שבת הארץ, הלכות שמיטה ד׳:ו׳

ועד מתי אסורין ספיחי שביעית, במוצאי שביעית מראש השנה ועד חנוכה, ומחנוכה ואילך הן מותרין. והזורע ספיחי שביעית אחר שביעית, הגידולין מותרין. וי"א* שאין שום זמן להיתר ספיחי שביעית, אלא שהם אסורים לעולם, אלא שאם לא נעקרו, ונתגדלו אח"כ בשמינית, עד שרבו גידולי היתר על האיסור, אז הן מותרין. וגבול של היתר, התלוי בזמן לפירות שביעית, סובר בעל דעה זו, שלא מצינו כ"א לתבן וקש של שביעית, שאחר שתרד רביעה שניה מותרין הם, ובטלה מהם קדושת שביעית, מפני שמה שנמצא בשדה נסרח ע"י הגשמים. וזורע ספיחי שביעית אחר שביעית, שהגידולין מותרין, יש* מפרשים שהוא דוקא בדבר שזרעו כלה, אבל דבר שאין זרעו כלה הגידולין אסורין. ויש* מי שנראה מדבריו, שהיתר זה של ספיחי שביעית לגידולין שלהם, היינו שאין להם ג"כ דין קדושת שביעית כלל, ולא רק שאינם אסורים באכילה ובלקיטה כדין ספיחי שביעית. וה"ה לדבריו כל פירות שביעית הגידולין שלהם מותרין, ואין בהם שום קדושת שביעית.