שבת הארץ, הלכות שמיטה ד׳:י״ב

הירק, בשעת לקיטתו. והאתרוג, אפילו היה כפול קודם ראש השנה ונעשה כככר בשביעית, חייב במעשרות כפירות ששית, ואפילו היה כככר בששית הואיל ונלקט בשביעית הרי הוא כפירות שביעית, ומתעשר כפירות ששית להחמיר. ולענין ירק כבר נתבאר לנו,* שי"א שאע"פ שנלקט בשביעית, אם כולו גדל בששית, אין בו דין שביעית לכל דבר, וצריך שיהיה דוקא גדל עכ"פ גם כן קצת גידולו בשביעית. ומסתבר, דלא חמיר אתרוג מירק לענין הליכה בתר לקיטה, ואע"ג דאזלינן אחר הלקיטה להומרא, זהו דוקא כשגדל ג"כ עכ"פ מעט בשביעית, אע"פ שעיקר גידולו היה בששית. וכל זה הוא לענין שאר דיני קדושת שביעית, הנוהגים בפירות שביעית, אבל לענין דין איסור ספיחין כבר ביארנו,* שי"א שאין אסור משום ספיחין כ"א כשהיה כל הגידול כולו מתחילתו ועד סופו בשביעית. ויש מי* שנראה מדבריהם, שאם התחילו וגדלו עיקר גידולם בשביעית, אע"פ שנכנסו לשמינית, יש בהם איסור ספיחים, ועכ"פ לפי דברים אלו לא נאמר כלל זה, שהולכים בירק אחר לקיטתו, על איסור ספיחים, כ"א על עצם דין קדושת שביעית. וי"א* שבכל ענין אין הולכים באתרוג אחר לקיטה, ואם נחנט בששית דין פירות ששית יש לו לכל דבר, אפילו אם נלקט בשביעית. ונראה שאין מחמירים בו לדבריו כלל בשום דין של שביעית, ואין בו ג"כ חיוב ביעור.