שם משמואל, פורים ו׳

שושן פורים

כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה אמר בשם זקיני זצללה"ה שכל המועדים נכללים בפורים, וכבר פרשנו דבריו דמועדי ישראל דבי דינא מקדשין לי' הם חמשה, פסח, שבועות, ר"ה, יוה"כ, סוכות ושמ"ע דכחד חשובים ושמיני תשלומין דראשון הוא, ובש"ס ריש יומא דנקרא טפל דחג הסוכות, והם מקבילים לחמשה זמנים שבפורים י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו עיי"ש, ולפ"ז ט"ו מקביל לסוכות, והנה ידוע בכתבי האריז"ל דסוכות דוגמת ענני כבוד הוא היפוך עמלק שלא הי' לו שליטה אלא באותן שהענן פולטן, ולפי"ז יובן מה שאיתא בספה"ק דעיקר הפורים ומעלתו הוא בט"ו עת סיהרא באשלמותא והוא בתוספת מעלה מי"ד, ובקריאת המגילה בט"ו הוא עיקר התגלות אור הפורים, ויש לומר מאחר די"ד וט"ו הם דוגמת יוה"כ וסוכות לפי הנחה הנ"ל, ויוה"כ הוא טהרתן של ישראל שנדחה מהם הפסולת ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזירה, וסוכות הוא כענין הביאני המלך חדריו אחר שנטהרו ביוה"כ וזוכין לאורות הגדולים, סוכה דוגמת בהמ"ק ולולב הרומז לד' אותיות הוי' שישראל נוטלין אותן ושמחים בהש"י, וכן יש לומר הענין בי"ד וט"ו, שבי"ד עדיין יש שליטה בצד מה לעמלק, וצריכין לדחות אותו ולטהר ממנו כענין יוה"כ, וכמו מאז שהי' בו עוד מלחמה בשושן, אבל ט"ו רומז על לעתיד כמ"ש בספר מעשה רוקח דכתיב ואת רוח הטומאה יעביר מן הארץ, ואין בו עוד שום מלחמה רק לשמוח בהש"י כענין סוכות:

לא נצרכא אלא לאסור של זה בזה, ויש להבין למה הוא רק בענין איסור הספד ותענית שהוא רק ל"ת ולא בעיקר מצות עשה שבפורים זכירה ועשי', ואפשר לומר שבענין ל"ת שהוא שלילת מעשה בלתי ראוי בזה יש לכל ישראל צירוף וחיבור, שכל ענין ל"ת הוא שלא יצא מגדר הראוי, ובזה כל ישראל שוין, וע"כ איסור הספד ותענית שהוא ענין ל"ת נקבצו ובאו כל ישראל כאחד, שמה שאיננו ראוי לזה שלא להפריע שמחתו איני ראוי גם לזה, כי כולם יונקין זה מזה באשר כולם כגוף אחד אבל במצות עשה שבו יש שינוי בהכרח בין זה לזה, אף שבמעשה כולן שוין מ"מ אינו דומה מעשה ת"ח העושה בכוונה ובדעת בדחילו ורחימא למעשה איש פשוט, וא"כ אי אפשר שיהיו כולם בענין זה כאיש אחד, ע"כ אף במעשה שהוא לבוש המצוה אין יונקין זה מזה: