שיחות עבודת לוי ז׳

מאמר ז' – צדיק תמים היה בדורותיו

א) הליכה נגד הזרם בדור של רשעים

אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו (נח ו', ט'). כתב רש"י, "בדורותיו, יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר, ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום".

במס' סנהדרין (ק"ח א') מבואר שזו היא מחלוקת בין רבי יוחנן וריש לקיש, שריש לקיש דורש לשבח, ורבי יוחנן דורש לגנאי. וקשה, מאחר שאפשר לדורשו לשבח ואפשר לדורשו לגנאי, למה דרש רבי יוחנן לגנאי?

ונראה לומר בזה, שאע"פ שנראה כמו גנאי, מכל מקום שבח נפלא טמון בתוך הגנאי הזה, והיינו משום שבדור שכל בני אדם הם רשעים, קשה מאד ללכת נגד הזרם ולהיות צדיק. ולכן, אע"פ שנח לא היה צדיק גדול ולא היה נחשב צדיק בדורו של אברהם אבינו, מכל מקום פלא גדול הוא שלא נעשה רשע ככל שאר בני דורו, ויש להתפעל ולהשתומם על מה שהשיג.

ב) החשיבות של תורה ומצוות בזמנינו

מסופר שתלמיד אחד שאל את האריז"ל, למה מחשיבים בשמים את עבודת ה' שלנו נגד עבודת ה' של התנאים והאמוראים ודורות הקדמונים? הם היו במדריגה עליונה, ובודאי עבודת ה' שלהם עשתה רושם גדול בשמים. אבל אנו קטני ערך, ומה חשיבות יש לעבודת ה' שלנו?

האריז"ל השיב לתלמיד זה בסיפור. פעם אחת קיבל מלך מצרים ציפור מדברת במתנה. המלך הראה ציפור נפלא זה לכל העומדים בחצר המלך כדי שכולם יתפעלו על הציפור שלמד לדבר. האריז"ל שאל, למה יש פלא במה שעוף מדבר? והלא כל בני אדם מדברים ואין אדם מתפעל מזה. האריז"ל אמר שהתירוץ לזה הוא פשוט. בני אדם הם בעלי שכל, ואין זה פלא שבן אדם יודע לדבר. אבל עוף אינו בעל שכל, ולכן הוא פלא גדול שיש עוף שהוא מדבר.

בזה, אמר האריז"ל, מובן למה יש חשיבות לעבודת ה' שלנו. אין זה פלא שבן אדם יהיה צדיק בדור התנאים והאמוראים. אבל מי שהוא בדור של קטני ערך, אז כל מדרגה קטנה היא פלא גדול, לכן בשמים מחשיבים מאד את עבודת ה' שלנו, אף אם היא במדרגה נמוכה.

זו היא ג"כ כוונת רבי יוחנן שדורש "לדורותיו" לגנאי, שאע"פ שיש גנאי שרק בדור המבול היה נחשב לצדיק ובדור של אברהם לא היה נחשב לכלום, מכל מקום דוקא בדור המבול יש להתפעל ולהשתומם על המדרגה שזכה אליה, ולכן בתוך הגנאי יש שבח גדול מאד.

זה הוא לימוד בשבילנו. טעות גדולה היא להתייאש מלימוד התורה במה שיאמר שאין חשיבות למעט התורה שיש לנו ביחס לדורות הראשונים שהיו גאונים וגדולי תורה. האמת הוא להיפך. בדורות שלפנינו לא היה קשה להשיג גדלות בתורה. אבל בדור שלנו שלימוד התורה הוא נגד הזרם, אז אפילו אם יזכה למעט תורה הוא פלא גדול, ובשמים מחשיבים אותו מאד.

ועוד יש להעיר, שאע"פ שבדרך כלל תלמידי חכמים שבדורנו אינם מופלגים כמו בדורות שעברו, מכל מקום יש לנו לכבדם בכל ההידורים של תלמיד חכם מופלג של דורות שעברו, שכיון שבעיני העם הם מופלגים ממילא אם מכבדים אותם הרי זה חשיבות וכבוד לתורה עצמה.

והנה דוגמא לחשיבות התורה של דורות שעברו. מסופר על הג"ר שלמה הכהן מווילנא [בעל ספר בנין שלמה] שהיה לו בביתו מעות שאנשים שלחו לו לנשואי בניו ובנותיו. פעם אחת פרצו גנבים לתוך ביתו וגנבו ממנו כל הכסף, והיו בני ביתו יראים להגיד לו, אבל הוא הבין שאירע גניבה בביתו. ר' שלמה היו לו בביתו הרבה ספרים שהיו יקרי המציאות כגון רבינו ירוחם, הסמ"ג, והתורת כהנים עם פירושי הראב"ד ומנחת אהרן. ר' שלמה מיהר לביתו וראה שכל ספריו היו במקומם, ואז הפטיר, "איך אומרים שהיתה כאן גניבה, והלא כל הספרים הם על מקומם!" לא עלה על דעתו של ר' שלמה שהמדובר היה אודות הכסף, כיון שחשיבות התורה היתה גדולה בעיניו כל כך עד שחשב שאם גנבים היו כאן היו גונבים ממנו הספרים ולא הכסף! בדור של גדולי תורה כמו רבי שלמה זצ"ל לא היה קשה כל כך להשיג גדלות בתורה, אבל בדור שלנו הוא קשה מאד, ולכן כל מדריגה היא פלא גדול.