שמירת הלשון, חלק שני, חתימת הספר א׳

הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה לִתְפִלָּה בְּצִבּוּר.

הִנֵּה, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, הֵחֵלּוּ אֲנָשִׁים בִּזְמַנֵּנוּ לִפְרֹץ הַהַנְהָגָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהָיְתָה עַד כֹּה אֵצֶל הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית, הֲמוֹן הָעָם כֻּלּוֹ, אֲפִלּוּ מִי שֶׁלֹּא זָכָה לְלִמּוּד הַתּוֹרָה, עַל כָּל פָּנִים טַכְסִיסֵי הַתְּפִלָּה בְּאֹפֶן הַיּוֹתֵר קָדוֹשׁ הָיוּ אֵצֶל הֶהָמוֹן כֻּלּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיוּ כֻּלָּם זְרִיזִים לְהַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְלֵילֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר וְלִשְׁמֹעַ קְרִיאַת הַתּוֹרָה, הַכֹּל כַּדִּין. וְיֵשׁ שֶׁהָיוּ מִתְחַבְּרִין גַּם כֵּן עַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא לְלִמּוּד הַמִּשְׁנָיוֹת שֶׁאַחַר הַתְּפִלָּה. אֲבָל, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כַּיּוֹם הִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר מְאֹד, שֶׁמִּלְבַד שֶׁמִּתְחַזֵּק לְבַטֵּל לִמּוּד הַתּוֹרָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵן לִגְדוֹלִים וְהֵן לִקְּטַנִּים [ואֲפִלּוּ מִתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, שֶׁהֶבֶל פִּיהֶם יָקָר מְאֹד, כַּיָּדוּעַ], עוֹד הוּא מִתְחַזֵּקּ מְעַט מְעַט בְּהַדְרָגָה לְבַטֵּל גַּם מִצְוַת תְּפִלָּה וּתְפִלִּין מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. קֹדֶם כֹּל מְפַתֵּהוּ, שֶׁמִּפְּנֵי טִרְדּוֹתָיו לֹא יֵלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה וּמַעֲרִיב בִּקְבִיעוּת, רַק לִפְרָקִים, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן נַעֲשֶׂה הַדָּבָר אֶצְלוֹ כְּהֶתֵּר, וּמִמֵּילָא אֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא פָּנוּי לְגַמְרֵי בְּבֵיתוֹ, מִתְעַצֵּל לֵילֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְבַּטֵּל אֶצְלוֹ גַּם שִׁעוּר הַתּוֹרָה כְּשֶׁהוּא מֵאֵיזֶה חֲבוּרָה "חַיֵּי אָדָם" אוֹ "עֵין יַעֲקֹב", וְאַחַר כָּךְ מַתְחִיל הַיֵּצֶר לְפַתּוֹתוֹ לְבַטֵּל לִפְרָקִים גַּם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, שֶׁלֹּא לֵילֵךְ בִּקבִיעוּת, רַק בְּיוֹם שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי לִשְׁמֹעַ קְרִיאַת הַתּוֹרָה, וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן, שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶצְלוֹ כְּהֶתֵּר, גַּם קְרִיאַת הַתּוֹרָה אֵינוֹ סָפוּן בְּעֵינָיו, וְיָבוֹא רַק בְּשַׁבָּת לַתְּפִלָּה, וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן גַּם בְּשַׁבָּת לֹא יָבוֹא, כִּי אִם בְּשַׁבַּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁהַחַזָּן מְנַגֵּן, וְאַחַר כָּךְ מִתְחַזֵּק עוֹד הַיֵּצֶר וּמְפַתֵּהוּ לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ חֲבֵרָיו הָרָעִים לְבַטֵּל גַּם מִצְוַת תְּפִלִּין לִפְרָקִים, שֶׁהִיא הַפְּאֵר שֶׁעַל רֹאשֵׁנוּ. כְּלַל הַדְּבָרִים: הַיֵּצֶר מִתְחַזֵּק לִטֹּל מֵעַם יִשְׂרָאֵל כָּל הוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ.

