א
דין שלשול פירות ביום טוב ממקום למקום ובו ד' סעיפים:
מי שיש לו חטים ושעורים או שאר פירות שטוחים על ראש גגו להתייבש וראה גשמים ממשמשין ובאים מפני הפסד ממונו התירו לו חכמים לטרוח ביו"ט ולהשליך הפירות דרך ארובה שבגג אבל אסור לטרוח ולהורידם בעצמו בסולם או במדרגה אלא ישלשלם בחבל דרך ארובה והן נופלין לארץ שאין כאן טרחא יתירה. ואם אין ארובה בגג זה לא יוליכנו לגג אחר שיש בו ארובה אפילו הן סמוכין זה לזה והן שוין שאין האחד גבוה מחבירו וכן אם גג זה שאין בו ארובה הוא מוקף במעקה ויש חלון במעקה זו לא ישלשלם בחבל דרך זה החלון מפני שיש טורח להעלותם מן הגג עד החלון וטורח זה וכיוצא בו לא התירו לו מפני הפסד ממונו:
ב
כשהוא משלשל דרך ארובה שבאותו הגג מותר לו לשלשל אפילו הרבה קופות בבת אחת ואפילו יש בגג הרבה מאד מותר לו לפנות את הכל שלא ישאר בו מאומה ואין חוששין שמא יכבד את הגג וישוה הגומות שבו כמו שחוששין בשבת כמו שנתבאר בסי' של"ז מפני שביו"ט לא החמירו כל כך:
ג
מותר לכסות פירות או כדי יין מפני הדלף ואפילו לבנים שהם מוקצים מותר לכסותן מפני הדלף מפני הפסד ממונו התירו לו לטרוח טרחא מועטת אע"פ שאין בה צורך יו"ט:
ד
ליתן כלי תחת הדלף כדינו בשבת כך דינו ביו"ט כמו שנתבאר בסי' של"ח ע"ש:
שולחן ערוך הרב
רשיון: CC-BY-NC
מקור: store.kehotonline.com
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…