל בקראו בתורה ובנביאים ובדברי חכמים מגודל חיוב העבודה ויתבונן בקיצורו והליכתו בקרי ובמרי נגד הבורא וכי ירבה לו עושר וכבוד ובנים יהיה בכובד ראש ובמשא חובת ההודאה ויתן אל לבו אולי הוא לנקמה לשלם לו מעט זכיותיו להאבידו בעה"ב ומשם ירה יירה:

מושל ברוחו טוב להיות מעביר על מדותיו סבלן אחד היכולת ויודה לי"י כשמספרים בגנותו על אשר גלה עליו מעט מהרב' וי"י אמר לו קלל ליסרו ולהוכיחו כדי שישוב אליו וכשישבחוהו יכנע מאוד וישים אל לבו מעונותיו וחטאיו הידועים לבורא וכסה אותם והם עלות עליו ויאמר למשכח אחי די לי מקיצורי ואל תקבץ עלי עון שכח שאין בי כי פשעי אני אדע ענין יצרי ומעללי הנעלב נוחל שכר מ"ט מהעולב חס ד א' הוגד לו מחבירו אשר דבר עליו רעה ושלח לו כלי מלא מזמרת הארץ חלף המנחה שקבל מזכיותיו מזך וישר פעליו:

הלא הוא אביך קנך עשה ויכוננך הכל יכול אלהי העולם דבר ממנו לא נעלם סובל ומעלים עין מסוררים מלך עולם שמעולם לא חטא אדם נגדו שלא יחייהו הוא יתברך באותה רגע ממש שופע שפע קיומו ותנועות איבריו ואותו הכח מוציא בחטא ומהראוי שהקב"ה ימנע ממנו הכח לאמר חטא בשלך ולא בשלי וסובל העלבון מחמורים:

כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענוותנותו (מגילה לא, א), שוכן את דכא וגומר ומאשפות אביון מרים ומה אתה בן אדם בושה וסרוחה רימה נפשך כעפר לכל תהיה כי עפר אתה ואל עפר תשוב ואיך ראשך תרום:

הכניעה היא אחד רוממות הנפש במידות העליונה והתעצמות ועכ"ז נכנעת נגד הבורא חולל ארץ ותבל כי יזכיר ביכולתו מכיר גודל עוצם כבודו ורוממות גבורתו ומה אנו ומה חיינו עד כי הכל לזכרון לפניו תמיד למלוך עונותיו והמות רודף אחריו בפתע פתאום וירם תולעים ויבאש נפשו עליו תאכל והמיתה קשה מכל מה שלפניה וקלה מכל מה שלאחריה אוי לנו מיום דינא כי נפש הוא חובל:

רב טוב הצפון במידות ההכנעה שומח בחלקו אוכל מה שיזדמן לו לובש מה שנמצא ישן כאשר ימצא אינו מתכבבקלון חבירו ולה"ר וליצנות וקנאה ומחלוקת ותאוה וכבוד רודף עד החרמה מאותות הכניעה הלשון הרכה וקול הנמוך אינו מרים את עיניו במשאו ומתנו במאכלו במלבושו בהילוכו מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ודן את הכל לכף זכות עניו בעת הכעס והמחילה אחר יכולת הנקמה מעט שיחה מעט שחוק ביישן אינו מעיז לא יכזב ולא ישקר לא ישבע אפילו באמת לא ישב בסוד משחקים ועם יושבי קרנות רק מתבודד את האלהים צפון לפני י"י וכל כבודו פנימה כשיפגעהו מקרה בממון בבנים וביסורין יגבר השכל על החרדה וירצה בגזירותיו ויצדיק במשפטיו ומשמע ומש' ודומה:

רם י"י ושפל יראה כי הוא יתברך שוכן את דכא וארז"ל (סוטה ד, ב) כל אדם שיש בו גסות רוח כאלו עובד ע"ז וכאלו כופר בעיקר וכן הכועס כאלו עובד ע"ז ומסלק השכינה. הנכנע הולך בדרכי ה' ודבק בו מהו רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד וגו' מבקר חולים קובר מתים וכיוצא בזה במה שאפשר לדבק במידותיו יתברך ואז נתקדש בקדושה עליונה אהוב אוהב את הבריות טוב ומטיב לכל נכנע אף שבפני אנשי ביתו ואין מטיל אימה יתירה מוחל על כבודו ומכבד את אשתו יותר מגופו ושלום בינו ובינה ההוא חסידא כל אימת דהוה סליק לפוריא הוה אומר שרי ליה מארי לכל מאן דמצער לי ומצערנא:

רוח חכמהחכמה ובינה רוח עצה להיות מושרש בההכנעה יקיים שויתיי י"י לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלת הצדיקים ואשר בתורת ה' הולך כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו לפני מלך גדול ולא דבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו. כדבורו במושב המלך כ"ש כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו כמ"ש (ירמיה כג, כד) אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה' מיד יגיע עליו היראה וההכנעה ופחד הש"י ובושתו וחטאתו במצולות ים ישליך גם בשבתו בביתו ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב ומיד שיעור יקום בזריזות לעבודתו יתברך והלוך ילך:

רוח קנאה יעבור עליך קנאת ה' צבאות להכניע זרים ועושה רשע עשות משפט שלא ליכנע במה שנוגע בבורא יתברך ובעבודתו חלק גבוה מי יתיר רק חזק ואמץ אל תירא ואל תחת יגבה לבך בדרכי ה' להיות חומר ומתאוה מעלות החסידים הקדושים ותקנ' קנאת סופרים והתבונן בקיצורך למצו' חשבון אחת לאחת ואף אם תרבה בצדקות ובמעשים טובים ולמדת תורה הרבה תכנע ותהיה נחשב בעיניך למועט ופחות כי במה הוא נחשב נגד ה' הוא האלהים אין עוד בשמים ממעל ועל הארץ מתחת.