וְעַל כֵּן אָמַרְתִּי לְהַצִּיעַ גֹּדֶל הָעִנְיָן, שֶׁיֵּשׁ בִּתְפִלָּה בְּצִבּוּר. אָכֵן מִתְּחִלָּה נְבָאֵר אֶת גֹּדֶל הַחִיּוּב בָּזֶה. הִנֵּה יָדוּעַ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אַרְבָּעָה מִילִין לִתְפִלָּה, וּפֵרְשׁוּ הַרְבֵּה רִאשׁוֹנִים, שֶׁהַהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְיוֹדֵעַ, שֶׁבְּעוֹד אַרְבָּעָה מִילִין יִמְצָא עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, מְחֻיָּב לְהַמְתִּין עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְשָׁם, כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, וְלַחֲזֹר לַאֲחוֹרָיו, אִם יוֹדֵעַ שֶׁיַּשִּׂיג שָׁם מִנְיָן, גַּם כֵּן מְחֻיָּב עַד קָרוֹב לְשִׁעוּר מִיל. וּמִזֶּה נוּכַל לְהָבִין, דְּכָל שֶׁכֵּן אִם יָכוֹל לְהַשִּׂיג מִנְיָן בָּעִיר, אֲפִלּוּ אִם רָחוֹק מִמֶּנּוּ עַד קָרוֹב לְשִׁעוּר מִיל, בְּוַדַּאי מְחֻיָּב לֵילֵךְ לְשָׁם. וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ח.): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּעִירוֹ וְאֵינוֹ נִכְנָס לְשָׁם לְהִתְפַּלֵּל, נִקְּרָא שָׁכֵן רָע [שֶׁאֵין דַרְכּוֹ לְהִתְרָאוֹת עִם רֵעֵהוּ הַקָּרוֹב אֶצְלוֹ ^* וְעוֹד נוּכַל לוֹמַר, כִּי שָׁכֵן טוֹב אֵין מַכְבִּיד עַל בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁדַּרְכּוֹ לְבַשֵּׁל מַאֲכָלוֹ בְּעֵת שֶׁבַּעַל הַבַּיִת שֶׁלּוֹ מְבַשֵׁל, וּגְמַר בִּשּׁוּלוֹ גַּם כֵּן בְּיַחַד עִם בַּעַל הַבַּיִת וְסוֹתְמִין פִּי הַתַּנּוּר. אֲבָל שָׁכֵן רָע, דַּרְכּוֹ לְהַתְחִיל לְבַשֵּׁל אַחַר שֶׁכְּבָר סָתְמוּ פִּי הַתַּנּוּר, פּוֹתְחוֹ כְּדֵי לְבַשֵּׁל מַאֲכָלוֹ. וּלְבַד שֶׁהוּא מַרְבֶּה בְּעֵצִים, מִצְטַנֵּן הַבַּיִת עַל יָדוֹ, וְכָל הַקִּלְקּוּל נִתְהַוָּה עַל יְדֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה סֵדֶר לְעַצְמוֹ. וְכֵן הוּא בְּעִנְיָנֵנוּ, כְּשֶׁהָאָדָם נִכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, וְצִבּוּר דַּרְכָּן לְהִתְפַּלֵּל בִּזְמַן מְיֻחָד כַּדִּין, פּוֹתְחִין הַמַּלְאָכִים שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם עֲבוּרָם לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתָם לְמַעְלָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן, כְּשֶׁהָאָדָם מִתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ בִּיחִידִי, יִזְדַּמֵּן כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁהַצִּבּוּר כְּבָר גָּמְרוּ תְּפִלָּתָם וְסָתְמוּ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם, וּכְשֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹלָה לְמַעְלָה, דּוֹפֵק שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם וּמַטְרִיחַ הַמַּלְאָכִים לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ לְמַעְלָה, וַאֲפִלּוּ אִם יִשְׁמְעוּ לוֹ, עַל כָּל פָּנִים הוּא דּוֹמֶה לְשָׁכֵן רָע, כַּנַּ"ל: ].

וְעַתָּה נָבוֹא לְחַשֵּׁב בִּפְרָטוּת אֶת הַחִלּוּק הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַמִּתְפַּלֵּל בִּיחִידִי בְּבֵיתוֹ לַמִּתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר.

