שבת הארץ, הלכות שמיטה ב׳:ו׳

לא יפתח אדם מחצב בתחלה לתוך שדהו בשביעית, שמא יאמרו לתקן שדהו נתכוין שיסיר ממנה הסלע. ואם התחיל מקודם שביעית ופצל ממנה שבע ועשרים אבנים, ברבוע שלש על שלש, על רום שלש, כל אבן מהן אמה על אמה ברום אמה, או גדולות מזו, הרי זה מותר לנקר ממנו בשביעית כל מה שירצה.* וי"א שאין צריך דוקא שיתחיל לפצל מהמחצב ערב שביעית, כ"א שיפתח אותו מערב שביעית, ויגלה ממנו כשיעור זה של עשרים ושבע אבנים, שכ"א מהן היא אמה על אמה, ואז מותר הוא לנקר שם אבנים בשביעית, אע"פ שלא התחיל כלל בפיצול האבנים מערב שביעית. וי"א,* שכל זה שמותר לפצל בשביעית, אם התחיל מערב שביעית באופן האמור, הוא דוקא כשלא נתכון לתקן את הקרקע, אבל כשהוא מתכון לתקן את הקרקע לעולם אסור לנקר את האבנים. ויש* חולקין וס"ל, דמותר אפילו כשמכון לתקן הקרקע כל שהתחיל מע"ש, כשיעור האמור.* וי"א שהשיעור שהוא צריך להיות מגולה לפני שביעית, וה"ה למ"ד שצריך שיהיה נפצל מהמחצב לפני שביעית, שלש מורביות, כלומר שלש שורות כאלה, שבכל שורה ושורה יש שבע ועשרים אבנים של אמה על אמה, ונמצא בכל השורות יחד שמנים ואחת אבנים.