שבת הארץ, הלכות שמיטה ב׳:ג׳

היה מעמיד הזבל על הסלע, או שהעמיק בארץ שלשה טפחים והערים הזבל בערימה, או שבנה על הארץ גובה שלשה טפחים והעמיד עליו הזבל, אינו צריך שיעור, אפילו עשה כן כמה אשפתות לתוך בית סאה בין גדולות בין קטנות מותר, שהרי הדבר ניכר שאינן לעבודת הארץ אלא לכניסת הזבל. אין* מלקטים עשבים מגבי הזבל, אבל מלקטים הימנו קישושות. וכן נותנים עליו קש או תבן כדי שירבה ונותנין עליו מים כדי שיסרח, ועודרין אותו כדי שיתפח. וכשם* שמותר לתן על הסלע, או ע"י העמקה או גובה של שלשה טפחים, כך מותר לתן אשפות קטנות על מקום שיש בו שם סיד או צרורות, או אבנים, או גיפסיס, כיון שאין המקום ראוי לזריעה, אינו נראה כמזבל לעבודת הארץ.