א. רֵאשִׁית כֹּל, יֵשׁ לוֹ שָׂכָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ עֲבוּר הֲלִיכָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְכִדְאִיתָא בְּאָבוֹת (פרק ה' משנה י"ד): אַרְבַּע מִדּוֹת בְּהוֹלְכֵי לְבֵית הַמִּדְרָשׁ: הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה (כְּגוֹן שֶׁהָיָה לוֹ אֹנֶס) שְׂכַר הֲלִיכָה בְּיָדוֹ. וְהַשָּׂכָר הוּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן הַפְּסִיעוֹת. כָּל שֶׁיִּתְרַבּוּ הַפְּסִיעוֹת, יִתְרַבֶּה הַשָּׂכָר, כִּדְאִיתָא בְּסוֹטָה (דף כ"ב.).

ב. מָצוּי מְאֹד, כְּשֶׁבָּא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ הוּא לוֹמֵד גַּם כֵּן פֶּרֶק מִשְׁנָיוֹת אוֹ דְּבַר הֲלָכָה אוֹ "עֵין יַעֲקֹב" וְכַדּוֹמֶה, וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ס"ד:): הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת (שֶׁבִּזְמַנָם הָיוּ רְגִילִין לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהַלִּמּוּד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ) וְנִכְנָס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּיחִידוּת בְּבֵיתוֹ, נִשְׁאָר בְּלֹא תּוֹרָה, וְקִלְקוּל זֶה מָצוּי מְאֹד בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אֵצֶל כַּמָּה אֲבֵלִים, שֶׁרוֹצִים לְזַכּוֹת אֲבוֹתֵיהֶם, עוֹשִׂים מִנְיָן קָבוּעַ בְּבֵיתָם לְכָל הַשָּׁנָה, אֲבָל יָצָא שְׂכָרָם בְּהֶפְסֵדָם, שֶׁתֵּכֶף אַחַר הַתְּפִלָּה הוֹלֵךְ כָּל אֶחָד לְבֵיתוֹ, וְנִשְׁאָרִים כָּל הָאֲנָשִׁים בְּאֵלּוּ הַיָּמִים בְּלֹא תּוֹרָה, וְדָבָר זֶה אֵינוֹ זְכוּת כְּלָל לַאֲבוֹתֵיהֶם. וְעִקַּר תִּקּוּן לְנִשְׁמַת אֲבוֹתָיו הוּא, כְּשֶׁהַבֵּן מִתְחַזֵּק לִלְמֹד תּוֹרָה בְּכָל יוֹם, וְכֵן לַעֲשׂוֹת חֶסֶד. וּכְמוֹ הָאָדָם לְעַצְמוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי עִקַּר תִּקּוּנוֹ, שֶׁיִּתְכַּפְּרוּ עֲוֹנוֹתָיו, הוּא עַל יְדֵי תּוֹרָה וָחֶסֶד, כְּדִכְתִיב (משלי ט"ז ו'): "בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן". וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דֶּאֱמֶת זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (משלי כ"ג כ"ג): "אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר". כֵּן הַבֵּן, כְּשֶׁרוֹצֶה לְזַכּוֹת לְאָבִיו, עִקָּרוֹ הוּא תּוֹרָה וָחֶסֶד. וְעַיֵּן בְּסִפְרִי "אַהֲבַת חֶסֶד" פֶּרֶק ט"ו, שָׁם הֶאֱרַכְנוּ בַּהַגָּהָה בָּזֶה (הבאנו את ההגהה בסוף הספר בעמוד רע"ה).

ג. עוֹד יָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתְבוּ הַסְּפָרִים, דִּכְשֶׁאָדָם מִתְרַגֵּל בְּאֵיזֶה מִדָּה רָעָה וַחֲבֵרָיו לוֹמְדִין הֵימֶנּוּ וְעוֹשִׂין גַּם כֵּן כָּמוֹהוּ, נֶעֱנָשׁ עֲבוּרָם. [וְכֵן מוּכָח בְּיוֹמָא (דף פ"ו.) בְּרַשִּׁ"י דִּבּוּר הַמַּתְחִיל כְּגוֹן]. וְיָדוּעַ, שֶׁמִּדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנֻיּוֹת, וְאִם כֵּן, כָּל שֶׁכֵּן בְּאֵיזֶה מִצְוָה אוֹ מִדָּה טוֹבָה שֶׁאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ וַחֲבֵרָיו לוֹמְדִין מִמֶּנּוּ, יְקַבֵּל שָׂכָר עֲבוּרָם גַּם. וּלְפִי זֶה בְּעִנְיָנֵנוּ, יָדוּעַ שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לֵילֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר בְּכָל יוֹם, הַרְבֵּה אֲנָשִׁים מִמַּכִּירָיו וְרֵעָיו יִלְמְדוּ מִמֶּנּוּ, וִיקַבֵּל שָׂכָר עֲבוּרָם גַּם כֵּן.

