א
לפ"א ה"ה, אות י"א
ב
בירושלמי (פ"ד ה"ד): "אין מציתין את האור באישת של קנים, מפני שהיא עבודה. רשב"ג מתיר; וכן היה רשב"ג אומר: נוטעין אילן סרק בשביעית". מזה נראה דחכמים פליגי עלי' וס"ל דאין נוטעין אילן סרק, וכאן ברושלמי לא התנה באיזה אילן סרק מיירי רשב"ג המתיר. אמנם בתוספתא (פ"ג הי"א) איתא: "וכן היה רשב"ג אומר: מותר אדם ליטע אילן סרק כדי לעשות סייג". ולהרמב"ם, שלא כתב בהאיסור, "כדי לעשות סייג", היה נ"ל לומר, שדוקא נוטע כדי לגדל לעצים דמי לזורע, אבל כדי לעשות סיג מותר, ונראה שתופס את לשון הירושלמי לעיקר נגד התוספתא. אבל י"ל דבתוספתא רבותא קמ"ל, שהרי באמת אסור לבנות גדר בשביעית, רק שהתירו בינו לבין ר"ה אבל בינו לבין חבירו אסור, כמבואר בירוש' (פ"ג ה"ז), וי"ל דרשב"ג קמ"ל רבותא, דאפלו במקום האסור לבנות גדר, אם הוא נוטע אילן סרק כדי לעשות סייג, כיון שאינו בונה בפועל כ"א ע"י נטיעה שאח"כ הוא מתגדל מאליו ונגדר הגדר, מותר. א"כ ירושלמי דנקיט סתמא, ועלה משמע דחכמים פליגי ואסרי, י"ל דק"ו דאסרי לנטוע לסייג, דאיכא תרתי: בנין גדר ונטיעה, ע"כ נקיט רבנו סתמא לחומרא.
שבת הארץ
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…