ד. הִנֵּה יָדוּעַ מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי ב' ד'): "אִם תְּבַקְּשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְגוֹ', אָז תָּבִין יִרְאַת ה"'. וּבְעִנְיְנֵי הַכֶּסֶף יָדוּעַ, אִם מִזְדַּמֵּן לְאָדָם עֵסֶק, שֶׁיָּכוֹל לְהַרְוִיחַ חֲמִשָּׁה זְהוּבִים, וְעוֹד עֵסֶק שֶׁיָּכוֹל לְהַרְוִיחַ מִמֶּנּוּ כִּפְלֵי כִּפְלַיִם, בְּוַדַּאי יִתְחַזֵּק לִטֹּל הָעֵסֶק שֶׁיַּרְוִיחַ הַרְבֵּה. וְגַם בְּעִנְיָנֵנוּ, הֲלֹא יָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה מוּעָטִין הָעוֹסְקְין בְּמִצְוָה לִמְרֻבִּין הָעוֹסְקין בְּמִצְוָה, וּכְמוֹ דִּכְתִיב (ויקרא כ"ו ח'): "וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ", וְכִדְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שָׁם. וְעַל כֵּן בְּעִנְיָנֵנוּ, שֶׁיָּדוּעַ, שֶׁלְּבַד מִצְוַת תְּפִלָּה מְקַיְּמִים עוֹד כַּמָּה מִצְוֹת דְּאוֹרַיְתָא: א. מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הֲנָחַת תְּפִלִּין. ב. מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל קרִיאַת שְׁמַע. ג. מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְאִם כֵּן, כְּשֶׁבָּא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, וּמְקַּיְּמִים כֻּלָּם כָּל אֵלּוּ הַמִּצְוֹת, נִתְעַלֶּה כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה מְאֹד, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּיחִידִי.

ה. יָדוּע מַה שֶּׁאָנוּ אוֹמְרִין בְּכָל יוֹם (פאה פ"א א'): אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקְּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא וְכוּ', וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִדְרָשׁ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית.

ו. דָּבָר זֶה גּוֹרֵם לַאֲרִיכוּת יָמִים, כִּדְאִיתָא בִּבְרָכוֹת (דף ח'.): אָמְרוּ לֵהּ, לְר' יוֹחָנָן: אִיכָּא סָבֵי (יש זקנים) בְּבָבֶל. תָּמַהּ וְאָמַר (דְּבָרִים י"א כ"א): "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה" כְּתִיב. כֵּיוָן דְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁמַּקְדִּימִים וּמַחְשִׁיכִים לְבֵי כְּנִישְׁתָּא אָמַר: הַיְנוּ דְּאַהֲנֵהּ לְהוּ (אמר: זה מה שהואיל להם לְהאריך ימים), וּכְדִכְתִיב וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.

ז. כָּל אִישׁ כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל, מְצַפֶּה שֶׁיִּהְיֶה עֵת רָצוֹן שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ, וְיָדוּעַ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ח.): אֵימָתַי עֵת רָצוֹן? בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין.

ח. אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ח'): אֵין הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס בִּתְפִלָּתָן שֶׁל רַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ל"ו ה'): "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס". מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּיחִידִי, מְדַקְּדְּקַין מְאֹד עַל כָּל בְּרָכָה אִם כִּוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ כַּהֹגֶן, וּכְמוֹ דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל הַפָּסוּק (תהילים כ"ב י"ח): "פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר (מִלְּשׁוֹן כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, שֶׁהוּא יָחִיד), וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם" (שֶׁל רַבִּים). וְיָדוּעַ שֶׁכַּיּוֹם הַטְּרָדוֹת רַבּוּ מְאֹד, וְכִמְעַט שֶׁאֵין מָצוּי לְאִישׁ שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה אַחַת בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי, אִם לֹא שֶׁיַּעֲמֹל עַל זֶה הַרְבֵּה, וְכָל אִישׁ הֲלֹא רוֹצֶה, שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ לְמַעְלָה. אִם כֵּן עַל כָּל פָּנִים עָלָיו לְהֵעָזֵר בְּעֵצָה זוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (שם): "קַל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס".

ט. כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, יֵשׁ לוֹ בָּרְכוּ וּקְדֻשָּׁה וְאָמֵן, יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּה, שֶׁכָּל דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא עִנְיָן נוֹרָא מְאֹד, שֶׁעַל יְדֵי אֲמִירַת בָּרְכוּ נַעֲשֶׂה כֶּתֶר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ כּוֹנֵן. וְעַל יְדֵי קְדֻשָּׁה מְקַיֵּם מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (ויקרא כ"ב ל"ב): "וְנִקדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"; וְעַל יְדֵי זֶה מִתּוֹסֶפֶת קדֻשָּׁה עַל עַצְמֵנוּ, וּכְמוֹ שֶׁמְּסַיֵּם הַכָּתוּב (שם): "אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם". וְעַל יְדֵי אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּה, מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קי"ט:): כָּל הָעוֹנֶה אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּה בְּכָל כֹּחוֹ, הַיְנוּ בְּכָל כַּוָּנָתוֹ, אֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ שֶׁמֶץ שֶׁל מִינוּת, מוֹחֲלִין לוֹ.

[הגה"ה. וּמַה מְּאֹד צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְחַזֵּק לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא לְבַטֵּל אֲמִירַת הַקְּדֻשָּׁה וְאָמֵן, יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּה, דְּהִנֵּה יָדוּעַ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דִּלְמַעְלָה יֵשׁ כַּמָּה אַלְפֵי רִבְבוֹת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁאוֹמְרִין קְדֻשָּׁה בְּכָל יוֹם תָּמִיד בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, וְאִיתָא בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ פֶּרֶק ט"ז, שֶׁיֵּשׁ אַרְבַּע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְשִׁשָּׁה אֲלָפִים רִבְבוֹת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁעוֹמְדִין לְפָנָיו וּמְקַדְּשִׁין שְׁמוֹ הַגָּדוֹל בְּכָל יוֹם תָּמִיד, מִיצִיאַת הַחַמָּה עַד שְׁקִיעָתָהּ אוֹמְרִים: קָדוֹשׁ, קדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, וּמִשְּׁקיעַת הַחַמָּה עַד יְצִיאָתָהּ אוֹמְרִין: בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקּוֹמוֹ. וְכַמָּה יִתְבַּיֵּשׁ הָאָדָם בְּבוֹאוֹ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְיִרְאֶה אֶת כָּל הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל, הַיּוֹצֵא מֵאַלְפֵי רִבְבוֹת מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים, שֶׁמְּקַדְּשִׁים וּמְשַׁבְּחִים שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיְּצָרָם וּבְרָאָם בְּחֶדְוָה וּבְשִׂמְחָה, כְּשֶׁיִּזְכֹּר דִּכְשֶׁהָיָה בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּם כֵּן אֶת הַמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת לְפָאֵר וּלְהַקְדִּישׁ אֶת שְׁמוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד בְּכָל עֵת כִּצְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם, וְהוּא הִתְעַֹצֵּל וּבִטֵּל זֹאת בְּחֵפֶץ נַפְשׁוֹ. וְהָעִקָּר שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בִּימֵי חַיָּיו, שֶׁיָּבוֹא עֵת שֶׁיַּחְפֹּץ בְּכָל נַפְשׁוֹ לְפָאֵר וּלְקַדֵּשׁ אֶת שֵׁם ה', אֲבָל לֹא תִּהְיֶה לוֹ רְשׁוּת עַל זֶה, דְּאָדָם אֵין לוֹ רְשׁוּת לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְכֵן לְקַדֵשׁ אֶת שֵׁם ה', כִּי אִם בְּעוֹדוֹ בְּחַיָּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכַיָּדוּעַ.]

וְהִנֵּה אִם נָבוֹא לְחֶשְׁבּוֹן, יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּעַצְמוֹ אֶת הַזְּרִיזוּת הַיְתֵרָה, שֶׁרָאוּי לָאָדָם עַל עִנְיָן הַזֶּה, דְּהַיְנוּ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר יוֹם יוֹם, כִּי הִנֵּה מִיּוֹם אֶחָד בִּלְבַד מִתְּפִלַּת שַׁחֲרִית וּמִנְחָה יֵשׁ לוֹ שְׁלֹשִים וּשְׁמוֹנָה אֲמֵנִים מִן תְּשַׁע עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁל תְּפִלָּה [וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קי"ט:): כָּל הַזָּהִיר בַּעֲנִיַּת אָמֵן, פּוֹתְחִין לוֹ שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כ"ו ב'): "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גּוֹי צַדִיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים". אַל תִּקְרִי: "אֱמֻנִים", אֶלָּא אֲמֵנִים.] וּשְׁמוֹנֶה פְּעָמִים אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּה וְעוֹד שִׁשָׁה עָשָׂר אֲמֵנִים מִן הַקַּדִּישִׁים וּשְׁתֵּי קְדֻשׁוֹת וּבָרְכוּ.

וְהִנֵּה כָּל זֶה הוּא מִיּוֹם אֶחָד. וְאִם כֵּן, צֵא וַחֲשֹׁב, כַּמָּה יֵשׁ לוֹ מִשָּׁבוּעַ אֶחָד וּמֵחֹדֶשׁ אֶחָד וְכָל שֶׁכֵּן מִשָּׁנָה שְׁלֵמָה, הֲלֹא אֵין מִסְפָּר לְרִבּוּי הַזְּכֻיּוֹת שֶׁמִּתְרַבּוֹת לָאָדָם עַל יְדֵי רְגִילוּתוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר.

י. וּבִפְרָט בְּיוֹם שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי מְקַיֵּם גַּם כֵּן הַמִּצְוָה שֶׁל קרִיאַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא תַּקָּנָה קְדוּמָה מִימוֹת מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּדְאִיתָא בְּבָבָא קָמָא (דף פ"ב). וּבִזְמַן הַגְּמָרָא הָיוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָרִים בָּאִין לָעִיר בְּיוֹם שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי לִשְׁמֹעַ קרִיאַת הַתּוֹרָה, כִּדְאִיתָא בְּרֵישׁ מְגִלָּה. וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אָנוּ צְרִיכִין לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ מֵאַנְשֵׁי הַכְּפָרִים שֶׁבַּדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהֵם לֹא הָיוּ מִתְעַצְּלִין אֲפִלּוּ לִסַּע מִן הַכְּפָרִים לַעֲיָרוֹת בִּשְׁבִיל זֶה, וּבֵינֵינוּ מָצוּי בִּשְׁבִיל דָּבָר קָטָן לִסַּע אֲפִלּוּ בְּיוֹם ב' וְה' בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם מִן הָעִיר וְכַדּוֹמֶה, וְלֹא לִשְׁמֹעַ קְרִיאַת הַתּוֹרָה.

יא. הִנֵּה הִצַּעְנוּ מִקְצַת גֹּדֶל מַעֲלַת הָאִישׁ, שֶׁמִּתְרַגֵּל לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, שֶׁמִּתְרַבִּים מִצְוֹתָיו וּזְכֻיּוֹתָיו מְאֹד מְאֹד. וְהָעִקָּר בָּזֶה, שֶׁתִּהְיֶה לוֹ מִצְוָה זוֹ בִּקְבִיעוּת, וְלֹא יִתְרַפֶּה מִמֶּנָּה, אֲבָל אִם פַּעַם יַעֲשֶׂנָּה וּפַעַם יִתְרַפֶּה מִמֶּנָּה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא בִּכְלַל (ויקרא כ"ו כ"א): "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי", וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י בַּחֻמָּשׁ, עַיֵּן שָׁם. וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:), שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם רָגִיל לָבוֹא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּפַעַם אַחַת לֹא בָּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹאֵל עָלָיו, מַדּוּעַ לֹאִ בָּא. וְזֶה רוֹמֵז הַכָּתוּב, שֶׁאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה נ' ב'): "מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ, קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה". אִם לִדְבַר מִצְוָה הָלַךְ נֹגַהּ לוֹ, וְאִם לִדְבַר הָרְשׁוּת הָלַךְ אֵין נֹגַהּ לוֹ. (שם י') "יִבְטַח בְּשֵׁם ה"', הַיְנוּ שֶׁהָיָה לוֹ לִבְטֹחַ בְּשֵׁם ה' וְלֹא בָּטַח. עַד כָּאן לְשׁוֹן הַגְּמָרָא. וְהַכַּוָּנָה אֲפִלּוּ אִם מִזְדַּמֵּן לוֹ אֵיזֶה רֶוַח בְּעֵת שֶׁצָּרִיךְ לֵילֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, אַל יַבִּיט עַל זֶה וְיִבְטַח בְּשֵׁם ה', שֶׁמַּה שֶׁנִּקְצַב לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, לֹא יֶחְסַר לוֹ עַל יְדֵי זֶה, וּבֶאֱמֶת כַּמָּה פְּעָמִים הוּא לְנִסָּיוֹן . לְהָאָדָם מִלְּמַעְלָה, שֶׁמְּנַסִּים אוֹתוֹ. וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵין לְךָ אָדָם, שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן, מְנַסֶּה לְעָשִׁיר וּמְנַסֶּה לְעָנִי וְכוּ'. וְכַאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם, יִרְאֶה זֶה בְּחוּשׁ, שֶׁעוֹמֵד לִפְעָמִים כָּל הַיּוֹם בַּחֲנוּת, וְאֵין מִזְדַּמְּנִים לוֹ כָּל כָּךְ קוֹנִים, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ זְמַן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה [אוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶם שְׁקִיעָה] בָּאִים אֶצְלוֹ קוֹנִים חֲדָשִׁים, שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתָם מֵעוֹלָם, וּמַפְצִירִים בּוֹ שֶׁיִּמְכֹּר לָהֶם. וְכָל זֶה הוּא לְנִסָּיוֹן, שֶׁמְּנַסֶּה אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּזֶה, אִם בֶּאֱמֶת יָקָר בְּעֵינָיו עֲבוֹדָתוֹ בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ.

יב. וְעֵל כָּל אֵלּוּ הַמַּעֲלוֹת שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה לְהַרְגִּיל בְּמִצְוָה זוֹ שֶׁל תְּפִלָּה בְּצִבּוּר, יֵשׁ עוֹד מִצְוָה פְּרָטִית גְּדוֹלָה מְאֹד עַל יְדֵי זֶה, שֶׁבָּזֶה הוּא מְחַנֵּךְ אֶת בָּנָיו גַּם כֵּן לַעֲבוֹדַת ה', כִּי כְּשֶׁהַבֵּן רוֹאֶה שֶׁאָבִיו הוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְהַמִּצְוָה חֲבִיבָה בְּעֵינָיו, מִתְרַגֵּל הוּא גַּם כֵּן לְמִצְוָה זוֹ, וּכְבוֹד הַשֵּׁם מִתְרַבֶּה עַל יְדֵי זֶה. וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת מְאֹד תָּמַהְתִּי, מַהוּ זֶה שֶׁבְּיָמֵינוּ אֵין אָנוּ רוֹאִין מִן הַבַּחוּרִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, כִּי אִם מְעַט מִן הַמְּעַט, זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם. ? וְאָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר, שֶׁהַבֵּן לוֹמֵד מֵאָבִיו, כִּי כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה לְאָבִיו, שֶׁהַמִּצְוָה אֵינָהּ חֲבִיבָה בְּעֵינָיו, שֶׁפַּעַם הוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּפַעַם מִתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ (אַף שֶׁלֹּא בְּאֹנֶס), הוּא תּוֹפֵס לְמִדָּה טוֹבָה זוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ כְּלָל. וְאִם כֵּן נִמְצָא, לְבַד שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם מִצְוַת חִנּוּךְ, אַדְּרַבָּה, גּוֹרֵם לְהֶפֶךְ, חִנּוּךְ רַע, לְהָסִיר בָּנָיו מִדֶּרֶךְ ה', וְאָשֵׁם הוּא לֶעָתִיד גַּם עֲלֵיהֶם. וְאִישׁ הַנִּלְבָּב יָשִׂים כָּל זֶה עַל לִבּוֹ, וְאָז אַשְׁרָיו וְטוֹב לוֹ.